מנגינת הדרור

[נתיב סגור]

מנגינת הדרור

יושבת על עשבים שוטים
השמש מכה בין הענפים
ועל זרד אחד בודד
היא יושבת מולה ושרה

מנגינה פרטית
הרוח לוחשת חרישית
יושבת מביטה בה
לעוף איתה למעלה

זה האביב הירוק
היא מזמרת בקולה המתוק
רק הענפים עוד ריקים
עדות לחורף שהיה השנה

היא מביטה בה לבדה
יושבת מחכה
אולי תגענה ותצטרף
לשיר את שירתה

ונדמה שהרגע לתמיד
שתיהן יחד
היא שרה והיא מקשיבה
זו בקולה וזו בשתיקתה

ילדה חופשיה
עם ציפור אחת יפיפייה
ברגע אינטימי
של מנגינת הדרור

 

[סהר-תמיכה]

שירה שבלב

"דַּע לְךָ
שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה
יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיוּחָד
מִשֶׁלּוֹ
דַּע לְךָ
שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב
יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת
מִשֶׁלּוֹ
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים
נַעֲשֶׂה נִגּוּן
שֶׁל רוֹעֶה.." ( שירת העשבים - נעמי שמר )

נתיב,
יש רגעים בהם הלב מתמלא,
הטבע בחוץ,
כמו מדבר מבפנים,
ויוצר רגעים קטנים,
רגעים של חסד,
ואולי צריך מבט מיוחד,
כדי לשים לב,
לשים לב ולנצור בלב..

קחי איתך את הזיכרון,
קחי אותו לרגעים האחרים,
לפעמים התמונות הטובות,
נותנות כוח בימים שלא מוצאים..

 

[נתיב סגור]

לפעמים מספיקה רק הכותרת