ימים של טירוף עוברים על כוחותינו

ימים של טירוף עוברים על כוחותינו

וכוחותינו לאט לאט .. נהיים עייפים עוד ועוד קצת.. מרגישה כמו להטוטנית.. ואל תגידו לי להאט.. אין לי ברירה.. איבדתי כל כך הרבה זמן בחיים שלי על חולי.. לא מוכנה לתת לו עוד שנים ממני.. לימודים עבודה שינה... זהו סדר היום שלי.. ואולי מידיי פעם כמה דקות לעצמי.. עייפתי.. אבל בחיים לא הרגשתי כה חיה כמו עכשיו.. קצת מצחיק לא? יש לי דברים בחיים.. שמעולם לא היו בהם.. יש לי מטרות ויעדים.. חשוב לא? מוזר.. לא ממש יודעת מה אני מנסה להגיד.. סתפ לשפוף.. לתת סימן חיים.. 3 ימים כבר לא נשקלתי.. ומחר עוד יום לרשימה.. קצת פחות כועסת קצת יותר מחייכת.. וקצת יותר נותנת לעצמי להרגיש.. למלא את המעטפת החלולה שנשארה מנשמתי.. לנשום ילדונת.. העיקר לנשום..
 

גילי 69

New member
עוד יום לרשימה?

עוד יום של לימודים- עבודה- שינה- (אממ.. לא לשכוח גם אכילה
). אני כל כך מזדהה. אבל עוד יום זה המון. והמשימה שלך לשבוע הזה היא לא פשוטה. את עומדת בה. וביתר המשימות הלא פשוטות שבלו"ז שלך. נכון, איבדת שנים למחלה. אבל זה לא אומר שהשנים הבאות צריכות להיות מירוץ של הספק. אני לא אומרת לך להאט, רק לנשום. כמו שאת אמרת לעצמך. לנשום בריאות. ואם מחניק, לזכור שיש אדם שם, בתוכך, שצריך נשימה. חיבוק לילה טוב.
 
את החנק לא מרגישה כבר..

כי יודעת מה האלטרנטיבה.. לשבת כל היום בבית ורק לאכול ולהקיא.... לא תודה... תודה על התמיכה.. מה איתך ילדה כבר לא שומעים ממך
 

הילהאחת

New member
.

איבדתי כל כך הרבה זמן בחיים שלי על חולי.. לא מוכנה לתת לו עוד שנים ממני..
עייפתי.. אבל בחיים לא הרגשתי כה חיה כמו עכשיו.. קצת מצחיק לא?
יש לי דברים בחיים.. יש לי מטרות ויעדים..
לשבת כל היום בבית ורק לאכול ולהקיא.... לא תודה...
אני מרגישה שיש לי מטרות.. דברים להשיג... ואני לא אמכור אותם לחולי.. כמו שעשיתי עד עכשיו...
איבדתי כל כך הרבה זמן בחיים שלי על חולי.. לא מוכנה לתת לו עוד שנים ממני..
את שומעת אותך? את זורחת
 

הילהאחת

New member
מתעקשת!

איבדתי כל כך הרבה זמן בחיים שלי על חולי.. לא מוכנה לתת לו עוד שנים ממני..
עייפתי.. אבל בחיים לא הרגשתי כה חיה כמו עכשיו.. קצת מצחיק לא?
יש לי דברים בחיים.. יש לי מטרות ויעדים..
לשבת כל היום בבית ורק לאכול ולהקיא.... לא תודה...
אני מרגישה שיש לי מטרות.. דברים להשיג... ואני לא אמכור אותם לחולי.. כמו שעשיתי עד עכשיו...
איבדתי כל כך הרבה זמן בחיים שלי על חולי.. לא מוכנה לתת לו עוד שנים ממני..
את שומעת אותך?? את זורחת
 

הילהאחת

New member
לא לשכוח לנשום.

נכנסת למסגרת את מוציאה את עצמך ממקום אחד לא טוב מכניסה את עצמך לשיגרה של טוב שיגרה שכמה שהיא מלאה וצפופה היא מביאה עם עצמה כל כך הרבה טוב שומעים את זה במילים העייפות (פיזית. ככה נשמע לפחות. ואולי טועה. שוב.) שלך שומעים את זה בטון קריאת ההודעה שמישום מה מרגיש כטון רך אבל ממהר אבל גם רגוע ועטוף לא יודעת להסביר 3 ימים בלי שקילה מחר היום הרביעי את צועדת. מחבקת. ולא לשכוח לנשום.
 
מדהים..

כמה קלטת נכון את הטון.. היא באמת נכתבה מהר מהר כי צריך היה לישון.. אבל היא לא הודעה מוטרפת.. תודה לך ילדונת.. תודה שאת פה
 

נשמת

New member
טירוף, טירוף..

אבל בסופו של דבר את מספיק אמיצה כדי לשלוט בו. הנה, את עם הראש מעל המים, ההודעה שלך עושה לי להרגיש שאת לא מעט מעל המים, קצת מצחיק? אותי זה דווקא ריגש. הנה הגמול שלך, הנה התודה שלך, הנה התוצאות שלך, הנה החיים שלך. ואת נושמת.. תראי איך את צועדת צעדים.. וראי אילו צעדים..
את שומרת על עצמך. עכשיו רק נשאר למצוא את הדרכים למלא את הכוחות חזרה בכל פעם, שלא תתמוטטי. שתשמרי על האיזון הזה. על האומץ בעיקר.
 
לא יודעת כמה הראש

שלי באמת מעל המים המציאות.. אבל אני מרגישה שיש לי מטרות.. דברים להשיג... ואני לא אמכור אותם לחולי.. כמו שעשיתי עד עכשיו...
 

נשמת

New member
וכל צעד קטן שמצליח

ומקדם אותך למטרה השלמה- לא מעניק לך כוחות חדשים?
 
אני שמחה לשמוע אותך ככה.

ואולי קצת מטורף המירוץ הזה, אבל זיהו הטרוף הטוב. רק אל תשכחי לשים לב לרגשות ולתחושות שלך. אל תעייפי את עצמך ואל תתעלמי מעצמך. את יודעת איפה בסוף יוצא מה שמנסים להדחיק ולא נותנים לו מקום. שמחה לשמוע איך פינות השפיות מתרחבות ככה... וגאה על השקילות.
 
למעלה