your engel
New member
היי לכולם...(טריגר אולי)
אז אני יודעת שאני בקושי כאן, ובקושי מגיבה אבל...קשה לי... קשה לי לקרוא טריגרים כרגע, ויחד עם זאת קשה לי לראות את רובכם כאן סובלים, ונשבר לי הלב, ותאמינו לי שכואב לי יחד איתכם. אני לא יודעת מה קורה איתי בזמן האחרון, אני חולמנית, אני מעופפת, מנסה לחייך מן חיוך מזויף, מנסה להסתיר את מה שבפנים, את הכאב, את הגעגוע לחיים הנורמלים, שהיו לי פעם, לפני 10 שנים. כשרואים אותי במחוץ או סתם מדברים איתי, הכל נראה כל כך וורוד, אני נראית מאושרת, לא מפסיקה לצחוק מהבדיחות הלא מצחיקות של כולם, לא מפסיקה לחייך. מתאפרת כדי שלא יראו את העיינים הנפוחות שלי מבכי, מלבשת בחולצות עד למרפק, ולא לובשת חצאיות כדי שלא יראו את החתכים. החברות שלי אומרות לי :"אוף שירן, הלוואי והייתי כמוך, יפה, חייכנית, מאושרת" ואני צוחקת להם, ואומרת שהייתי משלמת כדי להתחלף איתם, הם לא רואות כמה שאני סובלת, כמה שאני בוכה בלילות, וחותכת... נמאס לי מהחיים, ומה שכתבתי כאן זה גילוי אמיתי, סוף סוף אני מרגישה שלמה אם המילים שלי, כואב לי, ורע לי בחיים, נמאס לי לשקר לכולם, להגיד שטוב לי, כי לא טוב לי, רע לי... זהו, אני
אז אני יודעת שאני בקושי כאן, ובקושי מגיבה אבל...קשה לי... קשה לי לקרוא טריגרים כרגע, ויחד עם זאת קשה לי לראות את רובכם כאן סובלים, ונשבר לי הלב, ותאמינו לי שכואב לי יחד איתכם. אני לא יודעת מה קורה איתי בזמן האחרון, אני חולמנית, אני מעופפת, מנסה לחייך מן חיוך מזויף, מנסה להסתיר את מה שבפנים, את הכאב, את הגעגוע לחיים הנורמלים, שהיו לי פעם, לפני 10 שנים. כשרואים אותי במחוץ או סתם מדברים איתי, הכל נראה כל כך וורוד, אני נראית מאושרת, לא מפסיקה לצחוק מהבדיחות הלא מצחיקות של כולם, לא מפסיקה לחייך. מתאפרת כדי שלא יראו את העיינים הנפוחות שלי מבכי, מלבשת בחולצות עד למרפק, ולא לובשת חצאיות כדי שלא יראו את החתכים. החברות שלי אומרות לי :"אוף שירן, הלוואי והייתי כמוך, יפה, חייכנית, מאושרת" ואני צוחקת להם, ואומרת שהייתי משלמת כדי להתחלף איתם, הם לא רואות כמה שאני סובלת, כמה שאני בוכה בלילות, וחותכת... נמאס לי מהחיים, ומה שכתבתי כאן זה גילוי אמיתי, סוף סוף אני מרגישה שלמה אם המילים שלי, כואב לי, ורע לי בחיים, נמאס לי לשקר לכולם, להגיד שטוב לי, כי לא טוב לי, רע לי... זהו, אני