טיפולים בתא לחץ לפיברו'
כן, כן... זו אני שהבטחתי בסופ"ש וטרם קיימתי. קבלו התנצלויות.
אז בחריץ שבין פגישה אחת לשניה, אתחיל את הסיפור ונעשה אותו בהמשכים, כי ככה מסתייע כעת.
נעים מאד, שמי שרון ואני חולת פיברו מזה כ- 12 שנים. כשחליתי הייתי בת 31, השנים הראשונות היו גרועות מאד, בקושי הצלחתי לתפקד ולעבוד
ילדי היו צעירים, ולא הצלחתי להמשיך בעבודתי הקודמת כמרפאה בעיסוק של ילדים במשרד החינוך.
לאט לאט התחלתי להכיר את אופי המחלה, ולפעול ביחד עם הכאב והתשישות.
פיתחתי דרך עבודה מקצועית חדשה שיכלתי להצליח בה, התאמתי את סביבת המגורים שלי ואת חיי היומיום,
ועדיין הרגשתי מאד חולה ומוגבלת.
הבנתי עם השנים שמרבית השאיפות שלי יהיו מכוונות לחיים עם הפיברו', שמידת הכאבים והתשישות לא תפחת, ושעלי ללמוד להתמודד באופן המיטבי עם נתונים אלה.
ואז גונבה לאזני השמועה שיש ניסוי בתא הלחץ של אסף הרופא, שעורכים פרופ' בוסקילה, ביחד עם צוות תא הלחץ.
אקדים ואומר, שכמה שנים קודם לכן התחלתי לצלול, וגיליתי שכאשר צללתי מספר ימים לעומק של לפחות 30 מ', הכאבים פחתו לאחר מכן באופן ניכר.
התעניינתי אז בטיפול בתא הלחץ בתה"ש, אך הסכומים היו נראים לי ענקיים.
כך שכשהגיע הרעיון של הניסוי, הייתי מאד בעניין.
בכל זאת, כחולת פיברו ותיקה, איני ממהרת לחרוג מהשגרה שבמסגרתה אני יציבה ומתפקדת. אפילו חופשה היא לא חדשות מאד טובות,
כי אז אני רחוקה מסביבתי המותאמת, ומתקשה לתפקד באופן אופטימאלי.
בקיצור, עשיתי חשבון שנדרשים בניסוי 40 טיפולים רצופים, טיפול בכל יום במשך 8 שבועות של 5 ימים...
אסף הרופא מרוחק לפחות שעה וחצי נסיעה ממקום מגורי. ומשך הטיפול לפחות שעתיים. כלומר, 6 שעות ביום, לחודשיים, כולל עלות הנסיעות.
חששתי שהנסיעות והטיפולים יתישו אותי. שאזדקק לעזרה בנהיגה ושלא אוכל לעבוד.
החלטתי לחכות עד שכמה נשים יעשו את הניסוי, ולבדוק האם התוצאות הראשוניות טובות.
אחרי כמה מחזורים חזרתי והתעניינתי, ושמעתי שיש הצלחות משמעותיות. שיפור תפקודי של עשרות אחוזים.
החלטתי להשתתף, אך עדיין חששתי.
על החששות והעיכובים - בהודעה הבאה.