מחפש עיצה להמשך...

liran l

New member
מחפש עיצה להמשך...

היי חבר'ה אני יודע שלרובכם אין את הראש עכשיו לקרוא על בעיות של מישהו אחר שאתם לא מכירים , ואתם מן הסתם גם לא כאן במטרה בשביל לעזור , אבל אני באמת צריך את עזרתכם עכשיו. היום עבר עליי אחד הימים הארוכים ביותר בחיי. זה היה אמור להיות יום רגיל , שיגרתי לחלוטין - אבל הוא היה ארוך..ארוך מהצפוי. הבנאדם הכי יקר לי סיים היום את סיפוחו אצלי בבסיס , וביום ראשון הקרוב הוא מתחיל קורס קצינים. בחודשיים וחצי האלו שהוא שירת איתי - התחברנו מהר מאוד ואנחנו מכירים אחד את השני כלכך טוב כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. הוא החבר הכי טוב שלי ואני מאוד אוהב אותו. היום , לאחר ש"נפרדתי" ממנו - היתה לי הרגשת חנק בגוף...הרגשתי צורך לבכות. זה ברור שהחברות שלנו לא תיפסק בגלל שכל הדברים ייראו מעכשיו והלאה אחרת בגלל לוח הזמנים שלו לחצי שנה הקרובה , אבל זה לא יהיה כמו שהיה עד עכשיו , שראיתי אותו יום יום - ודיברתי איתו יום יום. בשיא הכנות - אני מפחד לאבד אותו. כבר קרו מקרים בעבר שאיבדתי את החברים הכי טובים בגלל "המשכיות בחיים" של כל אחד מאיתנו. למה האנשים שאנחנו אוהבים צריכים ללכת מאיתנו בשלב מסויים? למה הם לא יכולים להישאר איתנו לאורך כל הדרך? אני מבואס...בבקשה עיזרו לי. אם באמת יש לכם מה להגיד לי , אז שילחו לי זאת לתיבת המייל שלי [email protected] תודה לכם , וחג שמח ! לירן
 
זה נכון..

גם אני לא מבינה למה האנשים שאוהבים צריכים ללכת מאיתנו.. אבל אני ארשום לך משהו שפעם קראתי.. כל דבר לא קורה סתם..כל דבר קורה בגלל שהוא צריך לקרות.. יש אנשים בחיים שלנו שהם שם רק כדי ללמד אותנו דבר או שניים בחיים, ויש כאלו שהם שם בשביל לעודד ולחזק אותנו ולתת לנו יד כשצריך. ויש כאלה שהם פשוט קיימים תמיד לטוב ולרע.. תלוי לאן אתה מייחס כל בנאדם..אם אתה תרצה שהוא יהיה בקבוצה השלישית..אתה צריך לשמור עליו..לא לתת לו ללכת.. בהצלחה.
 

א ב ד ו ן

New member
liran l ../images/Emo20.gif

זה הכל תלוי בכם. אם אתם לא רוצים לסיים את הקשר הידידותי הזה ביניכם - אל תסיימו אותו. תשמרו על קשר, תיפגשו - אני בטוחה שהכל יהיה בסדר.. אני כל החיים עד היום מרגישה שכל מה שאני נוגעת בו - מת, הולך, בורח לי.. כל אלה שנקשרתי אליהם בחיים שלי - ברחו לי במובן מסויים.. יש לי 2 חברות הכי טובות. אחת משרתת במקום אחד והשנייה במקום אחר.. אחת עושה חמשושים - אז יוצא לי לראות אותה בינתיים חמשוש בשבועיים שזה מעט נורא יחסית לאחת שהייתי לא יכולה שלא להיפגש איתה כל יום. היא החברה הכי טובה! והשנייה לא ראיתי כבר כמה חודשים! אתה קולט? בגלל שהיא עושה את אותם יציאות כמו שלי אבל ההפף.. אני יוצאת משלישי עד שלישי (שבוע שבוע - שבוע בבית שבוע בבסיס) שאני בבית היא בבסיס וכן הלאה.. אתה קולט? אבל אנחנו עדיין החברות הכי טובות! אנחנו כל הזמן מדברות בטלפון - מתי שאפשר. ובכל הזדמנות להפגש - אנחנו נפגשות. אנחנו גם מתכננות לגור ביחד בתל אביב אחרי הצבא.. אנחנו לא מוותרות על הקשר הזה.. אתה מבין? אם אתה רק רוצה - אתה יכול! שי
 

Play It Hard

New member
אתה צודק..

זה הפחד הכי גדול שלי.. ויש לי חרדת נטישה. וכולם עוזבים מתישהו.. וזה תמיד כואב. מצטערת שאין לי מילת עידוד.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
איך להמשיך..

יש מי שאנחנו פוגשים בו והוא נשאר איתנו לכל החיים, ויש מי שעובר בדרכנו לזמן מוגבל ונשאר במחשבה, בידיעה של איך שהוא השפיע, לימד, אהב... המחשבה איך להמשיך כשמי שנקשרת אליו כל כך עוזב כשמי שהיה לך כיף איתו, ונהנת, ואהבת - עבור מקום ואתה נפרד ממנו, לפחות פיזית... למה כתבנו פיזית? כי כמו שכתבת - אתה בטוח שתמשיכו להיות בקשר, ונכון שאולי זה לא יהיה כמו בעבר, אבל זה עדיין יהיה... ואולי, אולי יקל עליך מעט לדבר איתו על החשש? על הפחד? על הצער שאתה מרגיש שהוא עוזב..
 
למעלה