ההרגשה הזאת (אולי טריגר)../images/Emo70.gif
מכירים את ההרגשה הנוראה הזאת שתוקפת אותך פתאום בלי שום סיבה.. הרגשה כזאת של רע.. מחניק.. עצוב.. ואתה שוקע לחור עמוק ואפל חסר תחתית, של זיכרונות מרים וכאב חזק כל כך, שהוא פשוט משתק אותך?! למה זה קורה? למה יום שהייה חביב ביותר הופך, בין רגע, לנורא ועוד ללא כל סיבה?! למה יש את הלבד הזה שחונק אותך ומשאיר אותך תלוי באוויר בלי היכולת לנשום כי חסר לך אוויר.. בלי כוח להתנגד.. הלבד שמגיע ומכלה אותך.. אוכל אותך מבפנים.. או שיותר נכון- אתה אוכל את עצמך מבפנים.. למה פתאום חשוך כל כך?! הצילו.. למה אך אחד לא שומע את הזעקה החרישית שלי?! או שפשוט כך יותר נוח לכולם?! ואני נאבדת מול העיניים של כל יקיריי.. מול העיניים של עצמי.. ואין שפ יד אשר תושיע.. או שאני פשוט לא מושיטה ידי חזרה?! מנור (שהיום קצת עצוב לה)
מכירים את ההרגשה הנוראה הזאת שתוקפת אותך פתאום בלי שום סיבה.. הרגשה כזאת של רע.. מחניק.. עצוב.. ואתה שוקע לחור עמוק ואפל חסר תחתית, של זיכרונות מרים וכאב חזק כל כך, שהוא פשוט משתק אותך?! למה זה קורה? למה יום שהייה חביב ביותר הופך, בין רגע, לנורא ועוד ללא כל סיבה?! למה יש את הלבד הזה שחונק אותך ומשאיר אותך תלוי באוויר בלי היכולת לנשום כי חסר לך אוויר.. בלי כוח להתנגד.. הלבד שמגיע ומכלה אותך.. אוכל אותך מבפנים.. או שיותר נכון- אתה אוכל את עצמך מבפנים.. למה פתאום חשוך כל כך?! הצילו.. למה אך אחד לא שומע את הזעקה החרישית שלי?! או שפשוט כך יותר נוח לכולם?! ואני נאבדת מול העיניים של כל יקיריי.. מול העיניים של עצמי.. ואין שפ יד אשר תושיע.. או שאני פשוט לא מושיטה ידי חזרה?! מנור (שהיום קצת עצוב לה)