הבטחתי תשובות לכול מי ששאלה
- פותח הנושא kobi932
- פורסם בתאריך
הבטחתי תשובות לכול מי ששאלה
אני יתחייל לפי הסדר הכרונולוגי לא היה הבדל מבחינה ריגשית בין ההריון הראשון (מביצית של אישתי ) לבין ההריון של תרומת ביצית ההתרגשות אותה התרגשות מי הבדיקה הראשונה(דופק ) ועד לסקירת מערכות אצלנו ההריון השני היה יותר ריגשי לא בגלל שהוא בא מתרומת ביצית אלה שההריון הראשון הופסק לצערנו ומיוזמתנו בשבוע 24 אין הבדל בהתחברות האימהית לעובר בין אם הוא מביצית שלך או לתרומת ביציית כתבתי את זה לא פעם אחת וחשוב לכול מי ששאלה אותי החיבור לעובר שלך יקרה בין אם תירצי או לא תירצי זה יתחייל בהקאות וימשך בבדיקת דופק הראשונה וימשיך בכול שאר האולטרסאונדים שתעשי וזה יגבר לקראת סוף ההריון שתרגישי אותו זז ובועט מבחינה ריגשית עברנו תקופה לא פשוטה ולא קלה אבל תמיד היינו מפוקסים וממוקדי מטרה הכישלונות מסבבי הivfבשילוב pgd לא החלישו אותנו אלה ההפך המטרה הייתה ונשארה והיא הזכות להיות הורים לילד בריא גם אם אישתי זנחה את הריון של ivf בשלבים יחסית המאוד מוקדמים זה נעשה בשיקול דעת ובהבנה שהסיכוי להרות מתרומת ביצית טובה וגדולה יותר נכון בהחלט לקחנו סיכון מחושב אבל זה סיכון מול סיכוי אף אחד לא הבטיח לנו שהיא תיקלט בסבב הראשון הבחירה לעבור לתרומת ביצית לא הייתה אומציונלית כלל וגם לא נעשתה מצער או כאב אתן יודעות מה ? אולי כן אולי אני טועה אולי לצער ולכאב היה חלק מההחלטה לעבור לתרומת ביצית אולי הוא היה שם ואנחנו החלטנו להתעלם ממנו הרצון להיות הורים כמה שיותר מהר גבר על הרצון של אישתי להיות אמא לילד ביולוגי שלה להגיד לכם היום שצדקנו ? או שההחלטה הייתה נכונה ? זה קצת שאלה לא פיירית כי מצד אחד אישתי נקלטה בסבב הראשון מצד שני אם היא לא הייתה נקלטת היינו היום במקום אחר לגמרה יכול להיות שהיא הייתה הרה בחודשים ראשונים מעובר שהגיע מביצית שלה ויכול מאוד להיות שגם עוד היינו בטיפולי ivf האם הלידה השקטה שעברנו היה איפה שהוא בכול התהליך בקבלת החלטות שעברנו עד שהגענו לתרומת ביצית יכול מאוד להיות שכן שהוא הקצין וחידד הוא לא החליש ולא בילבל ולא הוריד את החשק אלה ההפך הפך אותנו לממוקדי מטרה מוכנים לקחת את כול הסיכונים והסיכויים ואולי אפילו הקצין אותנו בנוגע למה שאנחנו רוצים להיות (אבא ואמא) אישתי קבעה מראש כמה סבבים היא מוכנה לעבור לא פזלה ימינה ולא שמאלה היא לא התגמשה עם הרופאים גם שהם אמרו לה שהיא בתאוריה עוד יכולה להיות אמא ביולוגית היא השיבה שהיא מעדיפה להיות רק אמא (ובלי הגדרות רפואיות של אמא ביולוגית ) אבל אמא בפועל ומעשי ולא אמא ביולוגית בתאוריה אני לא חושב שכול השלוש שנים האלו היו סוג של מבחן של הזוגיות שלנו אני לא חושב כשיש משבר (ובוא נסים את זה על השולחן זה משבר ) הזוגיות עומדת במבחן אני מאוד מאמין שהזוגיות יציבה היא כלל לא עומדת למבחן אני כן חושב שהאדם עצמו גם הגבר וגם האישה עומד למבחן כול אחד שלעצמו ולא כזוג כול התהליך הזה הופך אותך ריגשית הוא קובע את המהות שלך את התמצית של הDNA שלך הוא בוחן את עמקי נשמתך הוא מקצין אותך מטלטל בך אפילו מתעלל בך ואת צריכה לדעת אך להגיב לכול החלטה שאת מקבלת ולכול תוצאה שאת מקבלת תשובה שלילית יכולה להיות הרסנית ממש קטלית כמו חץ בלב תאמינו לי אני מבין כול אחת שחושבת ומרגישה כך אחרי כול סבב שלא צלח זה לפעמים נותן הרגשה כאילו אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו בלידה אתם תקבלו את התינוק שלכם ריגשית מיד כשיניחו אותו עליכם אל תחששו הנפש והרגש שלכם התכונן לרגע הזה 9 חודשים כמו הריון רגיל אין הבדל אישתי סירבה לקבל אפידורל בהתחלה לא יחסתי לזה חשיבות היום אני חושב שהיא רצתה לחוש את הכאבים היא רצתה להרגיש מה זה לידה של ולד חי היא רצתה שהכאבים האלו יתנו לה חותמת שהוא באמת שלה ולא משנה מאיזה ביצית הוא הגיע היא רצתה שהכאבים האלו יתנו לה תחושה של שייכות שייכות לתינוק הזה והם הגיעו אליה אוי והם הגיעו אליה בצרורות היא לא קיבלה שום הנחה מבורא עולם הוא הבטיח וגם קיים (בצער תלדי בנים ) אני הייתי שם כמו בפעם הראשונה לקבל אותו אני חשבתי לתומי שהוא יהיה דומה לאחיו למחצה רק אני ראיתי את שניהם ורק אני קיבלתי את שניהם חשבתי שאולי הם יהיו דומים אולי זה ינחם במשהו אבל לא כך הם לא דומים וזה גם לא מנחם הכול צף וחוזר ברגע אחד כמו דה זה וו אישתך מתפתלת מכאבים ואתה חסר אונים יכול רק לנחם ולנגב לה את הדמעות שהוא יצא לזרועותי הוא בכה וזז (מה שלא קרה בהריון הראשון ) אני ישר לקחתי אותו ונתתי לאישתי שאלתי אותה את מוכנה לקבל את הבן שלך ? כי הוא מחכה לך קר לו הוא רעב והוא צריך אותך צריך שתדאגי לו היא חיבקה אותו ישר והניקה אותו כמה זה היה מרגש קיבלתי הרבה שאלות למי הוא דומה אני ואישתי שנינו צבע שער שחור הוא יצא חום בהיר לי עיניים חום ירוק אישתי חום כהה לו יש עינים כחולות כמו הים (אבל זה ישתנה או יתבהר או יתכהה ) אומרים כולם שלי הוא לא דומה (הוא בא מזרע שלי) חלק אומרים שהוא דומה לאישתי כולם יודעים שזה מתרומה אנחנו עודדנו אותם לדבר ולהגיד מה הם חושבים סתם מתוך סקרנות הברית הייתה היום היה מאוד מרגש כולם הזילו דמעה כולם מכירים את כול מה שעברנו קיבלתי גם שאלה אם אנחנו רוצים עוד ילדים אז התשובה כן רוצים עוד ובעזרת השם נחזור להפשרת מוקפאים
אני יתחייל לפי הסדר הכרונולוגי לא היה הבדל מבחינה ריגשית בין ההריון הראשון (מביצית של אישתי ) לבין ההריון של תרומת ביצית ההתרגשות אותה התרגשות מי הבדיקה הראשונה(דופק ) ועד לסקירת מערכות אצלנו ההריון השני היה יותר ריגשי לא בגלל שהוא בא מתרומת ביצית אלה שההריון הראשון הופסק לצערנו ומיוזמתנו בשבוע 24 אין הבדל בהתחברות האימהית לעובר בין אם הוא מביצית שלך או לתרומת ביציית כתבתי את זה לא פעם אחת וחשוב לכול מי ששאלה אותי החיבור לעובר שלך יקרה בין אם תירצי או לא תירצי זה יתחייל בהקאות וימשך בבדיקת דופק הראשונה וימשיך בכול שאר האולטרסאונדים שתעשי וזה יגבר לקראת סוף ההריון שתרגישי אותו זז ובועט מבחינה ריגשית עברנו תקופה לא פשוטה ולא קלה אבל תמיד היינו מפוקסים וממוקדי מטרה הכישלונות מסבבי הivfבשילוב pgd לא החלישו אותנו אלה ההפך המטרה הייתה ונשארה והיא הזכות להיות הורים לילד בריא גם אם אישתי זנחה את הריון של ivf בשלבים יחסית המאוד מוקדמים זה נעשה בשיקול דעת ובהבנה שהסיכוי להרות מתרומת ביצית טובה וגדולה יותר נכון בהחלט לקחנו סיכון מחושב אבל זה סיכון מול סיכוי אף אחד לא הבטיח לנו שהיא תיקלט בסבב הראשון הבחירה לעבור לתרומת ביצית לא הייתה אומציונלית כלל וגם לא נעשתה מצער או כאב אתן יודעות מה ? אולי כן אולי אני טועה אולי לצער ולכאב היה חלק מההחלטה לעבור לתרומת ביצית אולי הוא היה שם ואנחנו החלטנו להתעלם ממנו הרצון להיות הורים כמה שיותר מהר גבר על הרצון של אישתי להיות אמא לילד ביולוגי שלה להגיד לכם היום שצדקנו ? או שההחלטה הייתה נכונה ? זה קצת שאלה לא פיירית כי מצד אחד אישתי נקלטה בסבב הראשון מצד שני אם היא לא הייתה נקלטת היינו היום במקום אחר לגמרה יכול להיות שהיא הייתה הרה בחודשים ראשונים מעובר שהגיע מביצית שלה ויכול מאוד להיות שגם עוד היינו בטיפולי ivf האם הלידה השקטה שעברנו היה איפה שהוא בכול התהליך בקבלת החלטות שעברנו עד שהגענו לתרומת ביצית יכול מאוד להיות שכן שהוא הקצין וחידד הוא לא החליש ולא בילבל ולא הוריד את החשק אלה ההפך הפך אותנו לממוקדי מטרה מוכנים לקחת את כול הסיכונים והסיכויים ואולי אפילו הקצין אותנו בנוגע למה שאנחנו רוצים להיות (אבא ואמא) אישתי קבעה מראש כמה סבבים היא מוכנה לעבור לא פזלה ימינה ולא שמאלה היא לא התגמשה עם הרופאים גם שהם אמרו לה שהיא בתאוריה עוד יכולה להיות אמא ביולוגית היא השיבה שהיא מעדיפה להיות רק אמא (ובלי הגדרות רפואיות של אמא ביולוגית ) אבל אמא בפועל ומעשי ולא אמא ביולוגית בתאוריה אני לא חושב שכול השלוש שנים האלו היו סוג של מבחן של הזוגיות שלנו אני לא חושב כשיש משבר (ובוא נסים את זה על השולחן זה משבר ) הזוגיות עומדת במבחן אני מאוד מאמין שהזוגיות יציבה היא כלל לא עומדת למבחן אני כן חושב שהאדם עצמו גם הגבר וגם האישה עומד למבחן כול אחד שלעצמו ולא כזוג כול התהליך הזה הופך אותך ריגשית הוא קובע את המהות שלך את התמצית של הDNA שלך הוא בוחן את עמקי נשמתך הוא מקצין אותך מטלטל בך אפילו מתעלל בך ואת צריכה לדעת אך להגיב לכול החלטה שאת מקבלת ולכול תוצאה שאת מקבלת תשובה שלילית יכולה להיות הרסנית ממש קטלית כמו חץ בלב תאמינו לי אני מבין כול אחת שחושבת ומרגישה כך אחרי כול סבב שלא צלח זה לפעמים נותן הרגשה כאילו אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו בלידה אתם תקבלו את התינוק שלכם ריגשית מיד כשיניחו אותו עליכם אל תחששו הנפש והרגש שלכם התכונן לרגע הזה 9 חודשים כמו הריון רגיל אין הבדל אישתי סירבה לקבל אפידורל בהתחלה לא יחסתי לזה חשיבות היום אני חושב שהיא רצתה לחוש את הכאבים היא רצתה להרגיש מה זה לידה של ולד חי היא רצתה שהכאבים האלו יתנו לה חותמת שהוא באמת שלה ולא משנה מאיזה ביצית הוא הגיע היא רצתה שהכאבים האלו יתנו לה תחושה של שייכות שייכות לתינוק הזה והם הגיעו אליה אוי והם הגיעו אליה בצרורות היא לא קיבלה שום הנחה מבורא עולם הוא הבטיח וגם קיים (בצער תלדי בנים ) אני הייתי שם כמו בפעם הראשונה לקבל אותו אני חשבתי לתומי שהוא יהיה דומה לאחיו למחצה רק אני ראיתי את שניהם ורק אני קיבלתי את שניהם חשבתי שאולי הם יהיו דומים אולי זה ינחם במשהו אבל לא כך הם לא דומים וזה גם לא מנחם הכול צף וחוזר ברגע אחד כמו דה זה וו אישתך מתפתלת מכאבים ואתה חסר אונים יכול רק לנחם ולנגב לה את הדמעות שהוא יצא לזרועותי הוא בכה וזז (מה שלא קרה בהריון הראשון ) אני ישר לקחתי אותו ונתתי לאישתי שאלתי אותה את מוכנה לקבל את הבן שלך ? כי הוא מחכה לך קר לו הוא רעב והוא צריך אותך צריך שתדאגי לו היא חיבקה אותו ישר והניקה אותו כמה זה היה מרגש קיבלתי הרבה שאלות למי הוא דומה אני ואישתי שנינו צבע שער שחור הוא יצא חום בהיר לי עיניים חום ירוק אישתי חום כהה לו יש עינים כחולות כמו הים (אבל זה ישתנה או יתבהר או יתכהה ) אומרים כולם שלי הוא לא דומה (הוא בא מזרע שלי) חלק אומרים שהוא דומה לאישתי כולם יודעים שזה מתרומה אנחנו עודדנו אותם לדבר ולהגיד מה הם חושבים סתם מתוך סקרנות הברית הייתה היום היה מאוד מרגש כולם הזילו דמעה כולם מכירים את כול מה שעברנו קיבלתי גם שאלה אם אנחנו רוצים עוד ילדים אז התשובה כן רוצים עוד ובעזרת השם נחזור להפשרת מוקפאים
ממתינה לחסידה
New member
המון מזל טוב!
חבל שקראתי את ההודעה שלך בעבודה כי עכשיו לא מבינים למה אני בוכה...
זה מרגש מאוד ומאוד מעודד.
הסיפור שלך נותן כוחות להמשיך הלאה.
תודה ומזל טוב לכם ושיהיה לכם רק אושר!
חבל שקראתי את ההודעה שלך בעבודה כי עכשיו לא מבינים למה אני בוכה...
זה מרגש מאוד ומאוד מעודד.
הסיפור שלך נותן כוחות להמשיך הלאה.
תודה ומזל טוב לכם ושיהיה לכם רק אושר!
TWEETY =^.^=
New member
שוב המון המון מזל טוב
מסכימה לגמרי שזה ממש לא משנה ביולוגי או לא, העיקר זה להיות הורה, זו גם הייתה המנטרה שלי שעזרה לי לשרוד את כל הטיפולים במשך כל כך הרבה שנים ולבד.
מסכימה לגמרי שזה ממש לא משנה ביולוגי או לא, העיקר זה להיות הורה, זו גם הייתה המנטרה שלי שעזרה לי לשרוד את כל הטיפולים במשך כל כך הרבה שנים ולבד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.