אלוהההה לך,,,
ראשית המון בהצלחה,,, שנית עוד יותר בהצלחה ושלישית ,,,הכי בהצלחה
ורבעית,,,בואי נעבור לחמישית ישר,,, יאללההההה סתם שבוע שעבר ג´מני נשאבתי לראשונה ומתתי מפחד. בדיעבד אני רוצה לומר לך, שזה הרבה יותר מפחיד ממה שזה. בעקרון מגיעים בבוקר לפרוצידורה של אשפוז. אני הגעתי בלי מלווה וגם לא שאלו אותי איך הגעתי ואיך אחזור (בהתחלה) הייתי ראשונה, נכנסתי בשעה 9 בבוקר ובשעה 9.30 הייתי כבר במחלקה בשלבי הסוטול הסופיים. תוך כדי החצי שעה הזו, חתמתי על מליון טפסים והכינו אותי לתהליך, אני חושבת שנרדמתי סופית רק בשעה 9.20 כך שכל ההליך הלך לדעתי פחות מ-10 דקות ומתוך זה מורידים את ההתאוששות וההתעוררות. הכי כאב לי בכל ההליך, זה רק החדרת המחט לאינפוזיה ועוד יותר, כשמורידים אותה לפני השחרור. בהתחלה הודיעו לי שהאשפוז הוא 5 שעות, בפועל הוא היה אולי 4 ואפילו פחות. שעה אחרי ההרדמה, נותנים תה מתוק שממש יאמי אחרי הצום. ושעה וחצי אחרי ההרדמה, מקימים אותך לשרותים ובודקים שאת לא מסוחררת. תוך כדי, מודדים לחץ דם כל חצי שעה ואם יש דימום. בשחרור,,,שאלו אותי אם באים לקחת אותי, עניתי שלא, ואז שאלו איך אני מרגישה והאם אני מסוגלת ללכת לבד. וזהו, יצאתי,,,הלכתי מרחק כקילומטר או יותר עד לטרמפיאדה ברגל, וחזרתי הביתה בטרמפים. בדרך, סדרתי לי בליינט דייט
וחזרתי עיפה אך מרוצה. בערבבבבבב,,,,הרשתי לעצמי לא להרגיש טוב וקצת להתפנק לעצמי במיטה, כי כבר הייתי בבית - במקום הבטוח שלי. ולסיכום,,,ממש לא נורא זה לא כייפ, אבל לא כי כואב או משו כזה, אלא כי בית חולים וחדר ניתוח, זה מקום שמאוד מאוד מפחיד אפרוחים.
: 1. כמה זמן כל תהליך השאיבה אמור לקחת (כלומר מהרגע שאני מגיעה תוך כמה זמן אני אמורה להשתחרר?) 2. האם אפשר לקחת מונית בסיום הטיפול? 3. האם רצוי להכין משככי כאבים
? Wish me luck... מיכל
