שלום לכולם,
בת 50. מאז ומתמיד הייתי מושפעת משינויים של האור. אני מרגישה שברגע שנעלם אור היום אני ״נכבת״ - אין לי אנרגיה לעשות דברים, אני לא אוהבת לצאת מהבית כאשר יש חושך וכאשר מחשיך מוקדם בחורף, זה גורם לי ללכת לישון מוקדם יותר. עכשיו בחורף אני משתדלת לא להשאיר סידורים לאחה״צ, ואם צריך אני אפילו לוקחת יום חופש מהעבודה כדי לעשות סידורים בשעות הבוקר ולא אחה״צ כשחשוך. אני שונאת אור של מנורות ומדליקה רק כאשר כבר אין ברירה וממש נעלם אור היום. הילדים ובעלי משתגעים ממני, אך כבר התרגלו.. לאחרונה דיברתי עם חברה שייעצה לי ללכת לשיחות. אני מודה כי זה משהו שאף פעם לא חשבתי לעשות, אבל מאז השיחה איתה אני לא מפסיקה לחשוב על זה.. האם יש מישהו שחווה משהו דומה ושיחות עזרו לו?
בת 50. מאז ומתמיד הייתי מושפעת משינויים של האור. אני מרגישה שברגע שנעלם אור היום אני ״נכבת״ - אין לי אנרגיה לעשות דברים, אני לא אוהבת לצאת מהבית כאשר יש חושך וכאשר מחשיך מוקדם בחורף, זה גורם לי ללכת לישון מוקדם יותר. עכשיו בחורף אני משתדלת לא להשאיר סידורים לאחה״צ, ואם צריך אני אפילו לוקחת יום חופש מהעבודה כדי לעשות סידורים בשעות הבוקר ולא אחה״צ כשחשוך. אני שונאת אור של מנורות ומדליקה רק כאשר כבר אין ברירה וממש נעלם אור היום. הילדים ובעלי משתגעים ממני, אך כבר התרגלו.. לאחרונה דיברתי עם חברה שייעצה לי ללכת לשיחות. אני מודה כי זה משהו שאף פעם לא חשבתי לעשות, אבל מאז השיחה איתה אני לא מפסיקה לחשוב על זה.. האם יש מישהו שחווה משהו דומה ושיחות עזרו לו?