the blak angel
New member
מיואשת.
טוב,אז אני בת 16,וקיוויתי שאולי תוכלו לייעץ לי קצת..או לפחות להזדהות איתי.. אז ככה: השנה עליתי לכיתה י'.בית ספר חדש,הבחורה היחידה שאני מכירה בבית הספר הזה הוא אלונה,חברה שלי. עברנו לאותו בית ספר,וחוץ ממנה אני לא יודעת כלום.חשבתי שהיא הדבר היחיד שבטוח בחיים העלובים שלי. תמיד חשבתי שאני די עלובה,אבל מאז שהכרתי את אלונה,אמרתי לעצמי: טוב נו,היא עלובה,אני עלובה,נהיה עלובות ביחד. אז זהו,שלא. אלונה..כמה צפוי,מצאה לעצמה חבר כבר בחודש הראשון של הלימודים. ואני,לעומת זאת,שוב..כמה צפוי,נשארתי לבד. היא אוהבת את חבר שלה,והם ביחד כבר חצי שנה,ואני מרגישה כ"כ לבד. היא איתו 24 שעות.בהפסקה,בשיעורים..כשאני מתקשרת אליה היא איתו בטלפון,או שהיא לא עונה כי היא איתו מתמזמזת על המיטה..וכשאני כותבת לה באייסיקיו היא גם לא עונה..מאותן סיבות שהזכרתי בשורה למעלה. ואני מיואשת מזה. אני לא מאלה שמתחברות כ"כ מהר.אני די ביישנית,אפשר לומר. מאלה שיושבות בשקט,לא מתערבות אם לא מדברים איתן,ובאופן כללי יושבות בהפסקה לבד ו"כאילו" מכינות שיעורים או משהו..כדי איכשהו להעביר את הזמן. את האמת,אני לא מכוערת,אני דווקא דיי יפה,וכן מתחילים איתי,ומנסים להתקרב אליי..אבל אני פשוט לא מרגישה שזה זה. ואני לא מוכנה להתפשר על מישהו שאין לי אליו כלום רק כדי לא להרגיש לבד. וכרגע אני מרגישה ממש לבד. אלונה וחבר שלה מציעים לי (מתוך רחמים,אני חושבת) לצאת איתם,ולבלות איתם,וניסיתי את זה,אבל זה כ"כ מטומטם.הרעיון הכי עלוב ופתטי שהיה לי בחיים. יצאתי איתם,הם ישבו והתמזמזו במשך שעתיים,אני הסתכלתי והתפללתי להיות בבית קבורה מתחת לשמיכה-סוף הבילוי. ימי שישי-לבד. חגים-לבד. חופשות-נו,נחשו. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי..חוץ ממנה,אין לי ממש חברות.ואני יודעת שזה לא בסדר להיות תלויה באנשים אבל מה לעשות? אני לא מוצאת פיתרון אחר.או יותר נכון,אני לא מוצאת פיתרון בכלל. וחשבתי על זה,מה לעזאזל אני אעשה ביום העצמאות? ובל"ג בעומר? וביום שישי הבא? והחופש הגדול? סביר להניח שכלום. בחופש הגדול אני עובדת דירה..לראש העין או לפ"ת כנראה..ועד עכשיו תכננתי לבוא באוטובוסים כל יום לבית הספר. אבל עכשיו כשאני חושבת על זה טוב יותר,אני קולטת שבעצם..בשביל מה? איזו סיבה יש לי לכל הטרטורים האלה? אולי אני פשוט אעבור בית ספר? אולי השינוי דווקא יעשה לי טוב,ואני אמצא את עצמי סוף סוף? אולי.לא יודעת.לא בטוחה. מה אתם אומרים? מה אני יעשה עם עצמי? אבודה.
טוב,אז אני בת 16,וקיוויתי שאולי תוכלו לייעץ לי קצת..או לפחות להזדהות איתי.. אז ככה: השנה עליתי לכיתה י'.בית ספר חדש,הבחורה היחידה שאני מכירה בבית הספר הזה הוא אלונה,חברה שלי. עברנו לאותו בית ספר,וחוץ ממנה אני לא יודעת כלום.חשבתי שהיא הדבר היחיד שבטוח בחיים העלובים שלי. תמיד חשבתי שאני די עלובה,אבל מאז שהכרתי את אלונה,אמרתי לעצמי: טוב נו,היא עלובה,אני עלובה,נהיה עלובות ביחד. אז זהו,שלא. אלונה..כמה צפוי,מצאה לעצמה חבר כבר בחודש הראשון של הלימודים. ואני,לעומת זאת,שוב..כמה צפוי,נשארתי לבד. היא אוהבת את חבר שלה,והם ביחד כבר חצי שנה,ואני מרגישה כ"כ לבד. היא איתו 24 שעות.בהפסקה,בשיעורים..כשאני מתקשרת אליה היא איתו בטלפון,או שהיא לא עונה כי היא איתו מתמזמזת על המיטה..וכשאני כותבת לה באייסיקיו היא גם לא עונה..מאותן סיבות שהזכרתי בשורה למעלה. ואני מיואשת מזה. אני לא מאלה שמתחברות כ"כ מהר.אני די ביישנית,אפשר לומר. מאלה שיושבות בשקט,לא מתערבות אם לא מדברים איתן,ובאופן כללי יושבות בהפסקה לבד ו"כאילו" מכינות שיעורים או משהו..כדי איכשהו להעביר את הזמן. את האמת,אני לא מכוערת,אני דווקא דיי יפה,וכן מתחילים איתי,ומנסים להתקרב אליי..אבל אני פשוט לא מרגישה שזה זה. ואני לא מוכנה להתפשר על מישהו שאין לי אליו כלום רק כדי לא להרגיש לבד. וכרגע אני מרגישה ממש לבד. אלונה וחבר שלה מציעים לי (מתוך רחמים,אני חושבת) לצאת איתם,ולבלות איתם,וניסיתי את זה,אבל זה כ"כ מטומטם.הרעיון הכי עלוב ופתטי שהיה לי בחיים. יצאתי איתם,הם ישבו והתמזמזו במשך שעתיים,אני הסתכלתי והתפללתי להיות בבית קבורה מתחת לשמיכה-סוף הבילוי. ימי שישי-לבד. חגים-לבד. חופשות-נו,נחשו. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי..חוץ ממנה,אין לי ממש חברות.ואני יודעת שזה לא בסדר להיות תלויה באנשים אבל מה לעשות? אני לא מוצאת פיתרון אחר.או יותר נכון,אני לא מוצאת פיתרון בכלל. וחשבתי על זה,מה לעזאזל אני אעשה ביום העצמאות? ובל"ג בעומר? וביום שישי הבא? והחופש הגדול? סביר להניח שכלום. בחופש הגדול אני עובדת דירה..לראש העין או לפ"ת כנראה..ועד עכשיו תכננתי לבוא באוטובוסים כל יום לבית הספר. אבל עכשיו כשאני חושבת על זה טוב יותר,אני קולטת שבעצם..בשביל מה? איזו סיבה יש לי לכל הטרטורים האלה? אולי אני פשוט אעבור בית ספר? אולי השינוי דווקא יעשה לי טוב,ואני אמצא את עצמי סוף סוף? אולי.לא יודעת.לא בטוחה. מה אתם אומרים? מה אני יעשה עם עצמי? אבודה.