האישה שנאנסה בשמרת בנערותה

[dixie1]

האישה שנאנסה בשמרת בנערותה

אתמול לא הייתי בבית בשעה שיאיר לפיד ראיין אותה. מישהם ראו?

 

[daniella1980]

אני

ולא אהבתי את עצם הרעיון שכך מזהים אותה. "היום נראיין את הנאנסת משמרת" ואז כשהיא הגיעה "שלום לך, הנאנסת משומרת" (ציטוט די מדויק לאיך שהוא פנה אליה). זה מה שהיא, הנאנסת, כך היא מזדהה (וזכותה) וכך מזהים אותה (מדוע לא לקרוא לה בשם בדוי?). היא בעיקר דיברה על כך שחייה נגדעו בגיל 14 כשלקחו ממנה אותם בכוח. היא דיברה על הרצון לחיות אך על חוסר היכולת. היא דיברה על העיסוק בזנות - הוא שאל אותה על ה"הדרדרות לזנות" והיא ענתה - לא הדרדרתי לשום מקום - הייתי כבר בתחתית. העידה שלא מרגישה שום דבר כששוכבת עם לקוחות, ולכן יכולה לעשות את זה לפרנסתה ושלא היתה לה דרך אחרת להאכיל את חמשת בנותיה. היא גם דיברה על אכזבה כללית מגברים - לא פגשה בחייה גבר טוב אחד, כולם בעיניה מפלצות, גם בן זוגה היה אגב גבר מכה. מה שלי הפריע זה שיאיר לפיד לא דיבר לרגע על העובדה שכל השותפים לאונס שלה, מתהלכים היום חופשי, כשהיא כלואה לנצח בזוועה הזו. הם חיים חיים רגילים, נשואים עם משפחות. היא אמרה שהיא מאוד רוצה לפגוש אחד מהם ולהגיד לו, לעיני אשתו "תראה מה עשית". לדעתי היה חשוב לציין זאת בראיון, את העובדה שהם פשעו כלכך והחברה קיבלה אותם חזרה. והיא.. היא חיה חיים נוראים עד היום.

 

[dixie1]

מסכימה

תודה שהבאת רשמים מהראיון. גם לי הפריע לקרוא לה "הנאנסת משמרת" ולכן התנסחתי אחרת בנושא ההודעה שלי. ראיתי בהמשך היום אתמול שהעלו את הראיון לאתר קשת. אפשר לראות את זה אם מגיעים לערוץ 2, יאיר לפיד, וידאו. גם טון הדיבור שלה היה כ"כ מונוטוני וכבוי. אולי גם בגלל כדורי הרגעה. אני באמת מקווה בשבילה שהיא תוכל להשתקם ולו במעט, אבל האמת היא שאני לא רואה איך.

 

[כאחת העם]

כדורי הגדרה או סוג של דיסוציאציה...

התיאור של "לא מרגישה כלום עם לקוחות" הוא הגיוני ונפוץ. "לא מרגישה כלום במהלך יחסי מין" זה דברים ששמעתי מהמון נפגעות . ואני גם מסכימה עם דניאלה. הדגש הוא על איפה היא היום ואיפה הם - זה אמור לחדד לאנשים את הבעיתיות בעונשים נמוכים, ואת המשמעות של אונס. ולגבי הנאנסת. גם נורא. זה אחת ההתלבטויות שלי כרגע. כשאני חושבת שמגיע לי להגיד באופן "טבעי" עברתי התעללות כי בעצם לא עשיתי שום דבר רע, ומה לעשות - זה חלק מהמציאות שלי וההיסטוריה של חיי, אבל אני תוהה אם ברגע שאני אומרת דבר כזה אני נכנסת לאנשים תחת הקטגוריה של "זאת שעברה התעללות". אחת ההתלבטויות. ברור שרוב האנשים לא באמת יכולים לקבל את זה. אבל מצד שני מתוך עיקרון אני מרשה לעצמי להסתובב עם הצלקות שלי - כי אני לא רוצה לסבול את העול של להסתתר. וכן אני מקבלת יחס סטיגמתי, או מבטים עקומים, או לעיתים גם להפך - אוהדים (אני חושבת שזה בטח אנשים שמכירים את הדברים האלה ממקום כזה או אחר) - אבל אני לא מתייחסת לזה. אני פשוט לוקחת את הזכות שלי לא לנזול כל הקיץ כי הייתי חולה ועשיתי דברים מתוך כך. אנשים גם מסתכלים על אנשים בכסאות גלגלים.

 

[dixie1]

מבינה אותך ואותה התלבטות היא לגבי התקשורת

מצד אחד זה טוב שהנושא נדון ואפשר לשבור את קשר השתיקה, מצד שני הנשים מוצגות בתקשורת כקורבן. כך שזה די חרב פיפיות. לא הבנתי את סוף ההודעה שלך: לוקחת את הזכות שלי לא לנזול כל הקיץ כי הייתי חולה ועשיתי דברים מתוך כך. את יכולה להסביר, אם בא לך?

 

[כאחת העם]

כן..

אני מדברת בסתם תקשורת עם אנשים... בקשר אלי כמובן. יש לי צלקות של כוויות שעשיתי לעצמי וחתכים. היום אני לא עושה את זה, אבל הם בולטות על כל הידיים (ולא רק- אבל זה מה שרואים עם חולצות קצרות או גופיות). יש אנשים שפשוט לובשים ארוך וסובלים מחום. אצלי זה גם על גב היד כך שרואים משהו בכל מקרה. בכל מקרה הרבה אנשים בזמנים שונים הפעילו עלי לחץ להסתיר את זה.

 

[dixie1]

הבנתי עכשיו. כל הכבוד לך