הילדה מהשכונה...סיפור בהמשכים...א´

גל ים..

New member
הילדה מהשכונה...סיפור בהמשכים...א´

כולם קראו לה ריקי אבל בעצם השם האמיתי שלה היה ויקטוריה..היא נולדה בלבנון בת לאמא יהודייה ואבא מוסלמי .. הם הגיעו לקריית שמונה אחרי נדודים רבים.. אף אחד עד היום לא הבין מה היה להם לחפש דווקא בקריית שמונה.. בדיוק כאן כשבכל יום נשמעים קטיושות ומביטים לעברם ולוחשים הם אשמים... ערבייה בוגדת ...תעופי כבר מכאן.... עד שיום אחד הוא הופיע בשכונה.. אף אחד לא יודע מי הזמין אותו או מי התקשר להודיע לו שיש צרות בשכונה.. דוד קראו לו או יותר נכון צלקת..בטח תשאלו למה צלקת..אז ככה.. לדוד על הגב יש קעקוע גדול מאוד של אישה אבל הפנים של האישה משום מה ניראים יותר של מכשפה..וההסבר פשוט .. כשדוד עשה את הקעקוע הוא שמע את בנצי צועק מרסל והיה חייב לצאת מייד לרחוב לראות את מרסל עוברת עם החצאית מיני שלה ולוחשת לכולם.. שלום והשלום של מרסל זה היה כמו שיר כמו מנגינה שאפילו אם תתאמץ לחפש בכל מקום את המוזיקה הזאת בחיים לא תמצא.. למה כי מרסל כשיוצאת לרחוב דואגת לשתות את הגוגל מוגל שמכינה לה סבתא כי מרסל חולמת להיות זמרת במועדון לילה בתל אביב.. ושמישהו ימצא אותה וייקח אותה לפאריז או אולי ללונדון ואולי היא תראה סוף סוף את ניו יורק.. ותגיד שלום לאדון הנשיא ולגברת הנשיא..ואולי פעם כשהיא תעלה לבמה יגידו ככה מול כולם תקבלו בבקשה את הזמרת מרסל לוי.. וככה דוד שהיה מוכרח ללכת להגיד שלום למרסל יצא בדיוק כשבנצי צייר את הפנים של האישה..וככה יצא הקעקוע עקום.. וכשדוד שמע שיש צרות בקריית שמונה הוא הופיע בלי התראה.. ורק מילה אחת שמעת שלומי. שלומי פחד מאוד מדוד צלקת..הוא ידע שכשדוד בשכונה זה צרות עוד יותר גדולות למה זה כשהוא מגיע כל החבורה של הצרות מגיעה איתו ...וככה לאט לאט הולך שלומי מקווה שדוד יסתלק מהר מהשכונה ולא ירצה בטעות לקחת לו איזה צימר או אכסנייה.. ואיך שהולך שלומי לאט ככה הולכת ריקי מהר...למה הלכה מהר עד היום לא יודעים ולא מבינים אולי זה גורל..אולי זה בגלל שבאותו היום הודיעו שנסראללה מאיים על מדינת ישראל שאם הוא לא יגיע איתם למשא ומתן הוא יפגיז קטיושות.. וכולם יודעים כשנסראללה אומר קטיושות אז יהיו קטיושות וכולם מאמינים לנסראללה ולא בדיוק לאהוד יערי שמנסה להגיד שנסראללה נמצא עכשיו במצוקה קשה..ושיש לו בעיות אצלו בבית ... וככה ריקי ממהרת לסופר היא יודעת כבר שצריכים להתכונן ולהביא הרבה מצרכים ואוכל למקלט ... כן סוף סוף מרשים גם להם להיות במקלט אמא שלה דיברה עם הועד ואמרה להם שהיא יהודייה וזה שהיא נשואה עם גבר ערבי זה בגלל שהנשמה שלו יהודית ושהיא אוהבת אותו.. ושצריכים להבין שאהבה אין לה גיל ואין לה דת או לאום ... לאהבה יש רק סמל אחד קטן וזה לב ... והרי הבת שלה בעצם יהודייה כי לפי ההלכה יהודי נחשב אם האמא שלך יהודייה..וככה אחרי שדיברו עם כל השכנים ..ואפילו עם יוסף הפולני מהגג שהבטיחו לו רשמי שמרלנה היא יהודייה כשרה הוא נתן את ההסכמה שלו.. וככה בעוד ריקי רצה לקניות היא רואה מולה ככה בזוית של העין את דוד צלקת..בהתחלה היא פוחדת באמת למה הקעקוע של האישה עם השריטה על הפנים באמת מפחידה אותה.. אבל כשהיא מתקרבת קצת היא רואה שדוד צלקת יש לו באמת פנים יפות ושרירים כמו זה מהטלוויזיה שפעם היא ראתה.. והיא מנסה לשלוח לו חיוך קטן אבל יוצא לה איזה רבע חיוך והיא מנסה להוריד את העינים שלה על הרצפה אבל לא יכולה.. וככה היא הולכת ומסתכלת על דוד ובמקום לרוץ היא מתחילה ללכת לאט לאט..דוד גם הוא ממזר הוא שם לב שהיא מסתכלת עליו אז הוא מזיז את הקעקוע של האישה כמו שלימד אותו בנצי לעשות דוואין על הנשים.. וככה כשהוא מזיז את הקעקוע נדמה שהאישה עם השריטה רוקדת וריקי לא יכולה להראות שהיא אדישה מתחילה לצחוק.. היי בובה איך קוראים לך הוא צועק אלייה..אבל ריקי איך ששמעה בובה התחילה לרוץ כמו משוגעת אל הסופר... ולא שמה לב למכונית שבאה ממולה ולפני שהספיקו כולם לצעוק היי תיזהרי מכונית.. הם מצאו אותה שוכבת שם מתחת לגלגלים ואיש לא ידע אם היא חיה או מתה ... בטח תשאלו למה ריקי רצה כמו משוגעת לסופר איך ששמעה את המילה בובה..טוב אז אני אספר לא אשאיר אתכם ככה במתח...ריקי כשהיתה קטנה אולי בת 12 הם היו חיים באום אל פאחם...לא צריך לעשות מפה כדי להסביר בדיוק איפה הנק´ של אום אל פאחם.. אז שמה היתה בחורה קראו אותה לינדה ולינדה היתה יפה מה זה יפה כמו חלום...אבל כולם ידעו שאבא שלה הבטיח אותה כבר לסוחר הבשמים ושאף אחד לא יכול להמרות את פיו.. וככה כשהיתה עוברת לינדה ברחוב כולם היו עושים אוףףףףףף חם אוףףףףףףף חם..מישהו פעם הציע שיקראו ללינדה אוף חם אבל מייד הוא חטף כאלו מכות שיותר הוא לא חשב להגיד לינדה אוף חם.. וככה יום אחד לינדה עברה ברחוב וכולם ברחוב אמרו אוףףףףףף חם כשלפתע מישהו צעק היי בובה תביאי נשיקה..נו בחייאת אללה תביא נשיקה.. אי אפשר כל היום לראות את הישבניים שלך מתנדנדים לנו מול העינים ולא תתני לנו איזה נשיקה.. לינדה מהפאדיחה של הבחור רצתה לקבור את עצמה בתוך האדמה..והיא עשתה עצמה לא שומעת והמשיכה ללכת...אבל הבחור היה עקשן גדול והחליט שהוא חייב מוכרח לקבל ממנה נשיקה.. וככה הוא הולך לכיוון של לינדה נעמד מולה מסתכל לה בתוך הלבן של העינים ואומר לה תשמעי מותק אני מת לנשיקה ואחרי זה אללה הוא אכבר תלכי .. לינדה הרימה את העינים שלה ואמרה לו שיזוז כי הוא מפריע לה לעבור ..והבחור הסתכל ואמר לה את לא עוברת שמעת עד שאת לא נותנת לי נשיקה.. וככה אולי עשר דק´ הם מתווכחים כשפתאום הוא תופס את לינדה בידיים שלו ורץ איתה.. אנשים צעקו לו משוגע תעזוב אותה מה יש לך ...אבל כלום שום דבר לא עזר הוא רץ איתה לשדה ושמה אומרים שהוא הכריח אותה לתת לו נשיקה וחלק אומרים שאולי הוא אנס אותה.. מה שבטוח אחרי זה נעלמה לינדה מהשכונה וגם אותו הבחור...חלק אומרים אולי הם יתחתנו וחלק אומרים שאבא שלה רצח אותו באותו היום וקבר אותו שאפילו ההורים שלו לא מצאו אותו עד היום... אבל מאותו היום כששומעת ריקי היי בובה היא חוטפת פחד בבטן ולא משנה איפה היא נמצאת היא מתחילה לרוץ.. וככה כשהיא שוכבת שם מתחת למכונית כולם התאספו מנסים לשפוך עלייה מיים ..מנסים לדבר איתה שתקום אבל שום דבר.. עד שדוד צלקת ניגש אליה הרים אותה על הידיים ורץ איתה למלון הקרוב. דוד יה משוגע מה אתה עושה מישהו ניסה שם לצעוק... השתגעת היא ערבייה איפה אתה לוקח אותה תשאיר אותה פה...מגיע לה למות ... דוד כשהוא עצבני עדיף לך באמת לזוז הצידה והוא היה עצבני כמו שאף פעם בחיים שלו לא היה עצבני וככה ביד אחת הוא תפס את ריקי וביד השנייה הוא החטיף לבחור שם סטירה כזאת שהוריד אותו על הרצפה ליד הרגליים שלו.. ואמר לו ...תשמע טוב טוב לא מעניין אותי אם הבחורה הזאת ערבייה או יהודייה ..לאף אחד לא מגיע למות ובטח לא כשאני בסביבה...ואם תוציא מילה מהפה אני הורג אותך עכשיו.. בטח אחרי איום כזה הבחור שותק ואחרי שהנעל נכנסת לו עמוק לגרון גם הוא לא יכל בכלל לדבר..וככה צועד דוד צלקת עם ריקי על הידיים לבית המלון ... במלון כבר חיכו לדוד ההנהלה והרופא בדיקה העלתה שריקי קיבלה זעזוע מוח חזק.. אמא שלה שראתה שהיא מתעכבת יצאה אחריה וראתה קבוצה של אנשים מדברים על תאונה.. וכשראו אותה מתקרבת מישהו שם זרק לה יה פטאמה הבת שלך מתה ...תסתום את הפה שלך איציק למה אתה מדבר ככה תגיד לי.? שאלה אותו נוגה הקופאית ואמרה לה גב´ סאלח אל תקשיבי להם ..את יודעת חבורת פרחחים עלובה בואי אני אקח אותך לבת שלך.. היתה פה תאונת דרכים והבת שלך נפגעה והיא נמצאת במלון ואל תדאגי יש עליה השגחה מלאה וגם הרופא שם.. במלון הסבירו שלא היתה ברירה והעבירו את ריקי לבית החולים.. הרופא איתה וגם דוד ואם היא זקוקה למשהו אז הם מוכנים לסייע לה.. הנסיעה לבית החולים לקחה בערך עשר דק´ וכשהיא הגיעה לשם הובילו אותה לחדר והסבירו לה שריקי חייבת לעבור ניתוח כי התגלתה בעייה אחרת הנמצאת בבטן ..וביקשו ממנה לוודע מה סוג הדם שלה כי אם הוא לא מתאים אז יאלצו לחפש תורם... היא הביטה בהם ואמרה מצטערת אני לא יכולה לתרום לבת שלי כי הסוג דם שלי נדיר רק בעלי יכול לתרום אבל הוא מחוץ לעיר.. המשך יבוא......
 

גל ים..

New member
הילדה מהשכונה...חלק ב´..

דוד הביט בריקי ודמעות עלו בגרונו..ותבינו דוד לא בוכה בחיים אפילו לא כשתפסו אותו שני בריונים וניסו להוציא ממנו כספים על חוב שהיה חייב להם... הוא רק הביט בהם ואמר אין לי..רוצים להרוג אותי אין בעייה אבל מה ייצא לכם מזה?? קדחת...אז לא עדיף להשאיר אותי בחיים ולקוות שיום אחד יהיה לי.. וככה כשהמוות עומד לך מול העיניים הוא לא פחד והם שראו שלא יצליחו להוציא ממנו שום פרוטה עזבו אותו שם...לא לפני שהכניסו לו מכות שאפילו בן אדם רגיל היה בוכה בגללם... וככה הוא מסתכל בעינים של ריקי שעצומות והלב שלו כואב כמו שאף פעם לא כאב החליט ללכת לרופא... תשמע דוקטור לא יודע מי אתה ומאיזה משפחה אתה..באמת שזה לא מעניין אותי אבל אני נשבע לך שאם אתה לא מציל את הבחורה הזאת..אתה הולך אחריה ...בכל מקום שאתה תהיה אני ארדוף אותך ..תשמע בחור צעיר מתחיל הרופא להגיד..שום בחור צעיר אתה שמעת אותי טוב אדון דוקטור ושזה יהיה ברור כמו השמש... הבחורה הזאת לא תמות היום וגם לא מחר..הרופא יודע שחבל על הדיבורים היפים שלו והוא מחליט לקחת טקטיקה אחרת כשלפתע מופיעה האחות..ולוחשת על אוזנו שאין סיכוי האמא לא מתאימה לתת מנת דם לבתה..ושואלת אותו מה לעשות? לפני שהאחות מספיקה להגיד עוד מילה שומעים את דוד אומר..אולי אני מתאים?? ותבינו דוד יכול לטפס על עצים ללכת מכות עם כל השכונה..אפילו לחטוף שריטה מסכין.. אבל כשאומרים לו דוד לך תעשה בדיקת דם לראות אם אתה בריא..או סתם אתה יודע לראות מה המצב שלך..הוא מייד בורח.. ולפני שדוד יתחרט הם לוקחים אותו לעשות בדיקת התאמה לסוג הדם..... דוד הביט על האחות ולא ידע אם לחייך או לבכות...הוא עד עכשיו לא הבין איך הוא הסכים שייקחו ממנו בדיקת דם.. אבל לדוד היה עסק לא גמור עם אלוהים והוא ידע את זה..והוא חשב שזו בדיוק השעה שבה הוא הולך לחסל חובות ישנים.. דוד שירת בגולני נכון זה היה מזמן אם תשאלו אותו הוא יכחיש..הוא אפילו יחטיף לך סטירה..אבל מי שמכיר את דוד יגיד לך שהכל אמת לאמיתה.. ביום שבו הפגיזו את לבנון ולא נתנו לנסראללה לישון במשך שלושה ימים אז במבצע הזה היה דוד וכשהם נכנסו לתוך המובלעת בירי הראשון של המחבלים נפגע חבר שלו יונתן.. דוד כשראה את יונתן שרוע שם על האדמה זועק מכאבים..ממלמל רק מילה אחת נקמה הוא הבין שאין לו ברירה... הוא חייב לחסל כמה שיותר מחבלים וזו המתנה שלו ליונתן..הוא לא זוכר כמה זמן הוא היה שם בתוך המובלעת יורה בלי מטרה ...צרורות על גביי צרורות ותוך כדי צועק לעבר החובש..דווח לי מה קורה עם יונתן.. דוד עזוב אותך מיונתן הוא יהיה בסדר המשך לעלות למעלה..אל תסתכל אחורה..ומה יהיה עם יונתן???? הוא בסדר אני מבטיח לך אני נשבע.. וככה בין יריה לצרחה לעברו של החובש דוד המשיך להיכנס לתוך המובלעת כשלפתע הוא שמע קול..עזרה הצילו עזרה..זה היה בערבית .. אינסטינקט ראשוני היה לירות בו ..לחסל אותו כנקמה ..אבל דוד רק הביט עליו בעינים כשהוא מכוון אליו את הגליל ואומר לו תתפלל.. לא בחייאת אללה אל תהרוג אותי בבקשה ...עזרה אני מתחנן תציל אותי אתן לך כל מה שרק תרצה.. לא מעוניין תודה רבה ועכשיו תתפלל... מהכיוון השני נשמע קולו של המפקד ששאל מה קורה..כשלפתע נשמעה יריה...מישהו ירה בערבי אבל לא הרג אותו... באותו הרגע דוד התעשת ותפס אותו והרים אותו אל האלונקה וזעק לחובש שיבוא להסתכל על הבטן .. אין מה לעשות אמר החובש הוא גוסס ...יש לו בדיוק שעה או מחצה.. ולך ליונתן הוא קורא לך ... דוד הסתכל על הערבי והערבי הסתכל על דוד ובאותו הרגע אף אחד לא הבין איך זה קרה.. אבל דוד ירה בו ופרץ בבכי קורע נשמה...לא יכולתי לתת לו לסבול יותר ..זה מה שהוא ביקש בקשה האחרונה...והוא זרק את הנשק והלך ליונתן וביקש שישלחו אותו הביתה .. כשהוא הגיע הביתה הוא החליט שהוא לא מוכן יותר לחזור לשירות ..הוא נחשב בהתחלה לעריק ואחרי כמה חודשים הוא נשפט אך מכיון שהיה חייל משקיען ומוצלח..הוא שוחרר מהצבא עם נזיפה בתיק האישי בלי מאסר.. וכשהוא מתבונן אל פני האחות הוא אמר לה..ערבי אחד כבר קברתי לא מוכן לקבור את הערבי השני..אם יש משהו שאני יכול לעזור או לעשות רק תגידי ואני לשרותך.. השעות נקפו דוד היה עצבני..סיגריה אחרי סיגריה אין שום אפשרות לזרז תהליכים את זאת הוא ידע...כשלפתע כשהוא הרגיש שעוד רגע הוא מתפוצץ בתוכו הרופא יצא.. פניו לא הראו דבר דוד הכיר כבר את המבט הזה..המבט שאומר חבל לך על הזמן חבוב.. מי כמוהו זוכר את המבט הזה כשהרופא יצא מהחדר שבו שכבה אימו בדיוק לפני שנתיים ואמר ...מצטער חבר אני באמת מתנצל עשינו הכל עכשיו הכל תלוי בה.. שעות הוא ישב התפלל ובכה...לא היה קבר שלא פקד אותו..מקבר הצדיקים בצפת ועד הבאבא סאלי בשדרות כולם אמרו תתפלל.. והוא התפלל רץ לבית הכנסת בכל יום..נתן נדבה בסתר בגלוי..וכשהוא ישב בבית הכנסת שם מול ארון הקודש מתפלל תפילת שחרית..מישהו ניגש אליו ואמר לו דוד בוא.. היא קוראת לך..והוא רץ כפי שלא רץ מעולם..הוא הביט עליה והיה לה חיוך שמעולם לא ראה על פנייה..חיוך של שלווה...כאילו היא ידעה שזהו הסתיימה המשימה שלה כאן על פני האדמה.. אמא אל תעזבי אותי בבקשה כך הוא לחש..בבקשה אמא אין לי אף אחד בעולם הזה...והיא רק חייכה ואמרה ..אני לא הולכת לשום מקום ילד..רוץ הביתה תבקש מאבא שיוריד את הכביסה עוד מעט עומד לרדת גשם.. עד עכשיו כולם אמרו שזה היה נס גדול שהיא הצליחה להשתקם..וחלק אומרים שזה בזכות התפילות .. ועכשיו כשעמד הרופא בדיוק כמו אז דוד רק אמר מה עושים דוקטור?? צריך לחפש תורם אחר ומהר אין זמן..סוג הדם שלך לא מתאים ילד.. אני באמת מצטער והוא נכנס אל הלשכה שלו להתקשר לעוד בית חולים לברר אם ניתן למצוא שם תרומת דם עבורה... דוד יצא מהחדר של הרופא ..מנסה לא לעבור דרך חדרה של ריקי אך לא היתה לו ברירה..אמה כבר היתה שם עם אחייה הקטנים..היא הרימה את ראשה מבט הצתלב במבט..הוא ניסה להסתיר את פניו ולא לגלות לה את צפונות ליבו.. אך היא ידעה ...לב של אם לעולם לא טועה ודמעות זלגו על לחייה..דוד יצא מהחדר רגליו כושלות אינו מסוגל להבין איך הוא התגלגל לפרשה המוזרה הזאת... הוא בא בגלל איזה עניין ועד עכשיו הוא לא הספיק לדבר עם שלומי על מהות העיניין שאליו הוא הגיע..ועכשיו בית החולים וילדה שחציה ערביה וחצי יהודייה... דוד ידע שאין ברירה זו השעה לשלוף שפן מהכובע..ואולי זו השעה שבה הם יעזרו לו..הוא ידע שהם מחבבים אותו והוא אורח כבוד אצלהם בבית..אך לא האמין שאי פעם הם באמת סלחו לו.. הם אירחו אותו כיד המלך ..העניקו לו כבוד וראו בו תמיד את בנם שאיננו..ועכשיו הוא כל כך רצה לדבר איתם.. לנסות להבין מה עושים ..ואיך ניתן לפתור את המצב העגום שאליו הוא נקלע.. צלצול טלפון ראשון איש לא ענה..לעזעזל השעה מאוחרת אין פלא שאף אחד לא יענה בשעה הזאת.. אבל אולי בכל זאת מישהו מהם ער.. עוד צלצול אחד ואז מהעבר השני ענה לו הקול המוכר והידוע.. ערב טוב מי זה?? זה אני דוד הוא לחש כמעט בלי קול...דוד מה שלומך איש?? מה קרה למה אתה מתקשר עכשיו אתה צריך משהו?? כן הוא מלמל..אני זקוק לך מאוד וחייב לשוחח איתך עכשיו.. תשמע השעה באמת מאוחרת אבל אם זה דחוף אני יגיע ..איפה אתה נמצא ..אני בקריית שמונה אצל חברים אבל תוכל למצוא אותי במלון החרמון שם אני אחכה לך ... בסדר אני אגיע אליך בעוד שעה וחצי בערך אתה יודע נסיעה מנצרת לוקחת זמן.. אוקיי אחי מחכה לך ... המשך יבוא....
 

גל ים..

New member
הילדה מהשכונה ...הסוף.

אם תשאלו אותי אגיד ששעה וחצי זה כלום באמת שזה כלום..אבל בשביל דוד הוא הרגיש שהוא ימות לפני שתגמר השעה וחצי הזאת.. וכשנדמה היה שהוא עומד להתעלף הוא הופיע ..מסורק למשעי חולצה לבנה חיוך חושף שיניים לבנות אהלן אחי אז מה שלומך?? מה קרה דבר אני פה.. תראה הוא אמר אני באמת לא יודע איך להכניס אותך לסיפור הזה אבל אין לי ברירה אני חייב.. דוד ניסה להסביר לו על העינים היפות של ריקי ..על החיוך ועל כל מה שקרה אך רק משפט אחד הוא הצליח לומר.. ריקי סאלח...כשחוורו פניו של באדיר..משפחת סאלח.. תשמע דוד אני באמת מצטער אני חייב לזוז ..נזכרתי שאני צריך לאסוף את אחי אז שיהיה לך רק טוב ואל תשכח לבוא בחג המולד יש את האוכל שאתה אוהב.. רגע אחד באדיר אתה לא הולך לשום מקום עד שאתה לא מסביר לי מה הולך פה..אני מבין שאתה מכיר את המשפחה..תשמע זה מסובך עזוב אותי לא רוצה להכנס לזה.. לא אתה חייב להסביר לי קח כסא או בעצם..בוא נלך אלייה ובדרך תספר לי הכל.. לא דוד אני לא זז מפה לשום מקום..חבל על הדיבורים שלך.. לא אתה בא איתי גם אם אצטרך לקחת אותך בכח..טוב אתה ממש עקשן.. אז אספר לך הכל ... באדיר החל את סיפורו מנסה לסדר את הכל בסדר כרונולוגי עד כמה שאפשר..זוכר את הפעם הראשונה שבאת אליינו?? כן בוודאי זה היה אחרי חודשיים בהם קיבלתם את הבשורה מצה´ל שאחיך לא נהרג בפעולה אלא נורה על ידי חייל צה´ל.. והתברר שבעצם אחיך ניסה לערוק מלבנון ולהגיע לישראל ..אך כשנודעו מחשבותיו לחברו הקרוב הוא החליט לעצור אותו בכל הכח.. למזלו הרע אחרי הירייה הראשונה הוא נמלט כיוון שפחד להפגע מאיתנו אחרי שהבחין בפעילות שלנו באזור..מזלו הרע של אחיך שחבר שלו פגע בו בבטן..ולא השאיר לו שום ברירה אלא למות.. וכשראיתי את הפגיעה החלטתי לא לתת לו יותר לסבול..ואני באמת עד היום לא יודע איך הצלחתי לירות בו...אולי זה אינסטינקט או משהו אחר שחלף במוחי.. עזוב את ההיסטוריה דוד הבעיה היא אחרת..אנחנו משפחתה הקרובה ביותר של ריקי או יותר נכון ורוניקה סאלח...אבא שלי מעולם לא סלח לבן של אחיו שבגד בעם הערבי שהלך ונשא את מרלנה לאשה..אומנם היא בחורה טובה הכל טוב ויפה...אבל היא יהודייה והכבוד של העם הערבי הוא לא דבר של מה בכך.. לכן נאסר עלינו להפגש איתם או ליצור איתם מגע..פעם ניסיתי לעלות את שמו ולדבר עם משפחתי שאולי יסלחו להם אבל לשווא.. תשמע באדיר אולי אתה מתאים להיות התורם לריקי..מי יודע בוא לפחות תנסה עזוב עכשיו את מלחמת החמולות..בוא תנסה לעזור לילדה המסכנה הזאת.. באדיר הביט בפני דוד כמה פעמים בחייו הוא חלם על תסריט שהוא פוגש בריקי אומר לה שלום..הוא הביט בתמונתה שהצליח לקבל בדרך לא דרך...אכן היא היתה בחורה יפה... ועכשיו הוא הביט בפני דוד לא ידע מה להגיד ..דוד התבונן בפניו ואמר תשמע לא הצלחתי לעזור לאחיך אולי אתה תצליח לעזור לריקי.. בשם האח שלך המת בבקשה אני מתחנן.. באדיר הביט בו ודמעות זלגו מעיניו..הגיע הזמן לסגור מעגל ..אין טעם להמשיך להתנכר ...אין טעם להמשיך להסתכל אחורה אלא לפתוח דרך של שלום.. והם הלכו אל בית החולים בתקווה שבאדיר יוכל להיות התורם עבור ריקי... אחרי מספר בדיקות ועוד כמה שאלות התוצאות הראו באופן משמעותי שאכן דם דמו של באדיר מתאים להוות תרומה לריקי...חיוך של אושר עלה בפני דוד והוא ניגש אל מרלנה ואמר ..חייכי אישה אלוהיי אברהם ואלוהיי מוחמד שמע את זעקתך ... יש ישועה הנה הוא מולך..מרלנה הביטה בפני באדיר ולא יכלה להוציא הגה מפיה..רק העינים דיברו את מה שהלב רצה לומר... גל
 
למעלה