נישואין בקפריסין יעלו לך פחות מאשר הסכם נישואין אצל פרקליט מדובר בפתרון נוח יחסית לסיטואציה דנן , פתרון המאזן בין צרכי שני הצדדים.אבל זו בדיוק הנקודה - שלנסוע לחו"ל זה לא פיתרון קליל, זה פתרון מסורבל ויש לו גם עלות כספית. מה גם שעדיין נותרת בעינה הבעיה של הגירושים - ולכך לא התייחסת.
אתה החלטת שאתה בוחן כליות ולב ויודע מה עובר בראש לכל אחד - אבל מה לעשות , אין לך את היכולת הזו. יש אנשים שמעוניינים להינשא אזרחית מסיבות שונות. זה יכול להיות המקרים של ממזרים או כהן וגרושה. זה יכול להיות זוג נשים או זוג גברים (אתה באמת חושב שאם המדינה תקשה עליהם את החיים הם יהפכו לסטרייטים ויקימו בית לפי המסורת היהודית?) . אלה יכולים להיות אנשים שרוצים להקל על עצמם את החיים בנוגע לגירושים עתידיים ולא להיות עגונים/עגונות.
עליות מסיבות דתיות היו עוד לפני עליה הראשונה (כדוגמת עליית הגר"א) וכמו שאמרתי היה גם ישוב ישן בארץ ישראל. המניעים הדתיים לא היוו בדיוק מנוע להקמת מדינה יהודית. מי שרצה פשוט להתפלל , כאמור עשה את זה. אחד הטריגרים לעליה הראשונה היה פוגרומים נגד היהודים. הקיבוצים הראשונים שהוקמו בישראל לא בדיוק התנהלו ברוח דתית במיוחד.
בסיכום - שנינו מסכימים שיש כאן כפיה. אתה חושב שהכפיה הזו מוצדקת אני חושב שלא.
התומכים מעוניינים שהפתרון יהיה כמה שפחות מסורבל בכדי שכמה שיותר אזרחים יתפתו שלא להשתמש בשירותי האורתודוקסיה שמצידה מתנגדת בשל רצונה לשמור על מדינה בעלת צביון יהודי.
אתה חוזר ומדגיש את החריגים וטוען כי המדינה מקשה עליהם ואני טוען שמדובר בקושי מינורי נסבל והכרחי ביחס לחלופת ההתבוללות אשר תתפתח בישראל במהלך השנים והדורות הקרובים. יש לנו כאן פתרון מאוזן וצודק אך יש המנסים לשנותו מסיבות מובנות
הרצל , הידוע בכינוי "חוזה המדינה" האמין שהפתרון לשנאת היהודים באירופה יהיה בכך שהם יתנצרו ולכן הוא הקים תנועת התנצרות ואפילו סירב להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו - תנועת ההתנצרות שלו נחלה מפלה קשה שכן היהודים שלחו אותו לעזאזל. בשלב זה הביא הרצל את תוכנית אוגנדה ואל עריש אל הקונגרס הציוני הראשון בבאזל - עשירי אירופה כגון הברון הירש ורוטשילד אמורים היו לתרום כסף אשר באמצעותו נרכוש חבל ארץ שיהווה בית עבור היהודים - אבל גם כאן שלחו היהודים את הרצל לעזאזל באומרם כל שנה אנו מעלים את ירושלים על ראש געגועינו "מי יתן ובשנה הבאה נגיע אל ירושלים הבנויה". או אז הבין הרצל שהפתרון עבור אותו עם מאמין וקשה עורף הוא אך ורק ירושלים או באמצעות שמה האחר "ציון" { הביטוי ציונות נובע מן המילה ציון ואני מדבר על ירושלים במובנה הדתי , לא החילוני ! } ולכן כתב הרצל את ספרו "אלטנוילנד" וכל השאר היסטוריה.
כמובן שהגיעו לכאן יהודים חילונים טרם תקופת הרצל אך אני יכול להבטיחך שהסיבה הדתית השפיעה עליהם יותר מכל סיבה אחרת - גם בקרב חילונים יש קשר מסוים לדת אבותיהם , אפיקורסים ככל שיהיו....זה מצוי בתת מודע { לדעתי } - עובדה שבסופו של דבר גם הרצל עצמו נאלץ להכיר בכך.
כן - יש כאן כפיה מסוימת - כפיה הכרחית , מינורית ושפויה המעניקה פתרונות הולמים אם כי לא מושלמים - מה לעשות , לא הכל מושלם בחיים.