לראות אותם בטלויזיה ולבכות ,,,,,

[דניאלההה]

לראות אותם בטלויזיה ולבכות ,,,,,

כמה קשה להיות הוים ולאבד ילדים , ויותר מכך איך נפרדים מילדים ? איך אפשר להתגבר אני רואה את האימהות שבורות נפשית פיזית , יש בעיניים שלהן עצב רב , אנשי הפיגועים , איבדו משפחות שלמות ,,,,,,, כל מה שאני חושבת זה הלואי ולא יהיו עוד , הלואי שיהיה עולם טוב יותר .

 

[אשת הדייג]

../images/Emo10.gifאין דבר יותר עצוב בעולם....../images/Emo10.gif

מאמא שמאבדת בן. איזה יום קשה זה, תמיד בצפירה אני בוכה וזה יום עצוב עצוב עצוב

 

[שרי של עדן]

../images/Emo7.gif

 

[לימור029]

עצוב מאוד

רחוק מכל בית ישראל.

 

[פולנייה אלא מה]

אין מילים../images/Emo16.gifשלא נדע עוד צער

 

[סמדר ר]

מביטה באנשים שאיבדו את היקר להם,

מביטה באלה שאיבדו את כל משפחתם בפיגועים - לא מפסיקה לבכות. לא מסוגלת לעשות דבר. מדי פעם מנתקת עצמי בכח, אבל לא מצליחה לקלוט את גודל הזוועה. יהי זכרם ברוך לעד!

 

[עוד שרון]

לזיכרו של רון טל ז"ל

אני הימשכתי ליחיות ברגע שליבך נדם והזמן נחלק למה שאחרי ומה שלמותך קדם. ובאותו רגע נורא שהזמן עצר וקפא היבטתי בלי לדעת בשעון וניפרדתי לנצח ממך רון. כל יום שעבר אתה במקומך נישאר ואני ממשיכה בחיי נישאתי לאחר ואני כבר מגדלת את ילדי. חלפו 18 שנים (אני מחייכת בכאב הרי זה ח"י בגימטריה של המילים) ואתה הקיץ לא תחגוג ארבעים. אתה שם למעלה שרואה ושומע אתה שאת צפונות הלב יודע הקל את כאבי שעודנו קיים ואותך רון לא אשכח לעולם.

 

[עוד שרון]

חייבת לשתף אותכם במשהו

הבוקר, קיבלתי הודעה בפורום אחר מאחותו של רון ז"ל . עם משפחתו לא היה לי קשר כבר כמה שנים. אנני יודעת עדיין איך היגיע אלי ואני בוכה מאז וכולי מפוררת. אספר עוד בהמשך.