החדש של הבלאק אייד פיז: ''The Beginning''

החדש של הבלאק אייד פיז: ''The Beginning''

דלף לרשת אתמול. ניצב פה לביקורת ראשונה
1. The Time (Dirty Bit) - הסינגל הראשון והמאכזב ששוחרר מהאלבום. הלהקה לקחה את השורה הכי ממוחזרת בעולם המוזיקה ובנתה ממנה שיר חדש ובינוני. למרות שהשיר מראה סימנים של להיט, מדובר באחד הסינגלים החלשים של הלהקה ופתיחה מעט חלשה לאלבום. מעבר להכל, מדובר ברצועה שיכולה לתפוס חזק במועדונים ובחירה מוצלחת לסינגל ראשון, בעיקר בגלל העובדה שבאופן מוזר מדובר באחת הרצועות הבודדות באלבום שיכולות לשמש בתור סינגלים מצליחים.
2. Light Up The Night - סינגל הפרומו השני לאייטונס של האלבום, שוחרר היום בארה''ב. רצועה טובה מהראשונה, שיכולה לשמש כסינגל רשמי מוצלח בהמשך.
+ 3. Love You Long Time - רצועה קצת חופרת, אבל שומרת על הרבה הממוצעת ומעלה של LUTN. ממשיכה עם הסאונד הרובוטי האופייני לאלבום. לא אחת ששווה להתעכב עליה, אבל חביבה.
4. XOXOXO - רצועה נחמדה בסך הכל, תוספת טובה לאלבום. אין הרבה מה לפרט עליה, היא לא מיוחדת משאר הרצועות.
5. Someday - אחת הרצועות היותר אהובות עלי באלבום, וסינגל פוטנציאלי בהמשך. הפקה מוצלחת, ליריקה טובה ושיר ממכר. יציאה מעולה.
6. Whenever - אחרי רצועות בהן Will.I.Am השתלט לחלוטין, מגיעים לרצועה שונה בניצוחה של Fergie. לא בולטת במיוחד ברצועות האלבום, אך עדיין חביבה ולא רעה בסך הכל.
7. Fasion Beats - מהרצועות היותר מיוחדות באלבום, אבל כשאני ניגש לבקר אותה אני מגלה שמדובר בפילר. חוץ מזה שהיא ארוכה מדיי, היא גם מייגעת ולמרות כמה קטעים מוצלחים היא מסתמנת מהחלשות יותר באלבום.
+ 8. Don't Stop the Part - לא משנה שעד עכשיו האלבום היה מעט כבד עלי, אנחנו ניגשים לרצועה של 6 דקות (!!). כמו הרצועה הקודמת, גם היא מבולגנת ועמוסה. כשבוחנים את הרצועה לעומק מגלים סינגל פוטנציאלי להמשך (כמובן בגרסת סינגל מקוצרת) בעקבות הפזמון הממכר והחזק. באופן כללי מדובר ברצועה טובה לאלבום, בהחלט טובה יותר מהקודמת.
9. Do It Like This - סינגל הפרומו הראשון ששוחרר לאייטונס מהאלבום. ממשיכה את הסאונד הרובוטי והכבד של האלבום. רצועה חופרת, עמוסה וארוכה מדי. כאב ראש אמיתי, למרות שההפקה טובה.
+ 10. The Situation - מופיעה רק במהדורת הדלוקס של האלבום. בונוס חביב ולא הרבה מעבר. NEXT.
11. The Coming - הבונוס השני במהדורת הדלוקס. ממוחזרת וממוצעת, עדיף שלא נתעכב עליה.
12. Own It - הבונוס השלישי והאחרון במהדורת הדלוקס. איבדתי סבלנות בערך כאן. לא בחנתי את הרצועה לעומק, גם היא ממוחזרת ומעיקה, אבל סבירה.
+ 13. The Best One Yet (The Boy) - מאוד התאמצתי לאהוב את הרצועה, אבל מצטער, מדובר בעוד פילר. אני מעדיף שלא להתעכב עליה, היא סתמית ומה שמציל אותה זה ההפקה הטובה.
14. Just Can't Get Enough - כמו הרצועה הקודמת, גם זו מתאמצת להיות בלדת דאנס למועדונים. קטע חביב בסך הכל, צפוי לגדול עלי.
15. Play It Loud - סגירה סבירה לאלבום. ההפקה מאוד מוצלחת, אך הרצועה לא ממגנטת מספיק וסביר להניח כי תשכח בהמשך.
+ סיכום: ה- Black Eyed Peas הפכו בשנים האחרונות לאחת הלהקות המצליחות ביותר בדורנו. שנה שעברה הם שחררו את אלבומם החמישי, ''The E.N.D.'', שהניב 4 מגה להיטים, כאשר ביניהם ''I Gotta Feeling'' ו- ''Boom Boom Pow'' שאפילו הצליחו להיכנס למצעדי העשור הבינלאומיים. אחרי שתפסו חזק עם סגנון האלקטרו-פופ, הלהקה ממשיכה עם אלבומם השישי, ''The Beginning''. כפי שראיתם בביקורת, ישנן רצועות טובות יותר וישנן רצועות טובות פחות. באופן כללי אני התאכזבתי. האלבום עמוס, כבד ולא מעניין. כמות הלהיטים הפוטנציאליים נמוכה מתמיד וסביר להניח שהאלבום הזה הולך להיות נפילה, בעיקר לאחר ההצלחה הענקית של הקודם לו. בסופו של דבר אני מבין את הבחירה של ''The Time (Dirty Bit'' לסינגל ראשון. אין שום שיר שיכל לעשות את העבודה טוב יותר. האלבום שולט בהפקות טובות, אך שירים לא מעניינים מספיק. לא ברור מי ישאב לתוך האלבום. הוא ידידותי למועדונים, אך לא ממש לאוזן שלי. נראה כאילו Will.I.Am מתפרס על כל הרצועות וגונב את הפוקוס, בעוד שלושת החברים הנותרים נבלעים בהפקות ובקולות הרקע. זה נראה כאילו הם התאמצו להפוך את הרצועות מתוכו לארוכות ועמוסות, וחבל, כי זו אחת מנקודות התורפה של האלבום. ישנן כמה יציאות חיוביות כמו ''Someday'' ו- ''Light Up The Night'', אבל באופן כללי כשבוחנים את האלבום כמקשה אחת הוא בינוני. ציון סופי:
 

מקנזי1

New member
רציתי לעשות ביקורת אבל השגת אותי../images/Emo69.gif

עוד לא הספקתי לשמוע הכל וממש לעכל אבל האלבום דווקא ממש טוב~! יש קטעים שהם יותר מדייי אלקטרונים אבל סה"כ אני מוצא פה כמה להיטים פוטנציאליים ואני מקווה שהם יצליחו כמו שנה שעברה ואפילו יותר...
מסכים עם "נראה כאילו Will.I.Am מתפרס על כל הרצועות וגונב את הפוקוס, בעוד שלושת החברים הנותרים נבלעים בהפקות ובקולות הרקע"... ההפקות האובר אלקטרוניות נראות כהחלטה של וויל למתוח גבולות וזה לא תמיד עובד...
 

candyheart

New member
אתה עדיין יכול לכתוב ביקורת כתגובה

הרבה פה עושים את זה כשמישהו כותב ביקורת.זו דרך מצוינת לנצל שרשור.
 

theone24

New member
האמת, לא טרחתי לשמוע את האלבום עדיין...

משהו בהם מאז THE END כבר לא קורץ לי כמו בעבר. אני מניח שאני אשמע אותו בעתיד שתדלוף גירסת אייטונס איכותית, עד אז הם לא בראש הרשימה שלי. בכל זאת, תודה על הביקורת. (כיף לראות שאנשים באמת עושי םכאלה פתאום! רק אל תשכחו לעשות אחת גדולה ומפורטת אחרי שתעכלו את האלבום בשלמותו
) 2 כוכבים זה על הפנים, יותר מוריד את החשק לשמוע אותו...
 
איזה אלבום מסריח! ../images/Emo7.gif אכזבה רצינית.

וויל איי אם, ת נ ו ח ! לכל העולם נמאס מהסטייל 3010 המחורבן שלך, כל הפקה שלו יוצאת מגעילה וסתמית, יענו-עתידי, חלאס! אתה משעמם, וויליאם. מ ש ע מ ם. אהבתי אותם, באמת שאהבתי, אבל בעיקר בסצינה של ה-RNB והאלבומים השלישי והרביעי, THE END היה שינוי כיוון שהיה לי קשה לעכל, אבל אחרי שעיכלתי גיליתי אלבום כמעט מופתי, וזאת פשוט ירידה רצינית ברמה. לראשונה בחיי אני מאחל ללהקה הזאת כישלון. אבל רק כדי שפרגי לא תמרח את אלבום הסולו שלה עוד. הם הגיעו למצב כזה שאנשים כבר מספידים אותם, זה הכי גרוע שיכול להיות.
 
וויל חושב את עצמו יצירתי יותר מדי,

שמה שיוצא לו מזכיר חוטיני בתחת - מעצבן, מיותר, מנסה להרשים ועושה פוזות אבל בעיקר מציק. אין על בוקסר
 
תודה על הביקורת! לא סבלתי אותם שנה

שעברה עם כל העלק חדשנות ואלקטרוניקה והפוזה הסרחית של וויל איי אם היצור. (למעט MMH וRTB.) לא שמעתי תThe E.N.D. וגם את זה אין לי כוונה לשמוע - TT פשוט חורבה שדורשת תביעה מבג"ץ. פרגי פשוט מ ת ב ז ב ז ת איתם! יש לה יכולות,אחלה זמרת ופרפורמרית. שתעזוב אותם לקריירת סולו.
 

candyheart

New member
תודה רבה על הביקורת!

התלבטתי מאוד אם להאזין לאלבום.אני לא חסידה גדולה בכלל של הפיז,ואת הסינגל החדש לא אהבתי בלשון המעטה.בסוף החלטתי לתת לו צ'אנס ולהאזין לו. The Time- כמו שכבר נאמר פה לא פעם,פשוט נלקחה פה השורה הכי משומשת במוזיקה ובנו עליה שיר.התוצאה מעצבנת ודי עלובה.כבר מבסר רעות על האלבום.
Light Up The Night - למרות הפזמון החמוד,השיר חופר כמו קודמו.אין חדש תחת השמש...אבל בהחלט יכול להיות להיט.
וחצי Love You Long Time - זה מסמפל איזה שיר? נשמע ממש מוכר.בכל מקרה,זה יותר חמוד הקודמיו.הקולות קצת מעצבנים...נשמע קצת כמו אייקון.בכל מקרה,טוב שהוא יחסית קצר.
וחצי XOXOXO - קודם כל הראפ מעצבן.והחזרה על ה-XO עוד יותר.סתם שיר.גם קצר וטוב שכך.
Someday - יותר טוב.הפקה הרבה יותר טובה ופחות חופרת.הראשון מבין השירים שלא מעצבן.
Whenever - ממשיך רצף של שירים סבירים בהחלט.אולי אם היו נותנים לפרגי יותר טראקים הם היו יותר סבילים.שיר נעים,בלי מילים שחוזרות על עצמן אלף פעם...בהחלט מציאה טובה באלבום הזה.
וחצי Fashion Beats - ו...חזרנו לחפירות.אמם לא גרוע כמו קודמיו,אבל חוזר על אותה נוסחה של צלילים אלקטרונים וחזרה על מילים יותר מדי.יכל להיגמר בכיף אחרי 4 דקות אבל דורש עוד דקה של קטע מיותר.
וחצי Don't Stop the Party - טוב למועדונים-גרוע לי.מסוג המוזיקה שאם אני שומעת אותה יותר מדי יש לי סחרחורת.וזה ארוך מדי!
וחצי Do It Like This - יש לי הרגשה שהם יוציאו את זה כסינגל-והוא יהיה להיט.זה מעצבן,חופר וכל מה שמאפיין את הפיז בזמן האחרון.
וחצי לצערי(או לשמחתי?) את שני הבאים לא מצאתי ביוטיוב.אבל אני אסתדר גם בלעדיהם. Own It - אין שינוי.חופר ומעצבן.
The Best One Yet (The Boy) - כמו שכבר נאמר-אין טעם להתעכב על זה.ממש פילר.
גם את ההבא לא מצאתי. Play It Loud - בהחלט דרך טובה לסגור את האלבום.יש בו משהו מאוד מתאים לתפקיד הזה.השיר עצמו סביר
וחצי טוב,כפי שאתם רואים לבד,לא התלהבתי מהאלבום בכלל,זה לא הפתיע אותי.אני כן אומר שהוא היה קצת פחות גרוע ממה שהתכוננתי אליו,ויש פה 2-3 שירים סבירים.בגדול הנוסחה שחזרתי עליה זה חופר ומעצבן-וזה מה שמתאר יפה מאוד את האלבום הזה ואת הפיז בכלל בשנים האחרונות. אני כן חושבת שהאלבום די יצליח,ולדעתי הוא דווקא טוב למועדונים ולמי שאוהב את סוג המוזיקה-אני פשוט לא אחד מהם. ציון סופי:
 
למעלה