TheBlackRose
New member
זקוקה לעצה
אני נמצאת במערכת יחסים כבר כמה שנים, אני מאוד אוהבת את חבר שלי, אנחנו חיים ביחד, חולקים הכל ופשוטו כמשמעו אנחנו החברים הכי טובים. לפני כשלושה חודשים פגשתי בחור בבר (מקום העבודה שלי), ומאז שפגשתי אותו התחרפנתי לגמרי, יוצא לי לראות אותו הרבה הוא מגיע בכל פעם שאני עובדת. אנחנו נשארים לשבת אחרי העבודה מדברים כל הלילה, חשוב לציין שעדיין לא פגשתי בן אדם שעד כדי כך משלים אותי, יש לנו אותם תחומי עניין, אותו חוש הומור, אותו טעם בסרטים וכ"ו. מאוד קשה לפגוש אנשים כאלה... שאתה יכול לשבת איתם במשך כל הלילה שלוש פעמים בשבוע ועדיין להנות כאילו זאת הפעם הראשונה. בהתחלה חשבתי שזאת התחלה של קשר חברי אפלטוני לחלוטין אבל עד מהרה הבנתי שזה הרבה מעבר לזה... אני מוצאת את עצמי חושבת עליו במשך כל היום, מה הוא עושה.. על מה הוא עובד... אנחנו מדברים כל יום בפלאפון, ואני כבר הגעתי למצב של לשקר לחבר שלי כדי שלא יקנא, ויש פה במה לקנאות. למרות שאני לעולם לא אבגוד פיזית בחבר שלי, אני פשוט לא מסוגלת לעשות דבר כזה לבן אדם. אני מרגישה שזאת עדיין סוג של בגידה למרות שכל מה שאנחנו עושים זה רק לדבר. אני יודעת שחלקכם תגידו שזאת סתם הדלקות, אבל זה לא המקרה פה, פעם אחרונה שהרגשתי ככה לגבי בחור הייתה לפני 5 שנים עם החבר הנוכחי שלי. איני יודעת מה לעשות, אני עדיין אוהבת את החבר שלי, לא פחות ממקודם אבל אני מאוהבת כמו ילדה בת 16, בבחור הזה שפגשתי, אני בבעיה גדולה... אין לי מושג מה לעשות. אני יכולה לאבד פה את הקשר הכי טוב שהיה לי בחיים, אם אני אפרד מהחבר שלי ואלך לפי הרגש העכשווי, אבל כמו כן אני יכולה לפספס פה את אחד הרגעים הכי נדירים של לפגוש את החצי השני שלך במידה וזה זה. אשמח לשמוע מה אתם הייתם עושים.
אני נמצאת במערכת יחסים כבר כמה שנים, אני מאוד אוהבת את חבר שלי, אנחנו חיים ביחד, חולקים הכל ופשוטו כמשמעו אנחנו החברים הכי טובים. לפני כשלושה חודשים פגשתי בחור בבר (מקום העבודה שלי), ומאז שפגשתי אותו התחרפנתי לגמרי, יוצא לי לראות אותו הרבה הוא מגיע בכל פעם שאני עובדת. אנחנו נשארים לשבת אחרי העבודה מדברים כל הלילה, חשוב לציין שעדיין לא פגשתי בן אדם שעד כדי כך משלים אותי, יש לנו אותם תחומי עניין, אותו חוש הומור, אותו טעם בסרטים וכ"ו. מאוד קשה לפגוש אנשים כאלה... שאתה יכול לשבת איתם במשך כל הלילה שלוש פעמים בשבוע ועדיין להנות כאילו זאת הפעם הראשונה. בהתחלה חשבתי שזאת התחלה של קשר חברי אפלטוני לחלוטין אבל עד מהרה הבנתי שזה הרבה מעבר לזה... אני מוצאת את עצמי חושבת עליו במשך כל היום, מה הוא עושה.. על מה הוא עובד... אנחנו מדברים כל יום בפלאפון, ואני כבר הגעתי למצב של לשקר לחבר שלי כדי שלא יקנא, ויש פה במה לקנאות. למרות שאני לעולם לא אבגוד פיזית בחבר שלי, אני פשוט לא מסוגלת לעשות דבר כזה לבן אדם. אני מרגישה שזאת עדיין סוג של בגידה למרות שכל מה שאנחנו עושים זה רק לדבר. אני יודעת שחלקכם תגידו שזאת סתם הדלקות, אבל זה לא המקרה פה, פעם אחרונה שהרגשתי ככה לגבי בחור הייתה לפני 5 שנים עם החבר הנוכחי שלי. איני יודעת מה לעשות, אני עדיין אוהבת את החבר שלי, לא פחות ממקודם אבל אני מאוהבת כמו ילדה בת 16, בבחור הזה שפגשתי, אני בבעיה גדולה... אין לי מושג מה לעשות. אני יכולה לאבד פה את הקשר הכי טוב שהיה לי בחיים, אם אני אפרד מהחבר שלי ואלך לפי הרגש העכשווי, אבל כמו כן אני יכולה לפספס פה את אחד הרגעים הכי נדירים של לפגוש את החצי השני שלך במידה וזה זה. אשמח לשמוע מה אתם הייתם עושים.