טוב זה יפה, ותודה../images/Emo24.gif
רק רציתי להגיד, שלא אני לא עצובה אני מטיילת לי כבר מעל לחודשיים בחדרי הלב. סוגרת דברים פתוחים, בין לבין החיה והנושמת
מבט חדש אני כבר מזמן שם, העניין הוא שאני עוד למדה היפה שכולנו בעצם למדים כל בוקר מחדש שאנחנו מתעוררים מסע הגילויי העצמי שלנו לא מפסיק בעצם עד היום האחרון
אתמול שוחחתי קצרות עם אחת מקסימה
באיזה מקום סיפרתי לה שאני רוצה להרגיש שאני תורמת משהו מעצמי והיא אמרה לי תכתבי, ואל תפחיתי מעצמך לעולם. תכתבי לעצמך, ולא חייב להיות על עצמך. פעם כתבתי המון, סיפורים פרוזות, ואז דממתי תקופה ארוכה. החלטתי לשוב לכתוב לעצמי חלקית, ולכתוב וגם לשם חלקית. כמובן שדברי בדרך כלל מגיעים מפנים, קשה לי להתנתק מעצמי. רק לפעמים אשתדל לכתוב סיפורים, להתנתק מעט. תודה על החיזוק
וסדק יקירי אני עדיים מחייכת את לא רואה? החיוך לא מש מפני..