העדפת בקבוק בגיל שנה ו3
זה סיפור קצת ארוך עם קושיות בסופו - מקוה שלא אתיש אתכן.
כבר שנה ושלושה חודשים שאני מניקה, אבל ההנקה עדיין לא הולכת חלק.
לאחרונה היונקת ממש מעדיפה לקבל בקבוק של חלב שיבולת שועל במקום הנקה. לרוב אני מסרבת, אבל היא מאוד עקשנית.
עד לא מזמן הצלחנו להגיע לעמק השווה (בקבוק כשאני לא נמצאת ומידי פעם כשהיא מתחננת), אבל לפני כחודש היא הייתה חולה ומאז הכל השתבש.
כשהיא הייתה חולה היא לא אכלה מוצקים בכלל, והרגשתי שהיא קרוב להתייבשות ולכן נתתי לה כמה בקבוקים שרצתה. כשהחלימה, השלימה את ימי הצום עם המון אוכל, הנקות וגם בקבוקים, והמשכתי לתת לה כי הרגשתי שהיא צריכה תגבור משמעותי.
אבל בהדרגה היא התחילה להתנגד בעקביות להנקה ולדרוש רק בקבוקים. כשהיה ברור לי שזה מתחיל להיות מוגזם, החלטתי על גמילה מבקבוקים, ועמדנו בזה למשך שלושה ימים קשים אך נחושים.
אז היא שוב נעשתה חולה ליומיים, ושוב ויתרתי כי הרגשתי שהיא לא מקבלת מספיק נוזלים ושזה בעדיפות ראשונה. ועכשיו היא שוב בריאה ושוב מתנגדת לינוק ומתחננת לבקבוק.
ולקושיות:
האם זה נראה לכן הגיוני בגיל שנה ושלושה חודשים להמשיך להילחם על הנקה?
אני ממש רוצה להניק הרבה זמן, מצידי עד גיל שלוש, אבל מרגישה שהמלחמות האלה מתישות את שתינו, ושזה כבר גיל שבו זאת אמורה להיות זכות ולא חובה. בכל מלחמת התשה כזאת אני מתחילה לתהות אם היא סתם מעדיפה בקבוק או שאולי באמת אין חלב, וזה כל פעם מערער אותי.
מצד שני - זה לא שהיא מעדיפה להסתפק במוצקים. היא זקוקה לנוזל חמים כמה פעמים ביום - ונראה לי הרבה יותר הגיוני שזה יהיה הנקה מאשר בקבוק.
מה הייתן עושות? כמה כדאי להתעקש?
וגם - טיפים להתמודדות עם מעדיפת בקבוקים?
תודה לכן!
זה סיפור קצת ארוך עם קושיות בסופו - מקוה שלא אתיש אתכן.
כבר שנה ושלושה חודשים שאני מניקה, אבל ההנקה עדיין לא הולכת חלק.
לאחרונה היונקת ממש מעדיפה לקבל בקבוק של חלב שיבולת שועל במקום הנקה. לרוב אני מסרבת, אבל היא מאוד עקשנית.
עד לא מזמן הצלחנו להגיע לעמק השווה (בקבוק כשאני לא נמצאת ומידי פעם כשהיא מתחננת), אבל לפני כחודש היא הייתה חולה ומאז הכל השתבש.
כשהיא הייתה חולה היא לא אכלה מוצקים בכלל, והרגשתי שהיא קרוב להתייבשות ולכן נתתי לה כמה בקבוקים שרצתה. כשהחלימה, השלימה את ימי הצום עם המון אוכל, הנקות וגם בקבוקים, והמשכתי לתת לה כי הרגשתי שהיא צריכה תגבור משמעותי.
אבל בהדרגה היא התחילה להתנגד בעקביות להנקה ולדרוש רק בקבוקים. כשהיה ברור לי שזה מתחיל להיות מוגזם, החלטתי על גמילה מבקבוקים, ועמדנו בזה למשך שלושה ימים קשים אך נחושים.
אז היא שוב נעשתה חולה ליומיים, ושוב ויתרתי כי הרגשתי שהיא לא מקבלת מספיק נוזלים ושזה בעדיפות ראשונה. ועכשיו היא שוב בריאה ושוב מתנגדת לינוק ומתחננת לבקבוק.
ולקושיות:
האם זה נראה לכן הגיוני בגיל שנה ושלושה חודשים להמשיך להילחם על הנקה?
אני ממש רוצה להניק הרבה זמן, מצידי עד גיל שלוש, אבל מרגישה שהמלחמות האלה מתישות את שתינו, ושזה כבר גיל שבו זאת אמורה להיות זכות ולא חובה. בכל מלחמת התשה כזאת אני מתחילה לתהות אם היא סתם מעדיפה בקבוק או שאולי באמת אין חלב, וזה כל פעם מערער אותי.
מצד שני - זה לא שהיא מעדיפה להסתפק במוצקים. היא זקוקה לנוזל חמים כמה פעמים ביום - ונראה לי הרבה יותר הגיוני שזה יהיה הנקה מאשר בקבוק.
מה הייתן עושות? כמה כדאי להתעקש?
וגם - טיפים להתמודדות עם מעדיפת בקבוקים?
תודה לכן!
