זקוקה למעט תמיכה - שוב

זקוקה למעט תמיכה - שוב../images/Emo10.gif

שבת מעט ירודה, לחוצה, מלאת סימני שאלה. מידי שבת אני הולכת לבית הכנסת וכך גם בעלי, אני לוקחת את הקטנה איתי, והגדול בן ה-6 הולך גם הוא וכמובן הוא משתובב, שתי הגדולות נשארות בבית רואות טלויזה, השבת הזאת הרגשתי שמעט כבד עלי ואולי כדאי להשאר בבית, יש לי שכנה שחזרה בתשובה היא שועטת קדימה ומעט מלחיצה אותי. מה עושים? איך מתחזקים מירידה זו, אני שוב מבולבלת...
 

עמיתי א

New member
חזרה בתשובה

זה לא תחרות ! כל אחד בקצב שלו ואין שום קשר לשכנה שלך ! אם יש ירידה חייבת להיות גם עליה. תמיד יש הרבה שאלות, תמיד יהיו. לאט לאט ואם הבנות רואות טלוויזיה אולי תנסי לדבר איתם ואולי עם הזמן הם יבינו את המשמעות של שבת. כנראה שהם עדיין לא הבינו ואולי התהליך היה מהיר מדי בשבילם. תני להם זמן וגם לעצמך תקחי את הזמן. אנחנו איתך !
 
הקשר הוא

שהשכנה מכוונת ומדריכה אותי אבל אני בהחלט יכולה להאט את הקצב ובכל זאת יש בי כעת תחושה מעט כבדה.
 
לחץ בחזרה בתשובה זה דבר גרוע

בין אם זה בא מבחוץ, כגון שכנה, ובין אם זה בא מבפנים, מהאדם עצמו. זה בדרך כלל מוביל את האדם לבצע דברים שהוא עדיין לא מוכן להם. אלה מסוג הדברים שגורמים לאדם נסיקה ולא עלייה. כשהאדם עושים דברים שהוא עדיין לא מוכן להם, הוא למעשה מנסה לדלג על מדרגות. כשמדלגים על מדרגות לרוב נופלים. לכן, אל תתני לשכנה להלחיץ אותך. לכל אחד יש את הקצב שלו. הקב"ה לא מצפה מאיתנו להיות לקיים את כל המצוות בדקדקנות. הוא מצפה שנשאף לזה, אבל שנתקדם לזה בקצב שלנו. איך מתחזקים מירידה זו? השאלה מה הוביל אותך לירידה. האם העובדה שבנותיך רואות טלויזיה בשבת? בנות כמה הן?
 
תשובה

...וכל זמן שאינו חזק בדעתו שתמיד ימשך עצמו להשם יתברך בכל מה שיוכל בין בעליה בין בירידה חס ושלום אפלו אם תהיה הירידה חס ושלום איך שתהיה, אף-על-פי-כן יהיה חזק ואמיץ בדעמו למשך ולהשתוקק ולהתגעגע תמיד אליו יתברך ולצעק ולהתפלל ולהתחנן אליו יתברך תמיד ולעשות מה שיוכל בעבודת ה' בשמחה אפלו אם יהיה איך שיהיה כל זמן שאין לו התחזקות הזאת באמת אי אפשר לו להתקרב להשם יתברך באמת. וכל-כך הוא צריך להתחזק עד שהוא מכרח להיות מרצה לעבד את ה' תמיד כל ימי חייו על-מנת שלא לקבל פרס. כי לפעמים נדמה להאדם שרחוק שהוא יזכה לחיי עולם הבא לפי גדל התרחקותו מהשם יתברך אף-על-פ י-כן יהיה מרצה לעשות מה שיוכל בעבודת ה' בלא עולם הבא. ואפלו אם נראה לו שיהיה לו גיהנם גם-כן חס ושלום יהיה איך שיהיה הוא מחיב לעשות את שלו תמיד בעבודת ה' כל מה שיוכל לעשות ולחטף איזה מצוה או תורה ותפלה וכיוצא. וה', הטוב בעיניויעשה.
 
חיזוק גדול ../images/Emo184.gif

בכל פעם שרוצין לעלות מדרגא לדרגא בודאי ההכרח שיהיה ירידה קדם העליה ואז בודאי האדם בסכנה גדולה ויש עליו מלחמות גדולות וצריך להתחזק הרבה הרבה, עד שיבטל המסך המבדיל והחשך שקדם לאור שהוא בחינת הירידה שקדם לעליה, עד שתתהפך הירידה לעליה, וזה עבודת הצדיקים והכשרים כל ימי חייהם, כי על כל אדם שבעולם עובר כל זה, כי אפלו מי שהוא במדרגה פחותה מאד מאד ואפלו אם עבר מה שעבר וגם עתה הוא כמו שהוא, אף על פי כן בכל עת שמתעורר באיזה תנועה קלה להתקרב לאיזה דבר שבקדושה אזי לפי בחינתו יש לו תכף עליות וירידות הרבה כפי התעוררותו להתקרב לשם יתברך. כי אפלו מי שהוא בתוך הארץ ממש אפלו בשאול תחתיות ומתחתיו, רחמנא לצלן, גם משם כשמתעוררין לעלות משם גם שם יש בודאי כמה וכמה מדרגות בלי שעור: כמו למשל בגשמיות כשם שיש מדרגות רבות מבית לעליה ומעליה לעליה, וכל שכן אם ישער בדעתו כמה מדרגות יש מארץ לשמים מכל שכן משמים למעלה ולמעלה למעלה, כמו כן תוך גוף עבי הארץ בודאי יש שם כמה וכמה מדרגות, אם ישער בדעתו בורות ומחלות בעמקי הארץ הרבה, בודאי אם רוצה לעלות משם מעמקי הבורות והמחלות בודאי ההכרח, שילך ויעלה מדרגא לדרגא, ואזי כשרוצה לעלות ממדרגתו לאיזה מעלה ומדרגה גבוהה ממנה קצת אף שגם זו המדרגה עדין בתוך עמק הארץ הרבה, אף על פי כן אזי משתטחין כנגדו הרבה בכל פעם: ועל כן יש לאדם מלחמות גדולות ומניעות רבות בכל פעם שרוצה לגשת לאיזה עבודה של קדש. ולפעמים מעצם המלחמה הוא נכשל לפעמים ואינו עומד בנסיון חוס ושלום, ואז צריך להתחיל מחדש. על כן צריכין התחזקות גדול ועצום מאד בכל פעם בכל יום ובכל עת, לרחם על עצמו ולחשב על תכליתו וסופו בכל פעם, כי סוף כל סוף מה יהיה ממנו, ואיך שיהיה ואיך שיהיה הוא מחויב ומשועבד ללחם מלחמת השם בכל מה שיוכל. כי היגיעה בעצמה מה שמתיגע וחותר על כל פנים בכל פעם לצאת ולעלות מפחיתות מדרגתו זה גם כן יקר מאד מאד בעיני השם יתברך. ואם יתיגע ויחתר ויתפלל בכל יום לשם יתברך, שיוציאהו ממקומות אלו שנפל בהם, בודאי יהיה אחריתו לטובה כי סוף כל סוף יתהפך הכל לטובה וכל הירידות יתהפכו לעליות גדולות בבחינת ירידה תכלית העליה. (הלכות מעקה ושמירת נפש הל' ב' אות ה'):
 

הילה2004

New member
גם לי עדיין קשה ללכת לבית הכנסת

אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה שם לא שייכת. בעלי אוהב ללכת לבית הכנסת והוא רוצה מאוד שאני אבוא איתו אבל זה עדיין קשה לי ותמיד כשאני יוצאת מבית הכנסת אני מרגישה הרגשה מוזרה שהכל גדול עליי. אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאת.
 

אופירA

New member
מנהל
איפה הירידה?

שלא הלכת לביה"כ? לא ברור. מה הקשר לשכנה? תדברי איתה ישירות בקשר לקצב. אין לה הבנות שלך, ובוודאי לא האישיות שלך. והיא גם לא נשואה לבעל שלך. היא לא יכולה להכתיב לך דברים עפ"י הסדרים שהיא מכירה. תפרטי יותר, מה הבלבול.
 
הבלבול והקושי נובעים

מכך שמצד אחד יש בי רצון עז ללמוד עוד ועוד ולהתקדם במקביל יש את שכנתי אישה טובה ומדהימה מנסה באהבה להדריך ולכוון אותי, "חשוב ללכת לבית הכנסת" חשוב לעשות כך וכך וכך, אוקיי כעת החלטתי לקחת ממנה מה שמתאים לי, אך אני תוהה כל הזמן האם לא נורא אם לא אלך לבית הכנסת? האם אפשר ללכת מעט אחורה בכדי לא להלחיץ את עצמי כמו למשל, השבוע למדתי את כל עניין נטילות הידיים וברכות המזון ומאוד השתדלתי, כנראה יותר מידי, דבר שגם הכניס בי מעט לחץ. העניין שבעלי עדיין לא ממש איתי בדרך, הבנות שלי....
 

אופירA

New member
מנהל
יישר כוח!!!

אין כמו סמינר של ערכים. מסדר את כל הספקות לבני הזוג. וכן תיפגשו עם הצוות, ותוכלו לקבל הדרכה (בהמשך) לגבי זוגות נשואים שאינם נמצאים באותו הקצב (סביר!). ותקבלו חוגי המשך, וחברה חדשה! מצויין!!! לשכנה מאד חשוב ללכת לביה"כ, אבל לרבש"ע זה פחות חשוב, לכן הוא לא חייב בהלכה את הנשים! ולגבי הילדים - את המחנכת שלהם, לא השכנה, ואת היודעת אם חשוב שהם ילכו בשלב זה לביה"כ או לא (הבנים, כמובן, לא הבנות. הבנות ילכו לביה"כ רק אם הן רוצות!!!) לדעתי, זה לא נורא אם לא תלכי לביה"כ, וזה לא נורא אם כן תלכי לביה"כ. אבל זה נורא ואיום אם תלכי לביה"כ בלי חשק!!! את יכולה ללמוד הלכות נטילת ידיים וברכת המזון, אבל לא צריכה לקבל על עצמך מה שמרגיש לך לא טוב עם זה. לגבי לקבל על עצמך - תלכי רק לפי הקצב שקובעת ההרגשה. זה מאד חשוב! מאד מסוכן לעבוד עם לחץ, ובעיקר עם לחץ שמתמשך לאורך זמן! לגבי הבנות - הן כנראה מעל גיל 11-12. בגיל כזה כבר לא כ"כ כופים על ילד חילוני אורח חיים דתי, נגד רצונו! תגדלי אותן בכיף, תקבלי הדרכה מרבנים שמתמצאים בבעלי תשובה, ואם הן תחלטנה להיות חילוניות - תחבקי אותן כחילוניות, וזה יביא לסיכוי גבוה יותר בהרבה שבבגרותן הן תהיינה חרדיות מאשר אם תהיה עצובה וממורמרת על כך... בהצלחה ובשורות טובות!
 

batellei

New member
אוליי...

דיברת על שתי בנותיך הגדולות שאינן משתפות פעולה, כמה גדולות הן?? אולי דווקא בגלל זה הן מרגישות צורך למרוד, ובכוונה רואות טלוויזיה בשבת. נסי לקבל זאת בהבנה, תכל'ס גם להן לא קל עם זה שההורים החליטו לשנות את אורח חייהם פתאום... היי חזקה!
 

גלית99

New member
היי חמודה. שבוע טוב..!

קראתי את הודעתך. ואני מבינה היטב את מצבך. השכנה לוחצת מכאן, הבנות בדרכן הלא תומכת מכאן, ואת קרועה ושסועה באמצע. הקשיבי, את מודעת לכך שאת עושה את הדבר הנכון ובחרת בדרך הנכונה. נכון? תפרידי את הכאב על הבנות ואת הלחץ מסביב מהידיעה שמה שאת עושה זה דבר טוב אמיתי ונכון. רק מה? אל תבהלי מכלום. תלכי בדרך שלך. לאט אבל בטוח. תסבירי לשכנה שהיא רצה מהר מדי וזה לא מתאים לך כי את עומדת ליפול ככה. היא ודאי תבין. ובקשר לבנות, תשתדלי לא להכנס איתן לעימותים כל עוד אינך חזקה בעצמך. אל דאגה, גם השלב שלהן יגיע. יש אחד שמגיע לאילת במטוס, השני ברכב, והשלישי באופניים. לכל אחד יקח הזמן שלו אבל בסוף כולם יגיעו. לאמת. בהצלחה מותק ואל תתיאשי! אנחנו איתך! וברוגע... לא להלחץ מכלום! ( ;
 
תודה על העידוד והתמיכה

מאוד עוזר לשמוע. אתמול שוחחתי עם הבנות שלי (הן בנות 13 ו-14), הן הגיעו להחלטה לא לראות טלויזיה בשבת לא בגלל השבת, אלא כי גם הן מרגישות שהן ישבו מול הטלויזיה שעות רבות וכדאי להיות ביחד בשבת, חשבתי עם ניר, בעלי שאכן כדאי להשאר בבית ולא לרוץ לבית הכנסת בלחץ אלא להיות עם הילדים להכין ביחד את השולחן, לשוחח ולחכות לו שיבוא. מה גם שניר בתחילה התנגד ללכת לבית הכנסת בשבת וכעת הוא אמר לי שמספיק שהוא ילך לבית הכנסת בשישישבת וכי אין צורך שגם אני אלך, אז בעצם הרווחתי. בעזרת השם נלך לסמינר של ערכים עם כל המשפחה, כולם מחכים ורוצים ללכת, אז קיבלתי את הירידה בהבנה, אני לוקחת מה שמתאים לי ולמשפחתי ושוב המון תודה על העצות החכמות. שבוע טוב.
 

גלית99

New member
אני שמחה שנרגעת קצת..

ונשמח לשמוע שהלכתם לסמינר והכל שקט ורגוע.. ( : הנה, הדברים מתחילים לזוז.. וגם אם לא, לא נורא. יש מושג שנקרא "ירידה לצורך עליה" בעז"ה עוד תעלו, את ומשפחתך על דרך המלך. אין לאשה בכלל צורך ללכת לבית הכנסת, עשית צעד נבון. בהצלחה בהמשך.. אנחנו איתך כאן תמיד!
 
למעלה