כמה חיכיתי לבוקר של היום הזה. אחרי חודש מתיש

כמה חיכיתי לבוקר של היום הזה. אחרי חודש מתיש

של שני פרוייקטים מטורפים שהסתיימו אני יכול סוף סוף לנוח, להתרווח אחורה, לבדוק מה היס מקס הקליט כל החודש ולהתחיל לברור מה שווה לראות.

שבוע של מנוחה. המערכת החדשה שהשתלבתי בה לא עובדת בחול המועד ככה שיש לי שבוע שלם לעצמי (לא שאני לא מכיר את עצמי ואי לא אעשה גיחה כלשהי לעבודה באיזה שלב, אבל הרעיון הוא שהכל דומם השבוע. עכשיו דממה. פסח על הבמה).

אז אני אמנם מחכה לטכנאי שיבוא להתקין משהו, ובזק צריכים לפתור לי בעיה בטלפון - אבל חוץ מזה זהו. (זה והרשימה של דברים שלקחתי הביתה להשלים מהעבודה ויש לי הרושם שלפני יום שלישי הם לא יזכו אפילו במחשבה, בטח לא בעבודה עליהם).
 
תגיד.........

מותר לקנא?


המעניין הוא שבשנים שבהן לא עבדתי בחו"ל המועד, לא אהבתי את זה.

תהנה מותק
 
למעלה