מקוה שכל התל-אביביות שלנו בסדר

מקוה שכל התל-אביביות שלנו בסדר


למי שלא יודעת - בתיה"ס לא משחררים היום ילדים ללא ליווי הורים (כך נמסר אצלנו, בכל אופן, כהוראה מהעיריה).

ושמחה להרגיע את כל השמחים לאיד. כולנו תחת אותה מטריה.
 
שמעתי את זה כל כך הרבה מסביבי בימים האחרונים

שלא יכולתי להתעלם (אבל תודה על הביקורת הבונה).
 
גם אני שומעת את זה כל הזמן ולא מבינה את מי

שחושב ככה.

אני תושבת "הדרום" (בטווח ה -- 40 ק"מ) ורבים ממשפחתי במרכז
ליבי איתם וליבם איתי
לכן קצת צרם לי... אבל שמחה שקבלת את דברי כביקורת בונה
 

rc11

New member
כי תמיד הקולות הצורמים נשמעים חזק יותר

זה לא אומר שהרוב בדרום חושבים ככה.
אני מודה שכן, כשהיתה אזעקה בתל אביב היתה תחושה של "עכשיו מבינים מה עובר עלינו" אבל בשום מצב תושבי הדרום לא רוצים לראות בתים ואנשים נפגעים בתל אביב ובטח ובטח לא שמחים כשמתפוצץ אוטובוס בתל אביב. אוי ואבוי.
הצגת הקישור הזה בקונטקסט מסעיר אותי מאוד. אני מרגישה כאילו משווים אותנו לחמאס (ששמח כשנפגעים בתל אביב).
 

אורora

New member
אני באמת מאמינה שמדובר בקולות בשוליים

שעושים הרבה רעש בגלל התוכן ה"שערורייתי"
 

אמאדובה

New member
שמעתי את זה מבחור נורמטיבי (?) שעובד איתי

שבא מב"ש. לא התחשק לי להתחיל לספור לו פיגועי התאבדות אז לא טרחתי לענות אבל הייתי בהלם שזה ממש לא בשוליים.
 

אמיתמי

New member
עצם המחשבה על השמחים לאיד מרעילה

המנעי ממנה. רוב האנשים מגיבים בפוסט טראומה לתקופת הפיגועים וקשה לי להאמין שמישהו באמת שמח.
 
גם אני כל פעם

נחרדת לגלות כמה שנאה קיימת כלפי ה"תל אביבים". את הטענות האלה שמעתי גם במלחמת לבנון, על ניתוק, על חוסר איכפתיות. ואני באמת לא מבינה מאיפה זה בא. כל חברי מהמרכז יושבים דבוקים לחדשות, נחרדים מכל פגיעה, כואבים את כאבם של מי ששם. אבל, ממשיכים את חיינו כי אין לנו אופציה אחרת. מי שלא בקו האש ממשיך לחיות. וכן, גם ללכת לבתי קפה, כחלק מהחיים האלה. החיבור הזה בין בתי הקפה לחוסר איכפתיות הוא פשוט הזוי בעיני. בימים שישבתי בדרך לתיכון רועדת מפחד באוטובוס, לא עלה על דעתי לרגע לכעוס על מי שנוסע בלי פחד. הכעס היה מופנה למקום אחר. אנחנו חיים במדינה, שאין בה אף איזור שלא ידע תקופות של פיגועים, טילים ומלחמה. כולנו שולחים ילדים ובעלים לחזית, גם מי שחי ברמת אביב. השנאה הזאת עצובה. פשוט עצובה.
 
תל אביבים זה מותג שנוא(אני מת"א.חדשה.)

אני כאן כבר 4 שנים.

ש לי חברה שברגעי מצוק ועצבים שוטמת בגלוי את התלאביבים, וןמודיעה לי כמה שלדעתה התל אביבים אנשים מגעילים, לא אכפת להם בשיט מסבל תושבי הדרום/מהחיילים ואומרת לי כמה שהעם בז להם ולכל העודף כסף שלהם, וכמה שילדי הפריפריה מקופחים לעומתם. ושוכחת שהתל אביבית הכמעט-יחידה שהיא מכירה באופן אישי זו אני, שבאתי מפריפריה רחוקה הרבה יותר ממה שהיא אי פעם חלמה לגור בו, ונמצאת כמה עשירונים מתחתיה.
בקיצור - המותג חזק מהמציאות.
 

ניצן 29

New member
את באמת רוצה לדעת מאיפה זה מגיע?

למען הסר ספק מבהירה מראש שזו לא דעתי.
אין לי שום דבר נגד תל אביבים או תושבים של כל אזור אחר בישראל.
מדי פעם בדיונים על המצב בדרום וזה לא משנה אם מדובר על טילים או על בעיית העובדים הזרים יש טענות מצד "התל אביבים" (שהם לא דווקא תל אביבים) "שאין מה לעשות" , שצריך לחיות עם המצב כמו שהוא ועל הדרך גם להביא אמפתיה ולעזור לצד השני.
זה מתנשא, מנוכר ומכאיב ומכאן הקריאות האלה מגיעות.
מצטערת על העילגות, הרגע הייתה שוב אזעקה בפעם העשירית היום.
כן שעה אחרי "הפסקת האש"
 

lulyK

New member
זה לא מתנשא, זה מחוספס.

זה אולי קהה ואולי לא תמיד מצטייר כאמפתי, אבל ה"תל אביבים" מתייחסים באותה דרך גם לעצמם. בימים האחרונים חייתי בפייסבוק ובטוויטר ואני רואה בהומור השחור ובדרך ה"תל אביבית" להתמודדות עם משברים משהו שאפשר להיות (גם) גאים בו.

(וכולי תקווה שהפסקת האש תתגלה מהר מאד כמשהו אמיתי. הניסיון מראה שלהפסקות האש מולם תמיד תמיד לוקח זמן להתניע, בתרוץ שלקח זמן להודיע לכולם, או משהו כזה. כאילו הם עוד מתקשרים בינם לבין עצמם בכתובות אש).
 
אבל התלביבים מקיימים את זה הלכה למעשה

חיינו ככה במלחמת המפרץ, נפלו פה גם הסקאדים וגם הפטריוט שבקושי הצליח ליירט אותם. חיינו ככה כשהתפוצצו ברחובות אוטובוסים. הגישה הזו היא דרך להתמודד. היא לא מתכוונת לא לזלזל ולא להתנשא על אף אחד.
 

ניצן 29

New member
גם כאן חיים בין אזעקה לאזעקה

יש כאן וגם בת"א בזמנו הייתה ציפיה שיעשה משהו לעצור את הפיגועים\ טילים.
לצפות ולהטיף לאנשים שהם צריכים פשוט להבין שככה זה ואין מה לעשות זה מקומם מאוד ועל זה ההתרעמות של תושבי הדרום.
אני יכולה לתאר לך בפירוט איך חיים וממשיכים לחיות כאן כבר 12 שנים למרות השיגרה הבלתי נסבלת.
בת"א כשהיו פיגועים וגם היום, המדינה עושה המון כדי לעצור ולמנוע אותם.
בדרום משום מה אנחנו אמורים לספוג ולשתוק וגם להיות מרוצים "כי אין מה לעשות וצריך להבין שככה זה".
 
למעלה