חלום צלול אחרי תקופה ארוכה של יובש
אתמול חלמתי חלום צלול אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא באו לי חלומות כאלה. כבר לפני מספר ימים היה לי עוד אחד אבל התעוררתי כבר בתחילתו כתוצאה מהפרעה חיצונית (רעש מהחניה). למעשה זה לא התחיל כחלום צלול אלא ממשהו שבהעדר מונח אחר אקרא לו "שינה צלולה". כלומר, ישנתי ובאותו זמן הייתי בהכרה. ידעתי שאני ישן, אך לא חלמתי. פשוט הייתי בתוך "חשכה מוארת" (כמו להסתכל על השמש דרך עיניים עצומות, למרות שלא היה אור בחדר) ולמרות שהייתי בהכרה, המוח שלי ישן. היו לי גלי מוח של שינה. קצת קשה לתאר את התחושה, זה כאילו במצב ערות התודעה יציבה ומוצקה, ובמצב שינה היא הופכת לנוזלית, זורמת, שוקעת לתוך עצמה. מתוך המצב הזה החלטתי ליזום חלום. ניסיתי לדמיין סביבה מסוימת, לא זוכר איזו, אבל בסוף התגשמה סביבי סביבה אחרת, של העבודה שלי. זה קרה לאט, כמו צללים שעולים מן הקיר ולאט לאט תופסים צבע ונפח. אבל כמו הרבה חלומות צלולים שהיו לי, החלום נותר דהוי, לא יציב, היה בו משהו נוזלי, לא ממשי, לא כמו חלום לא מודע שהוא מוצק כמו המציאות עצמה. בקיצור יצאתי מהעבודה שלי והתחלתי להסתובב בין חדרים עם אנשים שישבו ודיברו. לא זוכר שהייתה לי הרבה אינטרקציה בניהם. פשוט חשבתי לעצמי "איזה מגניב, אני חולם עכשיו". ואז החלטתי לתרגל תעופה, שזה משהו שאני כבר מיומן בו בחלומות צלולים. התחלתי לרחף בחדרים אבל ניסיתי לעשות את זה הפעם שונה, למקד את תשומת הלב ברגליים, לנסות להפוך את הגרוויטציה כדי שהרגלים שלי "יפלו" לתקרה במקום לרצפה. לא הצלחתי. המוקד לתעופה נותר בידיים ששלוחות קדימה (כמו שסופרמן עף). רק כך הצלחתי להגיע לתקרה וקצת ללכת עליה. אני זוכר שהרגליים שלי הפילו טיח מהתקרה כשדרכתי עליה. כמו שאמרתי, החלום היה דהוי, אפלולי קצת עם צבעים לא בולטים ולאנשים לא היו תווי פנים ברורים. הם היו סכמתיים, כאילו לא גמרו אותם. המציאות שם גם לא הייתה יציבה אלא אלסטית. זה גרם לי לתובנה תוך כדי חלום עד כמה המציאות החלומית היא היולית ושזכיתי להצצה אל "מאחורי הקלעים" של החלום, כשהתודעה בהכרה היא בעצם רואה ממה באמת בנויה התפאורה של החלום ועד כמה מדובר בחיקוי חיוור של המציאות. זמן קצר לאחר מכן התעוררתי. אם אני לא טועה, את החלום הצלול חוויתי מיד בתחילת השינה, כשישנתי שינה קלה ועדיין לא עברתי את שלב השלב הראשון בשינה (מתוך 5). בכלל, ישנתי רע אותו לילה (כמו בהרבה מקרים שיש לי חלומות צלולים). בהמשך הלילה כבר חלמתי חלום רגיל שהיה הד לחלום הצלול כי חלמתי שאני עף בו לשמים, והשמים הם שכבה דקה של ערפל כחול שמעליו מגיעים לתקרה.
אתמול חלמתי חלום צלול אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא באו לי חלומות כאלה. כבר לפני מספר ימים היה לי עוד אחד אבל התעוררתי כבר בתחילתו כתוצאה מהפרעה חיצונית (רעש מהחניה). למעשה זה לא התחיל כחלום צלול אלא ממשהו שבהעדר מונח אחר אקרא לו "שינה צלולה". כלומר, ישנתי ובאותו זמן הייתי בהכרה. ידעתי שאני ישן, אך לא חלמתי. פשוט הייתי בתוך "חשכה מוארת" (כמו להסתכל על השמש דרך עיניים עצומות, למרות שלא היה אור בחדר) ולמרות שהייתי בהכרה, המוח שלי ישן. היו לי גלי מוח של שינה. קצת קשה לתאר את התחושה, זה כאילו במצב ערות התודעה יציבה ומוצקה, ובמצב שינה היא הופכת לנוזלית, זורמת, שוקעת לתוך עצמה. מתוך המצב הזה החלטתי ליזום חלום. ניסיתי לדמיין סביבה מסוימת, לא זוכר איזו, אבל בסוף התגשמה סביבי סביבה אחרת, של העבודה שלי. זה קרה לאט, כמו צללים שעולים מן הקיר ולאט לאט תופסים צבע ונפח. אבל כמו הרבה חלומות צלולים שהיו לי, החלום נותר דהוי, לא יציב, היה בו משהו נוזלי, לא ממשי, לא כמו חלום לא מודע שהוא מוצק כמו המציאות עצמה. בקיצור יצאתי מהעבודה שלי והתחלתי להסתובב בין חדרים עם אנשים שישבו ודיברו. לא זוכר שהייתה לי הרבה אינטרקציה בניהם. פשוט חשבתי לעצמי "איזה מגניב, אני חולם עכשיו". ואז החלטתי לתרגל תעופה, שזה משהו שאני כבר מיומן בו בחלומות צלולים. התחלתי לרחף בחדרים אבל ניסיתי לעשות את זה הפעם שונה, למקד את תשומת הלב ברגליים, לנסות להפוך את הגרוויטציה כדי שהרגלים שלי "יפלו" לתקרה במקום לרצפה. לא הצלחתי. המוקד לתעופה נותר בידיים ששלוחות קדימה (כמו שסופרמן עף). רק כך הצלחתי להגיע לתקרה וקצת ללכת עליה. אני זוכר שהרגליים שלי הפילו טיח מהתקרה כשדרכתי עליה. כמו שאמרתי, החלום היה דהוי, אפלולי קצת עם צבעים לא בולטים ולאנשים לא היו תווי פנים ברורים. הם היו סכמתיים, כאילו לא גמרו אותם. המציאות שם גם לא הייתה יציבה אלא אלסטית. זה גרם לי לתובנה תוך כדי חלום עד כמה המציאות החלומית היא היולית ושזכיתי להצצה אל "מאחורי הקלעים" של החלום, כשהתודעה בהכרה היא בעצם רואה ממה באמת בנויה התפאורה של החלום ועד כמה מדובר בחיקוי חיוור של המציאות. זמן קצר לאחר מכן התעוררתי. אם אני לא טועה, את החלום הצלול חוויתי מיד בתחילת השינה, כשישנתי שינה קלה ועדיין לא עברתי את שלב השלב הראשון בשינה (מתוך 5). בכלל, ישנתי רע אותו לילה (כמו בהרבה מקרים שיש לי חלומות צלולים). בהמשך הלילה כבר חלמתי חלום רגיל שהיה הד לחלום הצלול כי חלמתי שאני עף בו לשמים, והשמים הם שכבה דקה של ערפל כחול שמעליו מגיעים לתקרה.