לא אוהבת שנוגעים בה

רק תפו

New member
לא אוהבת שנוגעים בה

הילדה בת 14 מאובחנת אספרגר. אין לה בעיה תחושתית בכלל אבל לא מוכנה בכלל שיגעו בה, לא ליטוף לא חיבוק כלום. רק לסבתא אמא שלי מרשה בלי לשאול אותה ולנו ההורים רק באישורה. זה נורא מפריע לי. מוכר? איך מטפלים בזה?
 

dd19

New member
../images/Emo13.gif כן זה מוכר.

בקבוצת תקשורת של הבן שלי עבדו השנה על נושא המרחב אישי והגיעו למסקנה שיש אנשים שצריכים מרחב אישי גדול. את גם יכולה להיכנס לקומונה 'המקום הבטוח שלנו' ולשאול שם.
 
אני מכירה את זה יותר מדי טוב

גם אני כזאת, ולא, אני לא בספקטרום. אני לא יכולה שיגעו בי, כשהייתי ילדה רק לאמא שלי נתתי לגעת בי (את אבא אני תמיד דחפתי) והיום זה רק בעלי ואמא שלי לפעמים. בחיים לא התחבקתי ולא התנשקתי עם חברות ואם אני צריכה לעשות את זה (נניח שצד שני יוזם) אז יש לי הרגשה מאוד לא נעימה. פעם חמותי הייתה מלטפת אותי בכתף או בברך (אם ישבתי לידה) אז פשוט רציתי להתנער ממנה, עד שיום אחד פשוט הסברתי לה שאני לא סובלת מגע מאז היא הפסיקה. זה לא כאב פיזי, וגם לי אין רגישות לחומרים או חפצים, אבל זה מין תחושה חזקה מאוד של אי נוחות עד כדי פניקה. מה שאני רוצה להגיד לך שאני מבינה למה זה מפריעה לך, אבל זה באמת לא צריך להפריע, זה לא שהיא לא אוהבת אתכם, זה פשוט צורך שלה במרחב אישי גדול יחסית, וכנראה שזה לכל החיים (לפחות אצלי זה לא משתפר עם השנים ואני כבר בת 31), אבל זאת רק דרך אחד להראות חיבה ויש הרבה דרכים אחרות. לדעתי צריך לכבד את המרחב שלה, אני אומרת את זה לפי נסיוני, כי ככל שאבא שלי רצה יותר לחבק או לנשק אותי ככה הייתי מתרחקת ממנו יותר ויותר (ואני זוכרת כמה הוא היה נעלב ממני וזה יצר אצלי הרגשה עוד יותר לא נעימה).
 

n o g a h

New member
מגע

גם ביתי לא נותנת שיגעו בה לאף אחד. לפעמים אני מגניבה ליטוף והיא שואלת בתמיהה מה אני עושה. (זה ביום טוב, ביום רע זה מתפרש כהתקפה). לדעתי זה גם תחושתי וגם רגשי. אני עצמי גם לא מאוד אוהבת מגע, אך עם השנים כן חל אצלי שיפור בעניין, לדעתי עקב שיטות טיפול שונות שלמדתי, ובמהלכן התנסיתי בתרגילים שכן משפרים את הרגישות הטקטילית. ביתי לא מוכנה לטיפול של ריפוי בעיסוק שאולי יכול לעזור, אך לאחרונה במצבים שבנות גילה מחבקות אותה, היא פחות מתנגדת ולפעמים אף מניחה את ידה ברפרוף. לדעתי היא עושה זאת כדי לא לפגוע, כי למדה שזה מה שהנערות עושות בפגישות, ימי הולדת, ולפעמים במסגרת של הצגות בשיעור דרמה.
 

נונינה1

New member
תחשבי שאולי היא מרגישה מגע

מלטף כמו שהיו מלטפים לך פצע פתוח - ואז אולי תוכלי להזדהות עם הרגישות שלה ושזה לא כל כך יפריע לך.
 

koykoy

New member
זה דווקא תקין

בעיקר בגיל הבגרות לפעמים גם ילדים רגילים חווים מגע כחודרני זה המרחב האישי שלהם אפילו שזה ההורים זכותם שישאלו אם הם מסכימים וכמובן שעם בני גילה ואחרים זה אפילו יתרון בימינו ועדיף על המיקרים ההפוכים .
 
מוכר. ודווקא מהילד בלי הPDD...

גם הבן הצעיר שלי סובל מרגישות יתר. במקרה שלו מה שעזר היה לא להכריח, מאוד בעדינות, ורק אחרי הסבר של למה מרגישים שרוצים לגעת בו (לחבק או לנשק אותו). במקרה של ילדה מאובחנת - אם זה לא יעזור - עדיף להתייעץ עם מרפאה בעיסוק.
 

אופשיר

New member
מתוך הכרות פרטית עם המצב

צר לי להודות, אבל ה"בעיה" נשארת שלנו, ההורים (והסבתות כמובן). כוונתי לכך שהצורך שלנו במגע לא מתממש. גם אופיר (בת ה-14 ממש מאתמול...) לא אוהבת חיבוקים, אלא לעתים נדירות. מבחינת בתי, אני לא רואה בכך בעיה, כי-אם צורך קיומי. אני שואלת, מבקשת את רשותה, לפני שמחבקת. כל חיבוק, שניתן לי בחסד, זוכה להמון התרגשות פנימית והערכה... אכן, מצרך נדיר.
 

גאמי

New member
אני מבינה מאוד את התסכול שלכם.

תראי, אם רק לסבתא נותנת לגעת בה, אזי כנראה באמת המחסום הוא על רקע פסיכולוגי ולא תחושתי. כלומר זה קשור להתנהלות מסויימת. הדרך לטפל אם כך היא להתקרב לעולמה בלי דרישות, בלי שתחוש שאתם כמהים לה, כי זה עשוי לגרום לה לשגת ללא רצון להרחיב עמך את ההתקרבות. זה הפתרון היחיד שאני יכולה לחשוב עליו, התקרבות שלא עומד מאחוריה כביכול כל רצון למגע פיזי, רק כאשר ירד המתח הזה, תוכל להווצר התקרבות מחודשת שחלקה תוכל אולי להתבטא בפיזיות. פרט לעובדה הזו, רצוי להתחיל את המגע בהדרגתיות, אפילו במגע קל בכתף, כקריאה לה, או אולי איזה שהוא חיזוק חיובי מילולי, לצד מגע מהיר וחטוף ומשם לאט לאט להתקרב. אני לא יודעת אם זה יעזור, אך אינטואטיבית זה מה שעלה בי כשקראתתי את הדברים המון הצלחה. וחיבוק פיזי גלית
 

dd19

New member
האם יש לה איזשהו

טיפול רגשי? לפעמים כשהלחץ הנפשי יורד גם המחסום הזה משתחרר. בכל מקרה אל תלחיצו אותה עם העניין הזה.
 

a g 2 7

New member
עובדת עם ילדים במצב כזה.

שלום לך. אני עובדת בשיטת אלבאום עם ילדים שיש להם צורך במגע חזק,או ההפך לא אוהבים שנוגעים בהם. את צריכה לגעת בה בידים-רגליים, בכל מיני חוזקות והיא תגיד מה נעים ומה לא נעים(חיבוקים בשלב יותר מאוחר). וכך ללמד את הסבא וסבתא .כיצד לגעת בה. בהצלחה.
 

רק תפו

New member
קבלה טיפול האלבום

אבל לא הסכימה בשום אופן שיגעו בה אפילו לא מגע חלש, נסיתנו לעשות את מה שאת מציעה לא הולך מסרבת רק נוגעים בה מגע קל ביותר כמו יד על המותן ישר תגובת אנטי.
 

a g 2 7

New member
אולי אל תגעו בה ישירות

כלומר-בגב תגלגלו כדור-רך ,קשה,......עם מכוניות קטנות גדולות..... כל מיני חפצים שיגעו בה,ולא מגע ישיר שלכם....אח"כ אחרי שתתרגל לאט לאט במגע עדין תעברו למגע שלכם.
 

a g 2 7

New member
עוד רעיון ...../images/Emo41.gif

תגלגלו אותה בשמיכה (שתהיה מכוסה כולה),ותהדקו אותה בכל הגוף(מקווה שהסברתי טוב....). כלומר-לגעת בשמיכה בכל גופה.....
 
לדעתי אם תכבדו

את הצורך שלה ולא תנסו בכלל לגעת בה, אולי תופתעו והיא תיזום את המגע בעצמה? כיוון שלמשל אצלי מגע מעורר חרדה, אני לא סובלת כאשר מישהו אחר יוזם את המגע (כי מוח שלי מפרש את זה כהתקפה), אבל כאשר אני מרגישה בטוחה אני כן יוזמת מגע הרבה פעמים. אז תנסו לא ליזום ואולי היא תתחיל ליזום בעצמה כאשר תרגיש בטוח.
 

b o t t e n

New member
גם עיניין של חינוך...

אני באה ממשפחה שלא מתנשקת או מתחבקת יותר מידי. ובתחילת הקשר שלי עם אבא בוטן, היה לי מאוד קשה, וממש מעמסה נפשית להיפגש עם משפחתו. דרום אמריקאיים חמים ופיזיים ביותר
 
למעלה