המכתב הכי כנה בחיי

[Strange Little Girl]

המכתב הכי כנה בחיי

לעזאזל אתכם. עם כולכם. את במיוחד. מתי תבינו שזה לא טוב לכם?! מתי תבינו שאתם חייבים להפסיק?! שזה יעשה לכם רק רע לאהוב אותי שאנשים עם נטייה להרס עצמי פוגעים הכי הרבה במי שאוהב אותם... במי שיקר להם... במי שהם אוהבים... בבקשה. תבינו, תצאו עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי. אתם חשובים לי מידי כדי שאני אהרוס אתכם. וזה יקרה. זה בטוח יקרה. ואין לי כוחות לצאת בעצמי, אתם עקשנים מידי. תעזבו אותי... רק תעזבו אותי... לא, לא רוצה להיות לבד... אבל אתם לא אמורים לסבול בגלל זה. אסור לכם להתקרב אלי. אסור. רק תיפגעו מזה, ואתם אנשים טובים מידי בשביל זה. בשבילי... אני לא שווה את זה ואתם לא צריכים את זה. ותגידו לי עד מחר שאתם לא מוותרים, אני יודעת שבסוף תלכו, לא כי תוותרו, אלא כי תגלו מי אני. וזה לא יהיה נחמד. לא מאיימת. רק מנסה להראות לכם משהו שאני יודעת ואתם לא. כמה שאתם עקשנים, כמה שאתם אוהבים, אני לא בן אדם טוב וכדאי שתבינו את זה עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי. כי אתם עוורים, כי נוח לכם לראות אותי כבן אדם טוב, כי אתם לא תופסים שזה מסכה מומחית מאוד, שכבר אין לי שליטה עליה. אתם אנשים טובים, כל כך טובים. זה לא מגיע לכם. אני לא מגיעה לכם. אז בבקשה, רק תעזבו אותי. לטובתכם.

 

[Strange Little Girl]

אני (..?)

אני לא מי שאני אני לא יודעת מי אני אני מי שתרצו שאהיה הטובה החכמה הנחמדה המצחיקה האוהבת העוזרת החזקה כל אחת מסכה אחרת כל אחת אהובה ע"י מישהו אחר בצורה אחרת כל אחת לא אני

 

[כלב ים]

יש משהו שהוא את

מאחורי כל המסכות,מנגנוני ההגנה המתוחכמים המונעים עי הרצון שלך להמון דברים:לרגש של קרבה,איכפתיות,אנשים לחלוק איתם,להרשים ועוד לא רוצה לנתח פשוט את יודעת מי את,את מבינה למה את לובשת את סוג המסיכה המסוים למצב מסוים אז אולי הגיע הזמן לא לפחד ולראות את מה שבאמת קיים נראה לי שיהיה הרבה יותר קל ואנשים,אלו שירצו להתקרב יעשו את זה יהיה הרבה יותר נכון וטוב אם זה יקרה מתוך ידעה של מי את להם ולא מן אשליהתאת יכולה לשחק להם מה שאת רוצה האושר שלהם עצמם יהיה רק אשליה. בבקשה אל תפחדי להסיר מסכות ולהראות רגש אמיתי גם אם לפעמים הוא לא הכי סימפטי לסובבים."just fellow your heart my freind it whould be the return to yourself the return to inasnce" a

 

[מיכל..~]

את יודעת מה,

אז נכון, אז את לפעמים כואבת וכועסת ובוכה ועצבנית ובלי מצב רוח , כמו כולם.. ותתפלאי לשמוע שאת גם טובה חכמה נחמדה מצחיקה שאוהבת ועוזרת, וכן, גם חזקה..אלו לא מסכות יקירתי, אלו הם עצמך..והגיע הזמן באמת שתיהי מודעת גם אליהם.... ובקשר להודעה הראשונה שכתבת, התחלתי להגיב על זה שמי את שתחליטי מה טוב לנו ומה לא, ועל זה שאולי אנחנו דווקא כן רוצים להיות בקרבתך גם אם זה יעלה לנו בלהפגע לפעמים כי אני יודעת שיותר משנשלם נרוויח.. ושאתמיני לנו שאנחנו יודעים טוב מאוד מה יש לנו כאן, ואנחנו אפילו דיי מרוצים מזה.. אבל בסוף החלטתי שזה לא ענייני.. יום טוב לך וחיבוק..כי קצת קר

 

[רותי ב.]

ולגבי מסיכות

כבר דיברנו. המסיכות שלנו, הן חלק בלתי נפרד מאתנו, וכולן אנחנו, ואת כל אחת מהן אנחנו בחרנו.

 

[JustMe_]

לכל מי שמכיר אותי...

המכתב הזה מתייחס גם אלי, ניסתי להגיד את זה באלף דרכים ולא הקשבתם- זה יקרה בסוף... ממש מדהים כיצד תיארת בדיוק את מה שאני מרגיש עכשיו... ובכלל בשנתיים האחרונות... תודה (על כתיבה מדוקית של רגשותי).

 

[SnoopyS*GirL]

אני מצטערת...

אז אין לי תגובה מקורית עכשיו, SO? לא עולה לי משהו לראש.. חוץ מהעובדה שלא יעזור לך שומדבר, מה שתכתבי/תעשי/תגידי.. אני לא ממש שולטת בזה. פשוט אוהבת אותך, גם אם זה לא עוזר לך עכשיו.

 

[-Annie-]

אחחחחחח, ילדה.

בהתחלה לא רציתי להגיב. מה אני יכולה להגיד שלא יצטייר כצביעות? הרי אני כתבתי הודעה כזו בתקופות הקשות שלי, כמה הודעות. אז איך עכשיו אני יכולה לטעון משו שהוא נג דכל מה שאמרת פה? אז חשבתי על זה והחלטתי לא להגיב. ואתמול אחרי שדיברתי איתך והיום אחרי שראיתי שעוד בחור מזדהה איתך ואוי, את יודעת כמה אני מזדהה, החלטתי להגיב לך. פעם מישו דיבר פה על כויות. ואני רשמתי לו שאני אוהבת להיכוות. מן תכונה סדו-מאזו שכזו.... חולני, אני יודעת. אבל אני אוהבת. אז זה לא טוב לנו, הא? ומי את שתקביעי מה טוב לכל העולם? ואני דיי מאמינה שאנשים נשארים איפה שטוב להם (אבל אני זו לא דוגמא, את יודעת...). אנחנו חייבים להפסיק? את תכריחי אותנו להפסיק? אנשים עם נטייה להרס עצמי אולי פוגעים בעצמם, אולי לפעמים מותירים אנשים ללא כוחות אבל הם לא פוגעים. תאמיני לי! ולי אין נטייה להרס עצמי? (אני כן פוגעת אבל מסיבות אחרות) ואם כולך מסיכות ואין אמת אחת צרופה אז למה כל כך אכפת לך? למה אכפת לך אם ניפגע? או שאולי עירבבת חלק מהמסיכה עם חלק מה"אמת" שלך?!?! ואת חושבת שבסוף נוותר, אייייי, כמה שאת תמימה, ילדה. תגידי שנה ותשע זה לא מספיק זמן כדי לראות לך שאנשים לא מוותרים כקצת לוחץ?? ואמרתי לך את זה כבר. כולנו מורכבים ממסיכות. כבר הרבה דיונים היו פה על זה. ביני לבין רותי לבין אפי... אמרתי לך. כולנו נמסיכות, אבל לא כולנו מודעים לזה באותה הצורה.... אז את בונה מסיכה לפי הגבס שמתאים לך, לפי כל המרכיבים, לפי הצורה. לפעמים את מכינה כמה מסיכות בבית שיהיו לך ספייר, או לכל מיני אירועים שונים. אבל כולנו מסיכות, זה חלק מה"אני" שלנו. ואת יודעת מה? את יודעת איפה את בלי מסיכות? יש מקום שבו אנחנו הכי אנחנו, אם אנחנו מרגישים בו נוח - הבית. ואולי השורה הזו לא מתאימה בדיוק לך (או לי..) אבל יש מקום שבו אנחנו מרגישים הכי אנחנו. תמצאי את המקום הזה ילדה, מגיע לך!!! ואני אוהפת המונים ואני אתעקש עד שתצא לך הנשמה. טוף? תדחי אותי כמה שאת רוצה (למרות שאני לא רגילה לזה...

), אני פה. תמיד. (ואת פה יום חמישי

)

 

[רותי ב.]

אנשים עם

נטיות להרס עצמי לא פוגעים הכי הרבה במי שאוהב אותם, אלא בעצמם. ואת אלו שאוהבים אותם, הם מותירים פעורי פה ונטושים ובלי כוחות, כי אלו שהכי אוהבים אותם, עסוקים בלהגן על אנשים עם הרס עצמי * מעצמם * . אבל אנשים שאוהבים מישהו עם נטיות להרס עצמי עשויים מחומר חסון במיוחד, ולא נשברים כל כך מהר, ולא נרתעים כל כך מהר, ואוספים כוחות מחדש, כדי להעניק לאלו שהם אוהבים (עם נטיות להרס עצמי או בלעדיו) וממשיכים לאהוב את מי שהם מוצאים ראוי לאהבתם. ואותך.