האממממ אפטית לסביבה פתאום

AtShiRaAaAs

New member
האממממ אפטית לסביבה פתאום

האאממממ אולי זה כי אני צריכה ללמוד וזה גם ככה תהליך ומהלך שצריך להכנס אליו. אולי זה כי אני מרגישה שאסור לנוח מעמידה על המשמר... עובדה צברתי פיגור קל בחומר וזה רק מתעצם. משתדלת לישון כמה שפחות ולהצליח ללמוד. אבל בכל זאת חייבת כמה שעות למרוח ביום על כלום. לא מתקשרת לאחרונה עם חברים שלי אפילו חבר שלי שם לב לזה לאחרונה. מעדיפה להיות לבד עם עצמי וממש נעים לי ככה. וזה בכלל לא רגיל. מצד אחד זה טוב שאני מרוצה עם עצמי, אף זה לא היה לי בצורה כזו שלמה ולתקופה יציבה של מעל לשבועיים או חודש... אולי זה כי אני מרגישה שאני צריכה להקצות את כל המשאבים שלי ללמידה, כי גם ככה מעט קשה לי לממש את הלמידה תכלס. אז אולי בגלל זה, אין לי אנרגיות או רצון להתמקד במשהו אחר. אבל זו בעיה וזה שגוי, צריך לשמור על קשר, יוצא לי לפגוש רק ובעיקר חברים שאני לומדת על ידם (ככה יותר קל לי ללמוד) או שעוזרים לי ללמוד. אני מעט מודאגת מזה, אף פעם לא הייתי כזאת, והנה עכשיו פחות אכפת לי. זה מדאיג על אמת או שאני סתם מגזימה ושוקעת בזוטות? זה מתיש וגוזל הרבה זמן לתחזק הרבה מערכות יחסים, את החיים השוטפים, קשר זוגי ועוד את עצמי... לחיות זה עסק טובעני, שלא נגמר. וכל רגע שלא עשית משהו גררת והעצמת את החור... ואי אפשר לעשות טלאים... קשה. אתם חושביםש המצב שאני שוקעת אליו מדאיג? אני צריכה חוות דעת אובייקטיבית.
 

05 מיכל

New member
לא, זה לא נראה לי מדאיג

להפך, זה שטוב לך ככה לאורך זמן זה נראה לי מעולה. השאלה היא רק אם יהיה לזה מחיר כבד מדי בקשרים שלך, ולמען האמת החשוב הוא הקשר הזוגי. אם הוא לא עלול להינזק מזה - אז לדעתי בכלל אין בעיה. זה נשמע כאילו פתאום נהיה לך יותר טוב עם שירה, וזו הרי מערכת היחסים החשובה ביותר שיש לך - אז בהחלט הגיוני להקדיש את הזמן הדרוש לבנות אותה. תהני עם שירה; אני חושבת שהיא אחלה!
 

AtShiRaAaAs

New member
תודה! ../images/Emo24.gif

השאלה אם זה בהכרח צריך לבוא על חשבון הקשר עם אחרים? או שזה פשוט תקופה כזו שאני לומדת את עצמי ולומדת ללמוד עם עצמי... גם במובן הפורמלי של המילה... אולי אני באמת החלטתי לבנות את עצמי בשביל העתיד, בשביל התקופה הקשה של לימודים ועבודה שתבוא הלאה, בשביל היום האחד שבוא היה אמא... אולי אני החלטתי להתבגר ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר ואני באמת צריכה זמן. השאלה האם אני לא אאבד קשרים ואנשים יקרים בדרך? חוששת שזה מה שיקרה. מקווה מאוד שלא. אבל לדעתי את צודקת וככלות הכל נכון לרגע זה יותר חשוב לי ששירה תלמד להסתדר עם עצמה על הצד הטוב ביותר. בנוגע לקשר הזוגי הכל תקין
יש לי בחור מאוד נוח, כמעט שום דבר לא מפריע לו. בחיי שבחרתי טוב
תודה על האינסייט
מיכל
 

הדיסקט

New member
שירה מיכל צודק במה שהיא אומרת אך...

יש עוד פנים לזה, התופעה הזו די ידועה גם בקרב אנשים שהם לא ADD, אדם שמחליט לפתח את עצמו ולהוביל את עצמו לנקודה שבה הוא ראה את עצמו בעתיד הרחוק וחושב ששם הוא יהיה מאושר. מסלול זה מצריך התמדה והתמסרות טוטאלית למטרה, כולל אותי אני מכיר לא מעט אנשים שעוברים את מה שאת עוברת, וכמו שציינת אנשים שאין לזה קשר לADD. תחשבי על זה, מי הם אותם חברים שאת מתחמקת מהם, שאת בצורה נוחה "שוכחת" להרים להם טלפון? הוסיף ואומר שאת בעצמך ציינת שאת ממשיכה לשמור קשר עם אותם אנשים שלומדים איתך, אותם אנשים שהולכים לאותה מטרה שאת שמת לעצמך, אותם אנשים שלא יסיחו את דעתך מהמטרה. שירה, איך שלא תביטי על זה את מתבגרת, ואת מבינה מה נכון לך ומה לא, את פועלת בצורה הכי אינטליגנטית שאפשר לפעול, ומנקה את ההסחות דעת שלך מהחיים.... יקירתי אל תתבאסי על האנשים האלו, Friends are really over righted וחוץ מזה מי שבאמת חבר שלך ולא שם רק לקחת ממך משאבים, ישאר או שיחזר כשזה יתאים. אל תתבישי לגדול, אל תרגישי רע שאת משאירה אנשים מאחור כי פרסת כנפיים ועפת על הפוטינציאל המלאה שלך, ואם זה כן מפריע לך, תחשבי על זה בהיפוך: "האם זה היה מפריע לך שחברה טובה שלך הייתה ממריאה אל ההצלחה שלה???..." אני מאמין שאם באמת את אוהבת אותה היית משחררת אותה לחופשי, ככה שיהיה להם טוב, ונחזור אליך, מי שלא יכול לשחרר אותך כדי שיהיה לך טוב, הוא לא בדיוק חבר שלך. (מצטער על השגיעות כתיב, אני פה בארה"ב הרחוקה ואין לי במחשב פה וורד שיבדוק שגיעות כתיב)
 

AtShiRaAaAs

New member
תודה על ההודעה! נהדר לשמוע ממך!

מסתבר שאני מתגעגעת... מה אתה יודע. האמממ בנוגע לחברים ולחברה... הם בהחלט לא מנסים לעקב אותי אבל מעט תמהים על הניכור והחוסר עניין שאני מציגה כי לא מכירים אותי ככזאת. החברה הטובה, אני בטוחה שתשאר כזאת וגם השאר. ואני משתדלת להעזר באנשים שמחבבים אותי ואני אותם ושכייף לי איתם. אבל עדיין לא ממש האני שאני מכירה, אבל תכלס לא מפריע לי, רק קצת הדאיג אותי שזה גם סוג של "מפריע" אבל יהיה בסדר. אתם אומרים שאני בסדר, וזה הפידבק החיצוני שחיפשתי. אם ככה אז סבבה
תודה על המענה! אני שולחת לך חיבוק אל מעבר לאוקיאנוס!
 
נכון שזה מתיש?

כי צריך להשקיע כל כך הרבה אנגיה בלהתרכז ולזכור ולהתארגן ו ו ו..... וכל יום.....למדתי לחפש מיפלטים קטנים כמו מחשב,ספר,טיול. שלך חנה גונן
 

AtShiRaAaAs

New member
אני טובעת במפלטים הקטנים והם הופכים

לעיקר. כ"כ רוצה לברוח מהתובענות של החיים עד שטובעת במלפטים... ומבטלת את זמני בכלום. איך את מוצאת את האיזון חנה
 
זאת עבודה של הרבה שנים

אני לא ארמה אותך בקטע הזה,זה לקח לפחות עשר שנים,נישמע המון נכון?אבל צריך להתחיל מתי שהוא....אני התחלתי מהנקודה שלמצוא את האיזון זה מוטו בחיים. שלך חנה גונן
 
למעלה