הקשר שבין הרי געש,NAO והחורפים בישראל

יניב ריז

New member
הקשר שבין הרי געש,NAO והחורפים בישראל


הרבה פעמים כולנו מדברים על כמה נפלא היה חורף 92,וכיצד התפרצות הר געש פינטובו בחודש יוני 91 גרמה לזה.

במהלך המחקר שאני עושה כרגע על השפעת התפרצויות שמש על ה-AO/NAO,הייתי צריך לבודד גורמים פנימיים בכדור הארץ,שכן אלו יכולים להסיט את התוצאות,ותוך כדי מצאתי דפוס יפיפה שחוזר על עצמו עם כל התפרצות רצינית,וכיצד זה משפיע על החורפים בישראל,וכן על אינדקס ה-NAO.

ראשית כמה מושגים שבהם נשתמש:

הערכת עוצמת התפרצות געשית-
כשם שלרעידות אדמה משתמשים בסולם ריכטר,שהוא סולם אקספוננציונאלי,משמע כל עליה בדרגה 1 בסולם = פי 10 יותר אנרגיה שהשתחררה ברעידה,לדוגמא רעידה בדרגה 6 בסולם ריכטר,שווה בעוצמתה 10 פעמים רעידה מדרגה 5,או 100 פעמים רעידה מדרגה 4,או 0.1 מרעידה בדרגה 7,וכו'...

סולם הרי הגעש נקרא VEI שפירושו volcanic eruption index,והוא נע מ-1 עד 8.
כל הר געש שמגיע לדרגה 5 ומעלה בסולם-מבטיח פליטה מאסיבית של אירוסלים שמגיעה לסטרטוספירה,וזאת גורמת למיסוך כדור הארץ,והקטנת הטמפ' הממוצעת הגלובלית.

בשל זרימות האוויר בכדור הארץ,אפקט הקירור גדל עבור התפרצות נתונה,ככל שהר הגעש קרוב לקו המשווה,שכן מיסוך של קרינה מהמשווה,שם עוצמת הקרינה היא מקסימלית,מביאה לקירור המשמעותי ביותר של כדור הארץ.

המסקנות עד כאן:

כדי לקבל קירור משמעותי צריך:

1-הר געש מעוצמה 5 ומעלה

2-קרבה מקסימלית למשווה



כעת נעבור לתופעה שפחות מוכרת בהתפרצויות-והיא אפקט החימום.

הקרינה שמגיעה לאטמוספירה של כדור הארץ,יורדת מחלקה העליון ועד להגעתה לקרקע.
ברגע שבסטרטוספירה עומדת שכבה של אפר וולקני/אירוסלים שמונעת מחלק הקרינה להגיע לקרקע,אז קורים 2 דברים:
1-הקרקע מתחת לענן האפר מתקררת.
2-ענן האפר עצמו שסופג את הקרינה-מתחמם.

כלומר נוצר מצב שבו הטרופוספירה מתקררת,והסטרטוספירה מתחממת.

בנוסף,מתרחש תהליך נוסף:חימום יחסי של הקוטב הצפוני.
המנגנון כאן מעט יותר מורכב,והוא נובע מכך שהאוויר הקוטבי מוגן ע"י הוורטקס הפולארי,דבר שמונע חדירה של ענן האבק הגעשי אל מעל הקטבים עצמם,וכך האוויר בקוטב נעשה חם יותר באופן יחסי,לאוויר הסבטרופי שהתקרר כתוצאה ממיסוך הקרינה.
הקטנת הפרש הטמפ' בין הקוטב למשווה,יוצרת הקטנה בפער בטמפ' הנורמלי,ולכן הקטנת "הרצון" של האוויר הפולארי לגלוש דרומה,ולהתערבב עם האוויר הסב-טרופי.

המצב המתואר,אופייני ל-AO חיובי,שבו רוב האוויר הפולארי נשאר במקומו,ואינו משתף פעולה במיוחד עם האיזורים הסב-פולאריים.

מכאן,מסקנה נוספת:

התפרצות שעונה על קריטריונים 1 ו-2 שהוגדרו ממקודם-גוררת אחריה עליה בערכי ה-AO.
וה-NAO בהיותו אחיו התאום של ה-AO,עולה גם הוא מעלה בהתאמה.


בתמונה-
הטמפ' הגלובלית בחורף (נובמבר-אפריל) 92,שהיגע לאחר התפרצות בדרגה 6 של הר פינטובו בפיליפינים הטרופיים ביוני 1991.

ניתן לראות כיצד ישראל נמצאת באיזור השפעה קר,כיצד הקוטב אינו משתנה (חלקו חם וחלקו קר = ממוצע) שכן אינו מושפע מהמיסוך הגעשי,וכיצד קווי הרוחב האירופאים/צפון אמריקאים חמים,בשל העדר ירידת האוויר הקוטבי דרומה אליהם,כפי שבד"כ קורה.

ה-NAO האופייני במפה הזאת הוא בין 2-4 שזה המווווווווווווווון!!!

בגרף למטה,רואים כיצד הטמפ' משתנה מהקוטב הצפוני ועד לקוטב הדרומי,כאשר קווי הרוחב שמתקררים ביותר הם 30+- .
זכרו את התבנית הזאת של ישראל קרה/אירופה חמה/קטבים פרווה עם מינימום ב-30+- מעלות רוחב. היא עוד חזור אלינו הרבה.
 

יניב ריז

New member
מאפייני חורף 1992-

טמפ' של כ-2 מתחת לממוצע עם 200% משקעים מהממוצע.
 

יניב ריז

New member
חורף 1982/3

באפריל 1982 התפרץ הר הגעש אל-ציקון שבמקסיקו בעוצמה 5.
במפה רואים שוב את כל התבניות שהוזכרו ממקודם.

התוצאה-חורף קר בכ-1.5 מ"צ מהממוצע עם 140% מהממוצע מבחינת משקעים.
 

יניב ריז

New member
חורף 1980/1

זהו המקרה של "חורף מבוזבז",כי הר הגעש החליט להתפרץ במיקום צפוני מידי.

במאי 1980 התפרץ הר הגעש סנט הלן שבוושינגטון.
חורף זה היה מעט חם מהממוצע ועם 80% מבחינת משקעים.
 

יניב ריז

New member
חורף 1963/4

במרץ 1963 התפרץ הר הגעש אגונג שבאינדונזיה בעוצמה 5,בדיוק כמו סנט הלן שמההודעה הקודמת,אך להבדיל במיקום טרופי.
גם החורף הזה היה קר מהממוצע,עם אותה תבנית גלובלית,והחורף אופיין ב-120% משקעים.
 

יניב ריז

New member
חורף 1957/8

שוב הר געש בעוצמה 5,אך בצפון מזרח רוסיה

החורף אמנם היה קר מהממוצע,אך רק 90% משקעים,והתבנית הגלובלית לא היתה זהה.
 

יניב ריז

New member
חורף 1913/4

הר הגעש קולימה שבמקסיקו התפרץ בעוצמה 5.
אין לי נתוני משקעים מחורפים אלו ואחורה,אך החורף היה בתבנית המתאימה.
 

יניב ריז

New member
חורף 1912/3

הר הגעש נובה רופטה התפרץ בעוצמה נדירה 6 באלסקה.

נראה שכל כדור הארץ התקרר,גם אצלינו,אך שוב אין כאן את התבנית האופיינית של הר געש טרופי.
 

יניב ריז

New member
חורף 1902/3

הר הגעש סנטה מריה שבגוואטמלה התפרץ בעוצמה 6.
התבנית חוזרת על עצמה.
 

יניב ריז

New member
חורף 1883/4

הר הגעש קרקוטה שבאינדונזיה התפרץ בעוצמה 6.
כל מילה מיותרת.
 

יניב ריז

New member
והערה חשובה-כל ההתפרצויות מופיעות כאן.

לא נפסח על אף התפרצות מעל עוצמה 5.
ולמעשה זה מהווה תיעוד לכל טווח הנתונים הזמינים ברשת.

כך שבהחלט אפשר לומר כי זוהי תבנית שחוזרת על עצמה.
 

Gilliana

New member


עבודה יפה. יישר כח!

אגב, ב-1816, היתה "השנה ללא קיץ", עקב התפרצותו של ההר טמבורה שבאינדונזיה ב-1815.
 

yoaveditor

New member
מאלף! אם כך, בשביל מה זורעים עננים? עדיף

להדליק הרי געש...
 

יניב ריז

New member
ובישראל אין השפעה חיובית לזריעת עננים.

אפילו אולי שלילית...
שכן אין בארצינו המאובקת והקרובה לים מחסור בגרעיני התעבות,ולכן הוספה של עוד,גורמת להגברת התחרותיות בין טיפונות ענן,ובשל כך הגדלת חלקם היחסי של הטיפונות שלא מצליחות לצבור מספיק מסת מים כדי להגיע לגודל טיפה בוגרת,ולפול מהענן.
 

מיכלי56

New member
מה בנוגע למועד ההתפרצות?

1. באיזה מרחק זמן צריכה להתרחש ההתפרצות כדי שניוכח באיזו שהיא השפעה על החורף שלנו?

2. אם אכן קיים קשר למה הוא לא נצפה לרוחב רצועת הזמן שלנו כולה אלא באופן ספורדי?
 

יניב ריז

New member
התדירות הממוצעת של התפרצויות-

לפי אינדקס-
1-יומי
2-שבועי
3-אחת למספר חודשים
4-אחת לכמה שנים
5-אחת לכ-15 שנים
6-אחת ל-100 שנים
7-אחת ל-1000 שנים
8-בסקאלה של אחת לעשרות אלפי שנים

2-לא בטוח שהבנתי את השאלה,אבל אם הכוונה לתבנית בטמפ' של כדור הארץ לאחר התפרצות,הרי שקיימת תבנית שחוזרת על עצמה כאשר הר געש מסדר גודל 5 ומעלה מתפרץ בקווי רוחב טרופיים/סב טרופיים נמוכים. והתבנית היא התקררות חזקה סביב קווי רוחב 30,והתחממות חזקה סביב 60.
 
למעלה