מוזר...
הדפסתי את הסיפורים שלי, והבאתי לבית ספר כדי להביא למישהו לקרוא.נתתי לחברה שלי לקרוא היא קראה, ויחד איתה קראה הילדה שונאת אותי. ואז אחרי זה השארתי אותם על שולחני הפוכים כדי שאף אחד לא יקרא, ופתאום הרגשה מוזרה בלבי, הרגשתי שמשהו קורה לי לסיפורים אני מסתכלת על השולחן הם לא שם, הם בידיים שלה, היא קוראת אותם. אז ביקשתי מחברה שלי שתציל אותם, שתציל אותי, היא הלכה וקחה אותם איזו חברה מתוקה! בקיצור שראיתי אותה קוראת אותם יחד עם חמישים ילדים מאחוריה(טוב הגזמתי אבל הרבה ילדים), הלב שלי התחיל לדפוק במהירות מדהימה, כל כך נלחצתי. ולמזלי לא הדפסתי את הסיפור שכתבתי עליה. טוב זהו אני אמורה ללמוד לבגרות שלי מה שאני עושה הכל כדי לא לעשות את זה. Sprite
הדפסתי את הסיפורים שלי, והבאתי לבית ספר כדי להביא למישהו לקרוא.נתתי לחברה שלי לקרוא היא קראה, ויחד איתה קראה הילדה שונאת אותי. ואז אחרי זה השארתי אותם על שולחני הפוכים כדי שאף אחד לא יקרא, ופתאום הרגשה מוזרה בלבי, הרגשתי שמשהו קורה לי לסיפורים אני מסתכלת על השולחן הם לא שם, הם בידיים שלה, היא קוראת אותם. אז ביקשתי מחברה שלי שתציל אותם, שתציל אותי, היא הלכה וקחה אותם איזו חברה מתוקה! בקיצור שראיתי אותה קוראת אותם יחד עם חמישים ילדים מאחוריה(טוב הגזמתי אבל הרבה ילדים), הלב שלי התחיל לדפוק במהירות מדהימה, כל כך נלחצתי. ולמזלי לא הדפסתי את הסיפור שכתבתי עליה. טוב זהו אני אמורה ללמוד לבגרות שלי מה שאני עושה הכל כדי לא לעשות את זה. Sprite