דיון: איפה לדעתכם...

[Blue Potion]

דיון: איפה לדעתכם...

איפה לדעתכם אחוז הגירושים יותר גבוה? אצל זוגות מעורבים או לא מעורבים?

אני עתידה להקים משפחה עם בנזוגי, שאינו יהודי.
אבי, שהדבר מפריע לו מאוד, טוען שמכיוון שאנחנו לא באים מאותו הרקע, לא נסתדר לאורך זמן.
הוא הציג דוגמאות של כל מיני זוגות שהוא מכיר שהסתכסכו מאוד, ולבסוף נפרדו.

חוץ מהבעיה האישית שביני לבין אבי, התחלתי לתהות לגבי זה.
האם עצם העובדה שאנחנו "מעורבים" מאחדת אותנו? או עושה בדיוק ההפך?

 

[לא מתלוננת]

מה זה "לא אותו הרקע"?

אני מרגישה שיש לי הרבה יותר במשותף עם בן זוגי מאשר עם רוב הישראלים.
גם הוא מרגיש כך לגביי.
דוגמה קטנה: האקסית המיתולוגית שלו דרשה שילמד "מקצוע אמיתי", וכל פעם שהתחיל לדבר איתה על תחומי העניין שלו היא עשתה לו פרצוף. לי יש אותם תחומי עניין, ואנחנו יכולים לדבר עליהם שעות בלי להתעייף. ב"רקע" שלו, מלחמת המינים עדיין בשיאה, כאשר בשביל אישה נישואין הם עסקה כלכלית וסקס הוא אמצעי לחץ להשגת עוד כסף או מתנות, והוא חיפש משהו אחר.

כמו כן, זה שבשנה הראשונה לא יכולנו להיפגש ומערכת היחסים התחילה בשנה של וידאו צ'ט כל לילה, גרם לי להכיר אותו הרבה יותר טוב - כולל דפיקויות - מאשר בני זוג ישראלים שהיו לי, והעמיד את הקשר במבחן הרבה יותר קשה מאשר זוגות שכן יכולים לחיות יחד מהתחלה והמגע יכול לפצות על דברים

ואם זה לא מספיק, ההרגשה שלי כרגע היא שמכיוון שאנחנו מקיימים מלחמת התשה מול המוסדות, זה מחזק את הקשר בינינו (שיש "איש רע" חיצוני). יכול להיות שאילו היו אותם עליות ומורדות עם מישהו שלא נלחמתי על הקשר איתו כל כך הרבה, אז אולי הייתי מוותרת.

בקיצור - אני חושבת שאנחנו מצד אחד הרבה פחות "מעורבים" מאשר במערכות יחסים קודמות של שנינו, אבל זה שאנחנו "מעורבים" מבחינת החוק, רק מקרב אותנו.

 

[TatyBar]

תגידי

את לא חוששת שהקשר שלכם כזה, בדיוק בגלל שיש כזה איש רע חיצוני שכאילו מאחד אתכם, אבל ברגע שהוא יתפוגג, לא יהיה לכם בעצם בסיסזוגי איתן..?

 

[קרלטון]

אח"כ יגיעו ילדים

והאיש הרע יכול להיות ב"יח / קופת חולים / ביטוח לאומי / מעסיק לא סבלני / מטפלת / גננת / משרד התמ"ת, באמת אין חוסר בעל מי להתעצבן

 

[לא מתלוננת]

מה שקרלטון אמר, וגם

זה לא הדבר היחיד שמאחד אותנו.
שני הדברים העיקריים הם שלמרות שאנחנו לכאורה "מעורבים", יש לנו הרבה יותר במשותף אחד עם השני מאשר עם בני זוג קודמים, והדבר השני הוא שהייתה לנו שנה שלמה בלי מגע וריח כדי להכיר הרבה יותר לעומק מאשר זוגות שנפגשים אחרי שבועיים או חודשיים.
ה"איש הרע" כל כך רע, שזה יותר מתיש מאשר מאחד, אבל גם גורם לנו יותר להעריך את מה שיש, ולהעריך כל הזמן מחדש אם זה שווה את כל התלאות (ובינתיים ההערכה הרווחת היא שכן )

 

[עוד יהודית שמיר]

הוא אינו יהודי

בתור עו"ד שעוסקת בגירושין אני יכולה להגיד לך שאם תתסכסכו, העובדה שאתם לא בני אותה דת רק יכולה להוסיף עוד עילה לחילוקי דעות, במיוחד לגבי חינוך הילדים, חגים וכד'. תדעי לך שתמיד יש צד אחד שמוותר או מתפשר אבל אם אין כזה, הדבר יוביל לגירושין.
בהצלחה
יהודית שמיר, עו"ד

 

[לא מתלוננת]

בתור אדם שחי בתוך עמו

אני יכולה לומר לך שכששני בני הזוג חילונים בני דתות שונות, יש פחות חיכוכים מאשר בין דתי וחילוני בני אותה דת (לפחות בדת היהודית).
במיוחד כשמתגרשים ו/או כשמדברים על חינוך הילדים.
גם בזוגות מעורבים דתי-חילוני, גם בזוגות מעורבים יהודי-זר וגם בזוגות הומוגניים, זה תלוי יותר בבני האדם ובקשר שלהם, ופחות בדת וברקע שלהם.

 

[Hadas23091976]

ודעתי היא....

שלכל מערכת זוגית המבוססת על כבוד הדדי יש סיכוי להמשיך שנים רבות.
גם להורי הפריע שבן זוגי לא יהודי והנה עכשיו חגגנו יום נישואין ראשון, אבא שלי נפטר אמנם מסרטן לפני כמעט שלושה חודשים אך אמא שלי (שתחיה עד 120 באה אלינו עם שמפניה ועוגה, הזמנו גם את אחי, אשתו והבנות, גם אחי הקטן (כבר לא כזה קטן הגיע וביחד הרמנו כוסית, חגגנו, דברנו ושמחנו.
אצלנו מכבדים גם את החגים היהודיים וגם את החגים הנוצריים-בריטיים וזו לדעתי האישית כל התורה על רגל אחת.

אני גם מסכימה שקל יותר לחילונים להתחבר במערכת זוגית עם לא יהודים (בגלל שאין מגבלות וקשיים יומיומיים של שמירה על כשרות כזאת ואחרת, כל מיני הסדרים ופשרות לטובת הצד הדתי ומשפחתו, צום כזה וצום כזה, לאיזה בי"ס ילכו הילדים וכו'). היה לי אישית מאד קשה לצאת לדייטים עם ישראלים אפילו "רק" שומרי כשרות ובתור אתאיסטית לא רציתי כל הזמן להרגיש שאני צריכה להסביר ולהתווכח למה אני לא מאמינה באלוהים ולוותר על דברים שאני אוהבת.