והבן שלי.....מלך
שבועים לפני חג הפורים התחלתי לשאול את בני בן -4 , למה הוא רוצה להתחפש והגוזל כל הזמן באותה הדעה - מלך, אני רוצה להיות מלך וחיוך מתוק לו מתפשט על הפנים. ניסתי לברר אולי פוקימון, טלטאביז, ליצן, משהו....(מלך??? באיזו שנה אנו חיים), אך הוא הגוזל בשלו. מיד הסבתא קפצה על המציאה והתנדבה, אני השנה קונה את התחפושת המבוקשת, מלך. הגיע יום שלישי, נכנסה הסבתא הפיה שלנו הביתה עם שקית מקושטת ומיד אספה סביבה את שני נכדיה - ילדי. הוציא מתוך תיק גדול שתי שקיות, מלך לגדול ולקטנה ליצנית (הלאה תשמעו בהמשך). תפס הגוזל את השקית וישר קפץ למלאכה, קרע את השקית והתחיל לפזר את כל האביזרים, גלימה, כתר, מכנס, חולצה, שרביט. הגיע יום רביעי בבוקר זמן התחפושת והוא כרגיל רוצה לגנוב עוד כמה דקות שינה, אך היום... שמחה כפולה רצים לגן למסיבה. לבש את המכנסים, החולצה, גלימה קשורה לו על הצוואר עם צווארון לבן וגלימה אדומה, כתר על הראש, ושרביט לו ביד. מתהלך לו כטווס גאה ומתבונן במראה. התקרבנו לדלת ופתאום הסתובב אלי הגוזל ואמר ``מענין עם אסתר (הגננת) תדע למה אני התחפשתי`` ואני אליו חיוך אוהב שלחתי. הגענו לגן פחדתי שיראה את כל הילדים המחופשים ופתאום יחזיק אותי חזק, יבהל, אך הוא הגוזל רק התקרב לו לשער וכל הילדים צועקים בשמו... אלמוג המלך והחיוך עלה על פניו (טוב שיש לו אוזנים לגוזל) הסיעת עמדה לה בכניסה וישר חילקה לו מחמאה... הייי מלך.. הגיע אלינו המלך (והוסיפה איזה מקסים, כמה זמן שלא ראיתי את התחפושת הזו - בגיל הזה) והגננת בחיוך חם ואוהב קבלה אותו בזרועות פתוחות ונתנה חיבוק חם למלך. הגוזל רץ לו לגן בשמחה נכנס לכל החבורה, הספיק לעשות לי שלום עם היד וברח. הרגשתי שמחה אך גם הרגשתי את הצביטה בלב - הגוזל שלי שכח לתת לי חיבוק ונשיקה, כל יום שאנו נפרדים, לפני שהוא נכנס לגן ואני הולכת לי לדרכי, אני נותנת לו למשמרת את החיבוק שלי והנשיקה. אבל היום פורים יום מיוחד.... רץ לו לגן ישר למסיבה אז אולי הבגד כן עושה את האדם??? חג פורים שמח... שלכם לי28
שבועים לפני חג הפורים התחלתי לשאול את בני בן -4 , למה הוא רוצה להתחפש והגוזל כל הזמן באותה הדעה - מלך, אני רוצה להיות מלך וחיוך מתוק לו מתפשט על הפנים. ניסתי לברר אולי פוקימון, טלטאביז, ליצן, משהו....(מלך??? באיזו שנה אנו חיים), אך הוא הגוזל בשלו. מיד הסבתא קפצה על המציאה והתנדבה, אני השנה קונה את התחפושת המבוקשת, מלך. הגיע יום שלישי, נכנסה הסבתא הפיה שלנו הביתה עם שקית מקושטת ומיד אספה סביבה את שני נכדיה - ילדי. הוציא מתוך תיק גדול שתי שקיות, מלך לגדול ולקטנה ליצנית (הלאה תשמעו בהמשך). תפס הגוזל את השקית וישר קפץ למלאכה, קרע את השקית והתחיל לפזר את כל האביזרים, גלימה, כתר, מכנס, חולצה, שרביט. הגיע יום רביעי בבוקר זמן התחפושת והוא כרגיל רוצה לגנוב עוד כמה דקות שינה, אך היום... שמחה כפולה רצים לגן למסיבה. לבש את המכנסים, החולצה, גלימה קשורה לו על הצוואר עם צווארון לבן וגלימה אדומה, כתר על הראש, ושרביט לו ביד. מתהלך לו כטווס גאה ומתבונן במראה. התקרבנו לדלת ופתאום הסתובב אלי הגוזל ואמר ``מענין עם אסתר (הגננת) תדע למה אני התחפשתי`` ואני אליו חיוך אוהב שלחתי. הגענו לגן פחדתי שיראה את כל הילדים המחופשים ופתאום יחזיק אותי חזק, יבהל, אך הוא הגוזל רק התקרב לו לשער וכל הילדים צועקים בשמו... אלמוג המלך והחיוך עלה על פניו (טוב שיש לו אוזנים לגוזל) הסיעת עמדה לה בכניסה וישר חילקה לו מחמאה... הייי מלך.. הגיע אלינו המלך (והוסיפה איזה מקסים, כמה זמן שלא ראיתי את התחפושת הזו - בגיל הזה) והגננת בחיוך חם ואוהב קבלה אותו בזרועות פתוחות ונתנה חיבוק חם למלך. הגוזל רץ לו לגן בשמחה נכנס לכל החבורה, הספיק לעשות לי שלום עם היד וברח. הרגשתי שמחה אך גם הרגשתי את הצביטה בלב - הגוזל שלי שכח לתת לי חיבוק ונשיקה, כל יום שאנו נפרדים, לפני שהוא נכנס לגן ואני הולכת לי לדרכי, אני נותנת לו למשמרת את החיבוק שלי והנשיקה. אבל היום פורים יום מיוחד.... רץ לו לגן ישר למסיבה אז אולי הבגד כן עושה את האדם??? חג פורים שמח... שלכם לי28