Black Tear
New member
לילה טוב לכולם...
שמי דניאל, אני בת 17, בכיתה י"ב, וחולת פיברומיאלגיה. טיילתי קצת בפורום בעבר, כתבתי כאן הודעה או שתיים, אבל לא יותר מזה... בכל מקרה, נעים להכיר את כולכם - הנה הסיפור שלי. לפני שנה וחצי בערך, התחילו לי כאבים ביד ימין. בהתחלה האורטופד חשב שזו דלקת בגיד, והגבס שהוא עשה לי רק החריף את העניין. אחרי שלושה חודשים הגעתי לראומטולוגית, כשהכאבים כבר הגיעו גם לרגליים. בסופו של דבר, אחרי בערך חצי שנה או שבעה חודשים של כאבים (אני יודעת שזה מהר), הגיעו לדיאגנוזה - פיברומיאלגיה, וכנראה גם תשישות כרונית. עברתי בערך 4 חודשים קשים באמת, שלא תיפקדתי. כל היום במיטה, כל היום לישון, בקושי אכלתי, בקושי הצלחתי ללכת, והכי גרוע - עזבתי את בית הספר, לכל כיתה י"א (חזרתי לכיתה י"ב, ועכשיו אני בב"יס כרגיל, אחרי שהמצב השתפר, אחרי שעברתי ועדת חריגים במשרד החינוך). מאז עברו בערך ארבעה חודשים, ואני מתפקדת לגמרי, חוץ מזה שהפסקתי כל מיני פעילויות שעשיתי באחר הצהריים. אני חושבת שהיום אני מתפקדת תודות ליוגה, ולדיאטה טבעונית שאני מקפידה עליה מאוד. עכשיו נגיע לפואנטה: אחד הדברים שרציתי להגיע אליהם בתור ילדה "כשאני אהיה גדולה" היה להתגייס לצבא, לעשות מסלול קצונה, קבע... הבנתם את העניין. בראש השנה, קיבלתי צו ראשון. היו לי דמעות בעיניים מהתרגשות (כן, אני מהמורעלים!
) ושמחתי כל כך, ששבועיים רק התעסקתי בזה. אחרי חודשיים, שחשבתי על זה קצת, על הצבא, המערכת, התפקידים שמתאימים לי גם אישית וגם כבת, אני קצת חוששת. אפילו הרבה. כמובן שהצהרתי על הפיברו כששלחתי את הטופס, אבל אני לא יודעת מה העמדה של הצבא בקשר לפיברו, שאפילו הרופא משפחה שלי לא ידע מה זה כשהגעתי אליו לדווח לו מה המצב שלי. יש לי כל מיני פחדים.. מה אם יציבו אותי בצפון, ויהיה שם כל כך קר שיהיו לי כאבים? מה עם שעות שינה? היום, כדי לקום ולתפקד בבי"ס, אני הולכת לישון ב9 וחצי עשר ודמה ב6 וחצי, עם שינת צהריים של לפחות שעה... בקיצור, אני צריכה את עצתכם, ככאלה שעברתם את זה, או מבינים בזה. איך הצבא מתייחס למחלה הזאת? להתגייס בכלל? אולי הפיברו כשהיא פחות או יותר רדומה אצלי עכשיו בכלל לא תשפיע על הגיוס שלי...? אני מבולבלת מאוד.. ואני גם חוששת מהצו התייצבות שקרב ובא... תודה על העזרה 
וסליחה על המגילה... דניאל.
שמי דניאל, אני בת 17, בכיתה י"ב, וחולת פיברומיאלגיה. טיילתי קצת בפורום בעבר, כתבתי כאן הודעה או שתיים, אבל לא יותר מזה... בכל מקרה, נעים להכיר את כולכם - הנה הסיפור שלי. לפני שנה וחצי בערך, התחילו לי כאבים ביד ימין. בהתחלה האורטופד חשב שזו דלקת בגיד, והגבס שהוא עשה לי רק החריף את העניין. אחרי שלושה חודשים הגעתי לראומטולוגית, כשהכאבים כבר הגיעו גם לרגליים. בסופו של דבר, אחרי בערך חצי שנה או שבעה חודשים של כאבים (אני יודעת שזה מהר), הגיעו לדיאגנוזה - פיברומיאלגיה, וכנראה גם תשישות כרונית. עברתי בערך 4 חודשים קשים באמת, שלא תיפקדתי. כל היום במיטה, כל היום לישון, בקושי אכלתי, בקושי הצלחתי ללכת, והכי גרוע - עזבתי את בית הספר, לכל כיתה י"א (חזרתי לכיתה י"ב, ועכשיו אני בב"יס כרגיל, אחרי שהמצב השתפר, אחרי שעברתי ועדת חריגים במשרד החינוך). מאז עברו בערך ארבעה חודשים, ואני מתפקדת לגמרי, חוץ מזה שהפסקתי כל מיני פעילויות שעשיתי באחר הצהריים. אני חושבת שהיום אני מתפקדת תודות ליוגה, ולדיאטה טבעונית שאני מקפידה עליה מאוד. עכשיו נגיע לפואנטה: אחד הדברים שרציתי להגיע אליהם בתור ילדה "כשאני אהיה גדולה" היה להתגייס לצבא, לעשות מסלול קצונה, קבע... הבנתם את העניין. בראש השנה, קיבלתי צו ראשון. היו לי דמעות בעיניים מהתרגשות (כן, אני מהמורעלים!
וסליחה על המגילה... דניאל.