"היא ראתה את כל אירופה, אני הייתי רק בטורקיה"
כשאנחנו מחפשים להכיר בת זוג, אנחנו מחפשים התאמה. התאמה זה כמובן תקשורת, פתיחות, הבנה, שיתוף, תוכניות דומות לעתיד ובהווה, וגם להיות בשלב דומה בחיים. כשאני מתייחס לשלב דומה בחיים, בדר"כ הכוונה היא לעבודה, לימודים, מגורים, חתונה. מה בקשר לחו"ל? (תתעלמו מהכותרת.. זה רק בשביל להעביר את הרעיון הכללי). אני אביא 2 דוגמאות. דוגמא 1 - יצא לי להכיר מישהי, שרק עכשיו מתחילה ללמוד לתואר מאוד תובעני וקשה. מה שאומר במילים אחרות (המילים שלה, לא רק הפרשנות שלי) שלא יהיה לה איך, והיא גם לא מתכננת לצאת לחופשות בחו"ל בשנים הקרובות. היא את שלה לחו"ל כבר עשתה בשנים האחרונות, ועכשיו היא לוקחת מזה הפסקה של כמה שנים. אני לעומת זאת, בדיוק סיימתי שני תארים רצופים, קשים ותובעניים. כלומר אני בדיוק מסיים את התקופה בחיים שבה לא יכולתי לטייל בעולם. אני לא מדבר על דרום אמריקה לחצי שנה, אלא על שבוע פה, חצי שבוע שם, אירופה והסביבה. דוגמא 2 - יצא לי להכיר מישהי, שכבר ראתה הרבה מאירופה. בואו נאמר שאירופה זה הרבה מקומות, אבל אפשר לומר שאת הבסיס היא ראתה. אני אתאר את זה מנקודת מבטי: עד עכשיו לא ממש ראיתי חו"ל.. ועכשיו אני רוצה להתמקד גם בזה בשנים הקרובות (כאמור.. לא חצי שנה דרום אמריקה). אני חושב שבשנים הקרובות אני בהחלט מתכנן (ומקווה שזה ייצא לפועל) לעשות וי אחת אחת על הערים המרכזיות שמעניין אותי לבקר בהן. נניח: לונדון, פריז, רומא, ברצלונה, אמסטרדם וכו'. ומה לעשות, אלו הרמכזיות, הרוב הולכים לשם קודם, ובאמת.. היא היתה אחת אחת בערים שאליהן אני רוצה לטייל. למי שישאל אם אוותר על אהבת חיי בגלל נסיעות לחו"ל, אני עונה מראש: הנושא הזה לרוב עולה תוך כמה פגישות. כלומר בשלב היכרותי מאוד מוקדם. הייתם פוסלים על זה את המשך ההיכרות? כי.. זה חוסר התאמה רציני. במיוחד אם הבחורה מצהירה: אין לי איך ואני לא מתכוונת לטוס לחו"ל בשנים הקרובות. אבל גם אם לא.. זה אוסף חוויות שמעצבות בהרבה את הקשר, ו.. זו לא בת הזוג שאיתה אפשר להעביר את החוויות האלו. לגבי זה שאני אשלם על שנינו - בכיף, אבל זה שלב שמגיע אחרי הרבה זמן יחד, לא משהו שרלוונטי לחשוב עליו אחרי 2-3 פגישות.
כשאנחנו מחפשים להכיר בת זוג, אנחנו מחפשים התאמה. התאמה זה כמובן תקשורת, פתיחות, הבנה, שיתוף, תוכניות דומות לעתיד ובהווה, וגם להיות בשלב דומה בחיים. כשאני מתייחס לשלב דומה בחיים, בדר"כ הכוונה היא לעבודה, לימודים, מגורים, חתונה. מה בקשר לחו"ל? (תתעלמו מהכותרת.. זה רק בשביל להעביר את הרעיון הכללי). אני אביא 2 דוגמאות. דוגמא 1 - יצא לי להכיר מישהי, שרק עכשיו מתחילה ללמוד לתואר מאוד תובעני וקשה. מה שאומר במילים אחרות (המילים שלה, לא רק הפרשנות שלי) שלא יהיה לה איך, והיא גם לא מתכננת לצאת לחופשות בחו"ל בשנים הקרובות. היא את שלה לחו"ל כבר עשתה בשנים האחרונות, ועכשיו היא לוקחת מזה הפסקה של כמה שנים. אני לעומת זאת, בדיוק סיימתי שני תארים רצופים, קשים ותובעניים. כלומר אני בדיוק מסיים את התקופה בחיים שבה לא יכולתי לטייל בעולם. אני לא מדבר על דרום אמריקה לחצי שנה, אלא על שבוע פה, חצי שבוע שם, אירופה והסביבה. דוגמא 2 - יצא לי להכיר מישהי, שכבר ראתה הרבה מאירופה. בואו נאמר שאירופה זה הרבה מקומות, אבל אפשר לומר שאת הבסיס היא ראתה. אני אתאר את זה מנקודת מבטי: עד עכשיו לא ממש ראיתי חו"ל.. ועכשיו אני רוצה להתמקד גם בזה בשנים הקרובות (כאמור.. לא חצי שנה דרום אמריקה). אני חושב שבשנים הקרובות אני בהחלט מתכנן (ומקווה שזה ייצא לפועל) לעשות וי אחת אחת על הערים המרכזיות שמעניין אותי לבקר בהן. נניח: לונדון, פריז, רומא, ברצלונה, אמסטרדם וכו'. ומה לעשות, אלו הרמכזיות, הרוב הולכים לשם קודם, ובאמת.. היא היתה אחת אחת בערים שאליהן אני רוצה לטייל. למי שישאל אם אוותר על אהבת חיי בגלל נסיעות לחו"ל, אני עונה מראש: הנושא הזה לרוב עולה תוך כמה פגישות. כלומר בשלב היכרותי מאוד מוקדם. הייתם פוסלים על זה את המשך ההיכרות? כי.. זה חוסר התאמה רציני. במיוחד אם הבחורה מצהירה: אין לי איך ואני לא מתכוונת לטוס לחו"ל בשנים הקרובות. אבל גם אם לא.. זה אוסף חוויות שמעצבות בהרבה את הקשר, ו.. זו לא בת הזוג שאיתה אפשר להעביר את החוויות האלו. לגבי זה שאני אשלם על שנינו - בכיף, אבל זה שלב שמגיע אחרי הרבה זמן יחד, לא משהו שרלוונטי לחשוב עליו אחרי 2-3 פגישות.