הבעיה בשבדיה היא כזו
הם מקבלים כמעט כל אחד שמבקש אסיילום לא משנה מהיכן הוא בעולם וכמה מדינות הוא עבר עד שהגיע אליהם אבל פה מתחיל ונגמר הטיפול בפליט.כלומר הוא מקבל מגורים ודמי כיס ואולי גם קורסי שפה אבל היות שההבדל בינם לבין השבדים תרבותית כל כך גדול ואי אפשר להשתלב במציאות הזו אלא לאחר שנים רבות.הם יושבים בשכונות שכל השבדים עזבו מהם מרגישים מנוכרים מהעולם ואם אתה אדם צעיר אתה לא רוצה לבזבז את ימיך בלבהות על הקיר ממול. בחוץ, ברחוב המצב לא יותר טוב מאחר והם פוגשים אנשים בדיוק כמוהם עם שום סיכוי להשיג עבודה או לקנות את הדברים היפים שיש בחנויות.
לכן הם מנסים את מזלם בקופנהגן למרות שגם שם אף אחד לא יעסיק אותם ושוב זה יהיה מצב שיוביל לרתיחה.
החברות הסקנדינביות מאד סגורות ומלוכדות קשה ביותר לחדור אליהן אם שמך אינו ינסן או יורגנסן שלא לדבר על צבע עור אחר..
