מה מעבר .....

Master Stav

New member
מה מעבר .....

מעבר להתמסרות, מעבר לשליטה טוטאלית , מעבר להענקת הכאב, מעבר לריחוף המשותף מעבר למוסכם, מעבר ליחד .... מה מעבר ? איפה עובר הגבול בין שליטה לניצול ? איפה מותחים את הקו בין החלטות מסוימות לאחרות ? איפה עובר הגבול בין משחקים למשחקיםלמשחקים ?
 
לדעתי...

גידי כתב את זה קצת למטה שם...בשרשור אחר... הגבול עובר כשמפסיקים להנות ולא מסכימים יותר. שם נגמרת ההנאה. שם נגמר המשחק. ובלי כל קשר סתווווווווווווווווווווווו נשיקות ושיהיה אחלה שבוע}{
 

gidionline80

New member
אני מוסיף לענין גם

את הקו הקריטי בין מציאות לפנטזיה שבשיקול דעת מוטעה אנחנו מהר מאד מעבר לשליטה
 

אייבורי

New member
אין מעבר

האם יש מעבר לטוב המוחלט ? האם יש מעבר לכל הגשמת חלום ? לפעמים המעבר הוא המאמץ להשאר שם ולהמשיך לבנות ולהעמיק יחסים וקשר. נושא הניצול איננו קשור למעבר, שאלת איפה עובר הקו בין ניצול לשליטה היא שאלה מעולה ! אני חושב שהתשובה נעוצה בתחושה הפנימית, אם הנתינה באה ממקום שממלא, ממקום שנותן ומענג הרי השליטה היא חיובית אם הנתינה מרגישה כמו לקיחה אם יש תחושה מתמשכת של אי סיפוק ואושר לא מבקר כמו פעם זה סימן שאתם במסלול לא מוצלח של ניצול.
 

talldark

New member
לעניות דעתי

אני חושבת שעניין הניצול והשליטה קיימים בכל מערך יחסים רק מקבלים מסווה כזה או אחר, טיוח שיש כאלה שיבחרו לקרוא לו: "הלא מודע" ולו רק בגלל שלא קיבל גושפנקא מהחברה. מהנורמאלים. אני לא חושבת שעניין הניצול הוא סובייקטיבי ולא מתעורר עד השעה שהוא נקרא להתעורר, קרי: אם אתה לא חש מנצל או מנוצל - זה לא קיים. אני חושבת שכן צריך לקחת בחשבון את האופציה שאולי זה שם ובעיקר להיות מודע לה. שפוי, בטוח ובהסכמה? אני הייתי מוסיפה גם את "במודע".
 

אייבורי

New member
מוסכם מכיל במודע.

ובהחלט הרגשת ניצול היא הרגשה ולא מציאות. אם היחסים שלכם נניח כוללים שאת מוצצת לו והוא נמצץ ובנוסף את בתמורה לנמצצותו מנקה את הבית ואת מאושרת הרי אין פה ניצול סימביוזה היא מערכת בה שני הצדדים מקבלים את מה שהם צריכים, ניצול אולי נראה למי שמבחוץ כי הרי מצפים לשיוויון והרי בדס"מ הוא מערכת לא שיוויונית בהגדרתה ובה כל אחד נותן ומקבל לפי צרכיו <למעט חיתול תעלול שמקבל יותר מצרכיו> בעיני בהחלט ניצול הוא הרגשה סובייקטיבית.
 

talldark

New member
הגדרת הניצול

היא זו שהעליתי על הפרק. ברור לי שניצול הוא תחושה סובייקטיבית שאינה קשורה למציאות. אם כי ברור לי עם זאת שילדים בני 3 בסין שעובדים בקו ייצור הם מנוצלים למרות שהם אינם מודעים לזה. לכן אני מכניסה פה את הנעלם של המודעות ואומרת שכן צריך לבדוק אם זה שם. אגב, אחד החטאים הגדולים ביהדות הוא לשים מכשול בפניו של עיוור.
 

talldark

New member
ובהמשך לזה

הגדרת המוסכם לא מכילה את במודע. איי רסט מיי קייס.
 

אייבורי

New member
חולק על דעתך

אינך יכול להסכים בלי מודעות אחרת להסכמה אין תוקף. ואת רסט רק שאני אומר.
 

אייבורי

New member
בעייתי מאד

ילדים בסין מנוצלים בתחושה שלך אולם ילד סיני שהיה רעב ללחם ועומד למות מרעב, מצא עבודה בדולר ליום שמקנה לו מחייה מרגיש מאד טוב ולא מנוצל. איך עניין מכשול נכנס לפה?
 

talldark

New member
עניין המכשול

נכנס לפה מהמקום של לא להיות מודע לעובדת היותך מנוצל - מה שמכפיל את חומרת הרוע המזוקק שבניצול. אז מה שאתה טוען בעצם זה שאם קונצרן ענק כמו נייקי לצורך העניין משלם לפועלי קו הייצור בני ה-3 בסין 5$ לחודש - זה לא ניצול אם זה מה שמונע מהם חרפת רעב? (גם העבדים הכושים באמריקה, אגב, קיבלו קורת גג ואוכל..)
 

talldark

New member
ודבר נוסף

אני לא שופטת מי מנצל ומי מנוצל. אני מנסה להסביר את ההבדל המאד מהותי בין הסכמה לבין במודע. ההבדל סין הסינים לכושים במקרה הזה הוא שהילדים הסינים - מסכימים אבל לא מודעים ואילו העבדים הכושים מודעים אבל לא מסכימים. חוץ מזה אני חושבת שזה נושא שמעניין וחשוב להתווכח עליו.
 

talldark

New member
והבלחה אחרונה

ניצול הוא ניצול רק אם מישהו משתמש לתועלתו במקום של חולשה אצל האחר. ביחסים בדסמים - למיטב הבנתי - זה לא מגיע ממקום של חולשה ואולי אפילו להיפך.
 

אייבורי

New member
שחצנות

גורמת לך לחשוב הסיני הקטן לא מודע ומסכים מחוסר הבנה. ואם אכן נכון הדבר, הרי שאיננו מסכים ע"פ תפיסתי.
 

talldark

New member
הפוסל במומו פוסל

אולי השחצנות מגיעה ממך? ("את לא רסט עד שאני לא אומר"...) מותר לי להביע את דעתי איפה שאני רוצה ומתי שאני רוצה ואף אחד ובטח שלא אתה יכתיבו לי מהי הדעה הנכונה. עכשיו איי רסט מיי קייס. יאללה ביי.
 

אייבורי

New member
../images/Emo8.gif

צוחקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק הכי יפה נשים שעולות על בריקדות מכל מילה. }@{ יאללה בואי אלינו לקפה.
 

אייבורי

New member
אני טוען

שקונצרני ענק בעצם משרתים המון אנשים שקונים נייקי ומאחר ואני אינני חושב שמוסרי לתת לילד סיני רעב פת לחם צר אני מסרב לקנות נייקי ומעדיף לקנות עבודת כפיים ולשלם עליה היטב ליצרן. חושב שאין קשר בין ניצול למוסריות שאת מציגה אין פה ניצול אלא יש פה מעשה לא מוסרי.
 
למען האמת

אני רוצה להמליץ לך על משל המערה של אפלטון (בלי להישמע פלצנית כמובן) נכון שהתחושה שלנו כי הם מנוצלים בגלל שאנחנו "יודעים אחרת" (ולא אמרתי יודעים יותר טוב!!) הנהנות הגדולות מניצול העובדים בסין זה המדינות המפותחות (ישראל מבחינתי היא עולם שלישי) אז אולי כן יש מקום להתריע שמשהו כאן לא עובד??? אני רואה מכשול. רואה את הרוע שבגלובליזציה. התיימרנו לתת לכל העולם להנות ממנה אבל בסוף העשירים יצאו נשכרים והעניים נדפקו. בכל דבר יש טוב ורע. זה הפרצוף המכוער של הניצול. תשאלו אותי אם לניצול יש פרצוף טוב? אם המנוצל מבקש להיות כזה במודע. אז למה לא? אם זה הפטיש שלו, שיהיה.
 
למעלה