יום מוזר מאוד
אז ככה: עשיתי היום כמה צעדים כדי לעזור לעצמי לצאת קצת מהבדידות והדכדוך שאני נמצאת בהם המון לאחרונה. אפילו, כמו שכתבתי בהודעה מהבוקר התנדבתי לניסוי כימי על המוח שלי. (תרופות). זה מפחיד אותי עדיין מאוד אבל נמאס לי כבר מהפחדים האיומים האלה. והפגישה עם חברי הפורום המקביל שבו אני כותבת (החרדה החברתית) - הרגשתי נפלא עם זה שעשינו את הצעד הזה. לכמה זמן הרגשתי שזורמות בי אנרגיות חיוביות ובאמת היה סבבה, אבל גם קצרצר... אז למה אני בכל זאת מבוהלת ומפחדת להמשיך עם זה. מפחדת להמשיך ליזום כאלה פגישות? מוזר מאוד. שוב אני בבית לבד ליד המחשב, פוחדת ממה שעומד לקרות, מבולבלת ושוב על סף ייאוש. סהר, וחברי הפורום הנהדרים: אני צריכה את התמיכה שלכם עכשיו. אין לי איי.סי.קיו. אז בינתיים אסתפק בכל מילה טובה שתבוא בעקבות ההודעה הזאת דרך הפורום. אוהבת אתכם נטע
אז ככה: עשיתי היום כמה צעדים כדי לעזור לעצמי לצאת קצת מהבדידות והדכדוך שאני נמצאת בהם המון לאחרונה. אפילו, כמו שכתבתי בהודעה מהבוקר התנדבתי לניסוי כימי על המוח שלי. (תרופות). זה מפחיד אותי עדיין מאוד אבל נמאס לי כבר מהפחדים האיומים האלה. והפגישה עם חברי הפורום המקביל שבו אני כותבת (החרדה החברתית) - הרגשתי נפלא עם זה שעשינו את הצעד הזה. לכמה זמן הרגשתי שזורמות בי אנרגיות חיוביות ובאמת היה סבבה, אבל גם קצרצר... אז למה אני בכל זאת מבוהלת ומפחדת להמשיך עם זה. מפחדת להמשיך ליזום כאלה פגישות? מוזר מאוד. שוב אני בבית לבד ליד המחשב, פוחדת ממה שעומד לקרות, מבולבלת ושוב על סף ייאוש. סהר, וחברי הפורום הנהדרים: אני צריכה את התמיכה שלכם עכשיו. אין לי איי.סי.קיו. אז בינתיים אסתפק בכל מילה טובה שתבוא בעקבות ההודעה הזאת דרך הפורום. אוהבת אתכם נטע