וידוי חושפני :-()

Padfoot

New member
וידוי חושפני :-()

יש לי שאלה אליכם שהולכת להשמע קצת מוזר ואפילו לקומם חלק מכם, אבל בכל זאת אני רוצה תשובות ומאוד חשוב לי לדעת מה דעתכם. אני השאלתי את הארי פוטר למישהו שעובד איתי, גבר בן 29 הייתי בטוחה שהוא יתלהב, למרות שהוא כאילו ``מבוגר`` - בקטע של הארי פוטר הגיל הרי לא משנה. הבן אדם הוא יחסית קריאטיבי עם ראש פתוח ודמיון פורה, או כך לפחות חשבתי... הוא בא ואומר לי שאחרי מאה עמודים של ספר הוא פשוט לא מבין מה הקטע- הספר משעמם וסתם מבלבל את המוח עם ינשופים וכישופים ניסיתי למצוא הסבר למדוע הספר לא מוצא חן בעיניו- אני מודעת לעובדה שלא כולם אוהבים את הארי פוטר (למרות שאני באמת לא מבינה למה!) אבל הארי פוטר פשוט נראה לי תפור על הבן אדם הזה! ממחשבה על מדוע האדם הספציפי הזה לא אוהב את הספר עברתי להרהורים כלליים- האם יש אנשים ספיציפיים שאוהבים את הספר ויש כאלו שלא? האם לכולם יש איזושהי תכונה משותפת? זו התאוריה שלי, והיא מתבססת על נסיוני האישי ותקפה לגבי לפחות נראה לי שילדים שבילדותם לא היו הכי פופולריים נמשכים יותר לספרי הארי פוטר מאשר ילדים ``מקובלים`` שהכל היה טוב ויפה בילדותם בכל אופן, אני חושבת שילדים כאלו (וכן אני מודה, אני הייתי כזאת!) מוצאים בהארי פוטר ביטוי לכל משאלות ליבם הכמוסות- הארי הוא מה שאני תמיד רציתי להיות: בעלת כוחות מיוחדים, טובה בספורט, אמיצה יש כאן עוד מישהו שתמיד רצה שיהיה לו כוח מיוחד שהוא יוכל להשוויץ בפני כל שאר הילדים ובכך להיות מיוחד ומקובל? או סתם ככה להפוך אנשים שמתגרים בך לצפרדעים? זו הדעה שלי, אולי אנשים שהיו פופולארים בילדותם פשוט לא יכולים להזדהות, לא יכולים להבין מה זה להיות ילד רגיל ואפילו ``שנוא`` ואז להפוך לכוכבים בעולם אחר Padfoot
 

sarah

New member
אההההה לא יודעת

בקשר לספר הראשון של סידרת הארי פוטר-אני...מה עשות לא סבלתי אותו-אבל את כל השאר ממש אהבתי-טוב-הקטע שרק ילדים לא משמ מקובלים,אני לא יודעת....אהמממ כוחות? לא יודעת כי אני בעצמי ממש שונאת ספרי מפאנטסיה ממש מעצבנים אותי ,חוץ מהארי פוטר...אז זה ממש לא הקטע אצלי,טוב...לדעתי הארי פוטר זה פשוט כמו אופרת סבון יותר מתוכמת-מי רצח את מי?,מי עשה מה?,העם הוא זה שעה ככה וככה או שזה היה מישהוא אחר? כאלה.... אני ממש לא יודעת-ואבלא אני גם לא בדיוק אותו קהל שכתבת שהוא זה שאהב את הספרים-שאוהב גם את ההוביט או לא ידעת מה... חוץ מזה-שאני ממש לא סבלתי את הספר הארי פוטר ואבן החכמים טוב כמה סיבות-כי זה מטומטם ואנפנטילי ומעצבן (כי זה ממש לא היגיוני...ממתי אנשים הופכים ככה לחתולים,מאיפה הופיע דמבלדור?,מה פתאום שרע כזה דפוק?... כל הדמיות הן כאלה שיטחיות,העלילה מטומטת ועוד...אז בחלק מהמקרים הדברים מתבררים בספרים הבאים-שהם הגיוניים ויש להם הסבר,אבל לא ככה הם מופיעים בספר הזה...וולדמורט מתברר כי פי אלף יותר גרוע מהטימטום שהוא נראה בספר הראשון,סנייפ אפילו מתגלה כאמיץ..) בקיצור..ממש לא סבלתי את הספר-מזמל שקראתי בטעות קודם את השני ואחר כך את הראשון. מסקנה :): לפחות במקרה שלי-אני אוהבת את סידרת הספרים-כי הם כתובים טוב למה לא שאני רוצה שיהיו לי את הכוחות האלה? (אז אולי אני כן...קצת רוצה אותם) כי הייתי אוהבת גם את ספרי הפאנטאזיה האחרים (או שלא) זהו..... ולפאדפוטית-אולי תביאי לו לקרוא את הספר השני ונראה מהוא יגיד.
 

shahar1

New member
לא נראה לי!

הארי פוטר מציע מאין עולם חלופי, עולם רחוק וקסום, ויש אנשים שנדלקים על זה. הוא מסובך כמו ההוביט למשל, הוא פשוט ומצחיק, והוא מאין ציבעוני, אני לא יכולה להגיד שאני לא מקובלת, אבל אולי אני באמת קוראת אותו כדי קצת לחשוב על ``לו היה...`` הספר הזה מציע כל כך הרבה אפשרויות שירתקו אותך! אנשים שלא אוהבים ``לדמיין``, שלא אוהבים להיות ``מנותים`` מהעולם, לא יאהבו את הספר, כי הוא שונה וסוחף, אני אישית חושבת שהספר הזה הוא פשוט מעולה, כל הסדרה! לפאדפוט: לא ידעתי שאת מבוגרת, בתכמה את?
 

Padfoot

New member
אני לא כל כך מבוגרת...

אני לא כל כך מבוגרת, בסך הכל אחרי תיכון!
 

יפעת28

New member
גיל והארי פוטר

אהממ... מי קרא פה לבחור בן 29 ``מבוגר``??? אני אהיה בת 29 בעוד שלושה שבועות, ואני ממש לא מסכימה להיקרא מבוגרת. אין לי בעיה עם הגיל ואני לא מסתירה אותו (למרות שאומרים שבחורה מעל גיל 20 צריכה להפסיק להגיד את גילה האמיתי...:)) אבל בימינו, כשגיל ההתבגרות נפרס לו עמוק לתוך שנות העשרים, לא נראה לי שזה גיל מבוגר. מצד שני, כשהייתי בת 19 גם חשבתי בדיוק כמוך, פדפוט, אז אין לי טענות... בכל אופן, הארי פוטר הוא ענין של אופי ולא של גיל. השאלתי את הספר לבחורה בת 24 והיא הגיבה בדיוק כמו הידיד שלך. לא נראה לי שרק הפחות מקובלים יאהבו את הספר. אישית, מעולם לא התקרבתי לספרות פנטזיה. ניסיתי פעם את ההוביט וזה לא התחבר אלי. בכלל אני במקור טיפוס מאד רציונלי, ובכל זאת - עובדה שהתאהבתי בספרים, ועובדה שאני מקדישה די הרבה זמן לדון בו בפורום זה. כך שלדעתי, סוד הקסם של הספר טרם פוצח. ואולי טוב שכך? (חרוז)
 

Padfoot

New member
תגובות :cool:

קודם כל, אם שמת לב, שמתי את המילה מבוגר במרחאות, כי ברור לי שגיל 29 זה לא באמת ``מבוגר``- הגיל הממשי לא חשוב, אלא ההרגשה אז אני מתנצלת אם פגעתי ברגשותייך- זו לא היתה הכוונה (במיוחד לאור העובדה שאת משתתפת פעילה ואני מאוד נהנת ממה שיש לך להגיד!) עכשיו כל מה שכתבתי בנוגע לסוד הקסם של הארי ולעובדה שאולי ילדים פחות מקובלים נמשכים אליו זה המחשבות האישיות שלי שנובעות מניסיוני הפרטי, ולא האמת האבסולוטית, והיא גם לא מתיימרת להיות. אני לא אוהבת ספרות פנטזיה בכלל, התחלתי לקרוא את ההוביט (משום מה הספר הזה מוזכר כאן בפורום המון... לא ברור למה) וממש לא נדלקתי, אבל על הארי כן ופשוט רציתי לשתף אותכם בסיבות לכך (או לפחות בחלק מהן) אם לחלק מכם או לרובכם היתה ילדות נפלאה (לא ששלי היתה גרועה!) ואתם פופולרים ומקובלים (למרות שאין למילים האלו בעצם משמעות... מקובלים בפני מי?), אין לי משהו נגדכם חס וחלילה וזה שאתם אוהבים את הארי לא הופך אתכם אוטומטית לדחויים פשוט דברתי על עצמי... Padfoot
 

js42

New member
הארי פוטר ובית האבות...

ההוביט מוזכר כאן המון כי משום מה ``מבינים בספרות`` ראו סדרת ספרים שמשלבת התרחשות אנושית עם עולם אנושי-למחצה, בשילוב מיתולוגיות ודמויות-פנטסיה, והחליטו שזה דומה. זה לא. מנסיוני המועט, דוקא אנשים המכורים לפנטזיה - חולי הוביט, מכורי משחקי DND ומשחקי תפקידים וכו`, אוהבים את הספרים _פחות_ כי הם מצפים לספר ``פנטזיה`` קלאסי, וזה לא. ההבדל העיקרי הוא, לדעתי, שהעיקר בהארי פוטר הוא התעלומה (ועבורי - גם אופן הכתיבה וההומור, אבל שמתי לב שהרבה לא מסכימים איתי)ובפנטזיה קלאסית העיקר הוא ההרפתקאות. גם אני לא התחברתי להוביט כשקראתיו לראשונה:) (כלומר, כשחצי-קראתיו: עד היום לא סיימתי... וזה היה לפני יותר מעשור...) לדעתי, אם ידידך הוא מאלה שאוספים חרבות בשעות הפנאי -אפשר לשכוח מזה, או לנסות לתת לו את הגרסה האנגלית, בה משום מה הספר יותר קריא ל... איך נגדיר זאת... צעירים ברוחם? :) js42
 

יפעת28

New member
B-)

מה פתאום פגעת ברגשותי??? (השתדלתי לנסח את תגובתי בצורה שיבינו ממנה שאין כאן היעלבות... ) עוד דבר שרציתי להוסיף הוא, שככל שהקורא של הארי פוטר בוגר יותר, כך הוא נהנה יותר מהספר ומהבדיחות הפנימיות שלו, ומעוד הקשרים תרבותיים שלא תמיד מכירים בגיל צעיר. עוד יתרון הוא האנגלית, שתמיד טובה יותר ככל שמבוגרים יותר, למעט דוברי האנגלית, כמובן.
 

Hermione

New member
בטח כבר אף אחד לא יקרא את זה אבל:cool:

ממש משעמם לי אז חזרתי הרבה אחורה ויש לי מה לומר: אני ילדה לא מקובלת. אני לא חונונית, יש לי חברות מקובלות והרבה ביטחון עצמי, אבל בחברה אצלי בבית ספר א הולך לי. הרבה זמן אני משקיעה בלבכות ולרחם על עצמי. אני תמיד מוצאת על מה- אני לא מקובלת, משעמם לי, ההורים שלי התגרשו, אנחנו עניים, אין לי בגדים, אין לי מספיק חברות ועוד קיטורים שכאלה. אבל כאשר אני קוראת הארי פוטר אני פתאום מרגישה ממש מאושרת. כאילו אני במעין בועה שאף אחד לא יכול להרוס לי. הספר כתוב ממש יפה והמון אנשים אוהבים אותו- אבל לא כולם מתחברים אליו. אני למשל ממש אוהבת ספרי פנטזיה ודמיון. נהנתי מאוד מספרים כמו ``ההוביט`` וההמשכים שלו- סדרת ``שר הטבעות`` ו``הסיפור שאינו נגמר``- איך יכולתי לשכוח. אני ממש אוהבת לקרוא ומאז גיל ממש צעיר התחלתי לקרוא ספרים מעט יותר ``מסובכים``. יש לי חברה, שאוהבת דוקא ההיפך. היא מאוד אוהבת ספרות שאני קוראת לה זבל כמו ``צמרמורת`` ו``חלומות מתוקים``. אבל גם היא התחברה להארי פוטר. לעומתה, יש לי עוד חברה שהתחילה לקרוא את הספרים ולא התענינה בהם. היא לא מקובלת ודוקא החברה השניה שלי כן. זה מראה שהחיבור הזה לספרים לא קשור למעמד החברתי או מצבו הנפשי של הבן אדם. זה יותר קשור לאופיו והתענינותו בספרים מסוג. הספרים הללו מצריכים מעט מחשבה והם קצת מבלבלים. יש כאלה שאוהבים את זה ויש כאלה שלא.
 

moriah

New member
אני חושבת

אני חושבת שמה שכל כך כיף בהארי פוטר זה התעלומה. כל הקוראים מנסים לפענח את התעלומה ומפליגים על כנפי הדמיון..., אפילו עם הם לא מודעים לזה. יש כל כך הרבה, חשודים ומניעים שמפתחים את הדמיון, ואפילו אם בסוף אתה ממש לא צודק, תמיד זה היה נהדר רק לנסות ולפתח את הדמיון. ככה זה אצלי. את הספר הראשון לא ממש אהבתי בהתחלה אבל ברגע שהתחילה התעלומה, ישר נכנסתי לזה והתמכרתי. עכשיו אחרי שאני כבר מכירה את הדמויות ואת כל מה שעבר עליהן, אני מזדהה איתן וגם ההתחלה של הספרים, שבה התעלומה עוד לא התחילה, מושכת אותי. לכן לדעתי הספר הרביעי הכי טוב. הוא מלא חשודים, סיבות, פרטים, ולכן פשוט כיף לחשוב על מה שקורה בו. גם עכשיו, אחרי שקראתי אותו, אני עדיין חושבת על התעלומה לפעמים - יותר ארוך, יותר טוב. אני מקווה שגם הספרים הבאים יהיו ארוכים כמוהו.
 

dulce

New member
הארי פוטר והחנונים

התיאוריה שלך נראית לי די הגיונית. ונכון, מי מהילדים הפחות מקובלים לא היה רוצה שיהיו לו כוחות מיוחדים שיוכל להפתיע את כולם וכך להפוך למקובל? אני גם לא הייתי מי יודע מה מקובלת אך גם לא מהחנונים ולדעתי ילדים שהיו פחות מקובלים הם יותר רגישים ואולי יותר חכמים אפילו. אני חייבת לציין שעוד לא קראתי את הארי פוטר ואני כבר אוהבת את הספר (אני אוהבת ספרים וסרטים דמיוניים)- קניתי את הספר לחבר שלי והוא מאוד אהב את הספר (בקרוב גם אני אקרא אותו כשאתפנה קצת מעיסוקיי. ביי
 

Padfoot

New member
עזבי את עסוקייך!

נקווה שתתפני בקרוב בכדי שתקראי ואז תוכלי להשתתף בפורום... כדאי לך!!!
 

Panther

New member
עיסוקייך?

את מעיזה לאמר שיש לך עיסוקים שחשובים יותר מלא לקרוא את הארי פוטר? תתפני מהם מהר. ד``א זה לא נגמר בזה שאת קוראת את הראשון יש ארבעה.
 

galirimon

New member
הארי פוטר

לדעתי הארי פוטר נועד לאנשים שאוהבים להפעיל את דימיונם אני לא מסכימה עם הדעה שזה ספר מפגר אני בת 23 ועדיין אוהבת לדמיין כנראה שיש כאלה שלא וספר זה באמת לא מתאים להם
 

Shtoyut

New member
הארי פוטר

אני לא יכול לסתור אותך אך לא נראה לי שלהיות ילד דחוי חסר ביטחון או סתם שקט ומופנם הם התנאי להזדהות עם הסיפור. אני מגיע מצידו השני של המתרס תמיד הייתי מקובל מוקף בחברים ןאהוד. הארי פוטר שבה את דמיוני בפשטותו התמימה והמרגשת בקסם הנאיבי שהוא מפיץ, בדמיון המפותח והבלתי מתיימר. סיפור יפה ללא כל יומרה להעביר איזשהוא מסר סמוי מתחכם. דמיון במיטבו, הרפתקאה, כשפים קוסמים והפתעות. כל זה בשפה פשוטה וקולחת - בלעתי את הספר בשקיקה ונהנתי מכל רגע. אם את שותפה לחוויה שלי ונהנית כמו שאני נהניתי אל תתני לחוסר ההנאה של פרטים אחרים להטריד את מוחך. תמשיכי לקרוא להנות ולהפליג בדמיונך אל מחוזות רחוקים שם שוכנים קוסמים דרקונים וילדים מוזרים שעושים כשפים. אלמוני
 
למעלה