מרגישה רע... (טריגר טריגר!!)

[ירח באמצע החודש]

מרגישה רע... (טריגר טריגר!!)

מרגישה רע מאד... כלפי חוץ הכל סבבה. החתונה (של אחי) ביום רביעי. מתכוננת לחתונה. בגד, נעליים, תסרוקת... ובפנים רע. הלב מתפוצץ מכאב. כואב לי כואב... אם הייתי לוקחת את כל הכאב שיש לי בפנים ושמה אותי על מאזניים, הוא היה כבד יותר ממאה טון. טונות של כאב.. מעשנת בשרשרת מתאפקת לא לכבות עלי את הסיגריות ואני גם לא אוכלת, כי אכלתי מלאאאא בשבת ויש את החתונה ואת השבת שאחרי ובכל מקום אוכל אוכל אוכל כולם אוכלים ואני מסתבכת... האוכל הזה החיים האלה מי צריך אותם בכלל???

 

[כוכב זוהר בשמים]

../images/Emo29.gif

למה ההכנות והחתונה של אחיך עושים לך כ"כ רע? מה זה מציף שזה גורם לך את כל התחושות האלה?

 

[ירח באמצע החודש]

זה סיפור ארוך ומסובך

בגדול, החתונה וההימצאות ההכרחית עם המשפחה שלי בכל התקופה הזו עושה לי רע על הנשמה. קשה לי איתם הם פוגעים בי הם לא מקבלים אותי כאחת משלהם הם איומים!! כמה שאני ממעיטה בקשר איתם, החתונה גורמת לי להיות איתם יותר ממה שאני מסוגלת. אז קשה לי. ותוסיפי לקושי הזה את האוכל, שכידוע הולך שלוב זרוע עם חתונה...

 

[levshavur]

לירח

שלום לך למרות כל הכאב שיש בחיים האלה, למרות כל הקושי והסבל, ישנן גם נקודות של אור. אני בטוחה שאם תעצמי את העיניים ותתני לעצמך כמה דקות של שקט פנימי ותנסי למצוא את הרגעים הטובים, המאושרים, בחיים שלך, אני בטוחה שיש כאלה אפילו אם הם לא רבים....אז ברגעים שאת חושבת מי צריך את החיים האלה, תשימי בראש שלך את אותם זמנים שמחים שהיו לך ותחשבי כמו שהיו כאלה בעבר יכולים להיות כאלה גם בעתיד ובשבילם צריך את החיים האלה ושווה לחיות אותם! תמיד תחזיקי ב"יש" לא ב"אין" . את הטכניקה הזאת לימדה אותי האחות הנחמדה במחלקה הפתוחה, זאת שכולם כל כך אהבו אותה...כי היא נתנה את הלב שלה בשביל כולם...

לבשה.

 

[ירח באמצע החודש]

../images/Emo7.gif

רע... פשוט רע... לא יודעת אם לתמוה או להפגע מהשקט האלחוטי אינטרנטי הזה....

 

[נעמשהיא]

עצוב

איך שהאוכל הופך אירוע מיוחד כמו החתונה של אח שלך לסוג של עונש. זה לא אמור להיות ככה. את יודעת.. והאוכל זה לא מה שהופך את החיים שלך לכל כך קשים. זו את. גם את זה את יודעת? ובקשר לערב עצמו, אני מתארת לעצמי שיהיה לך לא קל. יהיה שם מישהו שיהיה לך יותר קל לבלות איתו? ו.. מזל טוב![?]

 

[ירח באמצע החודש]

כן, זה עצוב

ואני מתאמצת להתגבר, ואני אצליח להתגבר!

 

[נעמשהיא]

!you go girl ואל תשכחי לספר לנו איך היה.

 

[קוקולה 19]

נכון......

ככה זה , העיסוק בזה , ההפרעה הזאת......היא באמת באמת מפריעה. חבל רק שקולטים את זה אחרי שאת כבר כל כך עמוק בפנים. חבל שרק אז מפסיקים באמת להימשך לזה , להרגיש "היי" כזה ולחיות באשליה שאת בעצם נהנית ומגשימה איזה חלום גדול. חבל שרק אז מפסיקים לראות בזה את הייעוד שלך בחיים , מתחילים להבין ש-לא , אי אפשר לחיות באמת עם ההפרעה. אי אפשר להיות איתה בדו קיום. זו הפרעה קנאית , ברגע שמתחילים איתה היא רוצה אותך רק לעצמה כביכול , והיא לא תיתן לך ליצור קשרים נורמלים , לחיות חיים נורמלים ולהרגיש כמו אדם נורמלי. עכשיו השאלה היא איפה הרצון שלך? מה את רוצה? האם את באמת מוכנה להקריב אותה כדי לחיות נורמלי? איפה את מרוויחה מזה שאין לך חיים נורמלים? מה ההפרעה מספקת אצלך? איפה את עדיין נמשכת אליה , איפה ומתי במקום לשנוא אותה את מרגישה אליה חיבה? מקווה שזה גורם לך קצת לחשוב...ותצלצלי אליי....אני קצת בדאון בזמן אחרון , לא כל כך מוצאת כוחות , אבל בשבילך תמיד יש לי מקום וזמן......