וויי, באמת קשה (ומוכר)
אולי טיפה פחות קיצוני, אבל בהחלט דומה. מה שהקל עליי, זה שהחלטתי שאני לא שוכבת איתה במיטה הרבה זמן. אם היא לא נראית לי בכיוון, אני יורדת איתה והיא ממשיכה לשחק. במקרים קיצוניים- קלטת, אבל אני לא אוהבת את זה אז משתדלת שלא. היתה בעיה עם הגדול, שרוצה לרדת אם היא יורדת, והוא מאוד עייף ונרדם בקלות, אבל אנחנו משתדלים להסביר לו שהיא פחות עייפה כי ישנה בצהריים, שיהיה לו קשה לקום בבוקר (למזלינו הוא מאוד אוהב להגיע מוקדם לגן אז זה קלף מיקוח טוב
), ואחד מאתנו נשאר איתו (אבל זה קל כי הוא נרדם מאוד מהר). בכל אופן- אנחנו איכשהו כן מצליחים לעשות דברים, אתמול התחלנו לראות LOSTאיתה ולאט לאט היא נשפכה עליי. זה דווקא לא היה מאוד מאוחר... והזמנתי מנשא גב שיאפשר לי לעשות בזמן הזה אפילו יותר דברים אם היא לא תהיה רגועה. תולה בזה הרבה תקוות... עוד דבר שקפץ לי, זה שאי שנת צהריים לא משפיעה עליה. אני מעלה פה השערה, שזה אולי אפילו מחמיר את המצב, כי לפעמים עייפות יתר מקשה על ההרדמות. שמעתי על המון ילדים שישנים יותר טוב בלילה כשישנו יותר טוב ביום. אולי כדאי לנסות את זה לכמה ימים ברצף- להשקיע בשנת צהריים ולראות אם זה עוזר. ועוד משהו- אני לפעמים רואה שהיא עייפה ובכל זאת כשנכנסים לחדר היא מוחה (צועקת, לא בוכה). לפעמים אני חצי מתעלמת מהמחאה ומשדלת אותה לינוק ואז כבר קשה לה לא להירדם. יצא קצת ארוך ולא מאוד מועיל... מאחלת לכם לילות שקטים וארוכים בקרוב
.