ילד ביישן וסגור
הבן שלי בן שנתיים ושלושה חודשים, עבר השנה לגן אחר. תמיד הוא היה קצת ביישן, אבל מאז שהוא עבר גן הוא נהייה ממש סגור. הוא אוהב ללכת לגן והוא ממש רץ לגן ומבקש בבוקר ללכת כבר, אבל הוא נהיה נורא מפוחד וסגור, הוא התחיל לפחד מהמון דברים, ואתמול הלכתי איתו פעם ראשונה לחוג תנועה והוא לא היה מוכן להשתתף, הוא רק רצה הביתה, וכל שנייה נצמד אליי. כמו כן, כל פעם שאני מגיעה לגן, אני רואה אותו משחק לבד. כששאלתי את הגננת היא אמרה שזה עדיין לא הגיל ליצירת חברים. אכן?? כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו( לדוגמא כשאני אומרת לו שיש לו עוד מעט יום- הולדת ונעשה לו בגן) הוא מבקש ללכת לישון, אפילו שהשעה עדיין מוקדמת. הוא נהיה נורא ביישן, מאוד סגור( כשהולכים לבית של סבא וסבתא הוא ישר מבקש הביתה) ואני כבר לא יודעת במה אני יכולה לעזור לו גם אני בתור ילדה הייתי מאוד ביישנית, ואין לי רצון לשנות אותו בקטע הזה, אבל הקטע של הפחד והחוסר הביטחון החדש שנהיה לו, עם זה אני לא יודעת להתמודד. האם זה עניין של גיל? ואם לא, מה אני יכולה לעשות? עם מי אני יכולה להתייעץ?? אני ממש אובדת עצות, הלב שלי נשבר כשאני רואה אותו ככה. סליחה על האורך...
הבן שלי בן שנתיים ושלושה חודשים, עבר השנה לגן אחר. תמיד הוא היה קצת ביישן, אבל מאז שהוא עבר גן הוא נהייה ממש סגור. הוא אוהב ללכת לגן והוא ממש רץ לגן ומבקש בבוקר ללכת כבר, אבל הוא נהיה נורא מפוחד וסגור, הוא התחיל לפחד מהמון דברים, ואתמול הלכתי איתו פעם ראשונה לחוג תנועה והוא לא היה מוכן להשתתף, הוא רק רצה הביתה, וכל שנייה נצמד אליי. כמו כן, כל פעם שאני מגיעה לגן, אני רואה אותו משחק לבד. כששאלתי את הגננת היא אמרה שזה עדיין לא הגיל ליצירת חברים. אכן?? כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו( לדוגמא כשאני אומרת לו שיש לו עוד מעט יום- הולדת ונעשה לו בגן) הוא מבקש ללכת לישון, אפילו שהשעה עדיין מוקדמת. הוא נהיה נורא ביישן, מאוד סגור( כשהולכים לבית של סבא וסבתא הוא ישר מבקש הביתה) ואני כבר לא יודעת במה אני יכולה לעזור לו גם אני בתור ילדה הייתי מאוד ביישנית, ואין לי רצון לשנות אותו בקטע הזה, אבל הקטע של הפחד והחוסר הביטחון החדש שנהיה לו, עם זה אני לא יודעת להתמודד. האם זה עניין של גיל? ואם לא, מה אני יכולה לעשות? עם מי אני יכולה להתייעץ?? אני ממש אובדת עצות, הלב שלי נשבר כשאני רואה אותו ככה. סליחה על האורך...