לא ישנתי כל כך הלילה

לא ישנתי כל כך הלילה

גם בגלל תמר( נתתי לה אינסולין לפני השינה (בניגוד להוראות הרופאה). מה לעשות , היא הרביצה קרנצים מתוקים ומילקי. נתתי חצי מינון אינסולין אבל בכל זאת פחדתי מהיפר. הסיבה השנייה היא נעם. אני כל כך מיואשת ממה שקורה סביבה. תודה לאל, היא משתפת פעולה עם הטיפול, לשם שינוי. באמת אין לי על מה להתלונן. אבל כל אחד משגע אותי מהכוון שלו בלי לדעת על כל השיגעונות האחרים. התזונאית שלה רוצה שאבוא לפגישה הבאה. היא רוצה לגייס אותי ל ה א כ ל ה של נעם. אין לי כבר כוח להתגייס. אני ממילא בטירונות שלא נגמרת. הם לא מבינים?! מצד שני זו ילדה שלי והיא לא אשמה במה שקורה לה. אז נקנה גרברים, ונעשה מרק בבלנדר ( אלה ההוראות בינתיים). הכל נופל עלי. נעם לא עוזרת בכלום!!! לא בישולים, לא נקיונות... אין מה לדבר על לבקש עזרה בפיזיותרפיה או בהזרקות אינסולין. הכי מרגיז אותי שחברים שואלים למה אני לא נעזרת בה. " יש לך בת בת 18 ! בקשי ממנה!) לא חשוב , הסיפור כל כך ארוך. אולי במשך הזמן אוכל לספר עוד. בינתיים אני הולכת לנקות קצת, לבשל מרק קווץ , לעשות 3 ק"ג שניצלים... אחזור לפטפט איתכן בין לבין בי מיכל
 
תוספת "זניחה" לאי השינה

בשתיים וחצי גיליתי שאייל עדיין לא חזר הבייתה. בשלוש וחצי טלפנתי אליו והוא היה בדרכו הבייתה שמח וטוב לב. עכשיו הוא ישן ויישן בוודאי עד הצהריים לפחות. לא סיפרתי לכן שלפנישבוע הוא ישב ועשה "הבה נרגילה" עם מס' חברים בעומר. חברים חמודים עוד מהגן. אחד אחד ילדים טובים ירושליים. פנו אליהם בלשים ממחלק הנוער לגשש אם מדובר בסמים. הבן התמים והתינוק של אמא , שלי לא הבין בכלל במה מדובר והתחכם איתם. הם שאלו אותו אם ברח מהבית והוא ענה: " בטח...אתם לא רואים?" הם שאלו אותו לשמו והוא ענה:"יוסף משה" הם אמרו: " ועכשיו ברצינות?" הוא ענה:" משה יוסף". אז הם בקשו שיבוא איתם לניידת לתת להם פרטים שו . רק אז הוא קלט שכנראה הם רציניים ( הם היו באזרחי) וביקש מהם תעודה מזהה. הם הראו תג והוא נתן פרטים. לשאלתו לשם מה הפרטים, הם ענו לו שזה בשביל "שאם אמא דואגת תטלפן ב 4 בבוקר לברר איפה הבן שלה הם יוכלו לעזור לה" בקיצור הם טלפנו איתו אלי. היו ממש חמודים. אמרו לי שאין לי מה לדאוג, כלום לא קרה רק רצו לברר שהכל בסדר ואמרו גם שהבן שלי רוצה לספר לי על חוויה יוצאת דופן עם מחלק הנוער. אני כמובן כבר לא ישנתי באותו לילה. כשאיל בא הבייתה הוא היה כל כך מצחיק. הוא ממש לא ידע שיכול להיות מצב כזה שמחפשים אצלך סמים. "מה הם לא נורמלים... אצלי? מה הם לא רואים?" הסברנו לו שלא כתוב על המצח של אף אחד שהוא בסדר ושבפעם הבאה לא יתחכם עם כל אחד. בי מיכל
 
נרגעתי

חוץ מזה הוא נפרד מהנרגילה מתוך הבנת הסיכונים. בכלל, הוא ילד מקסים והקשר שלנו נהדר. כיף לדבר איתו. הוא יודע להיות רציני אבל יש לו חוש הומור נדיר. כיף של ילד.
 
למעלה