בעקבות הרצח בקצרין...

[תותבננה 1]

בעקבות הרצח בקצרין...

אני חוששת מאוד מהיום שבו הנסיכה תכנס לבית הספר, האמת שאני בעבר הייתי מורה ויועצת ושום דבר לא בא בהפתעה זה רק מדהים אותי שזה לא קרה קודם כי האלימות הפיזית והמילולית קיימת בתוך המערכת כבר שנים וכבר ביסודי גם באזורים שנחשבים כביכול לטובים. בתי הספר רבים סוגרים צרות כאלה ונוספות כמו סמים בתוך בית הספר כדי לשמור על שמן הטוב ובעיה רק גדלה משנה לשנה. אז מתוך מחשבה על העתיד (יש לנו עוד לעבור בשנה הבאה בעזרת השם את גן חובה ועד כה אנחנו בגן פרטי) האם הייתן שוקלות בית ספר דמוקרטי? בית ספר ייחודי אחר? כיצד עומדים בתשלומים הגבוהים? האם צריך להפריד את הילדים מהמציאות וליצור עבורם "בועה" עד לצבא?

 

[טלטל11]

אהמממ...

אני לא מאמינה בבי"ס דמוקרטי

כן מאמינה במסגרת שתכין את הילד לחיים. גם מבחינת השכלה כללית שצריך שתהיה לו, ולא נראה לי להשאיר את זה לבחירתו (מה הוא ילמד ומה לא

) כתבתי פה כבר במקום אחר בתגובה לרצח המזעזע הזה שכנראה נתחיל לראות פה יותר ויותר בתי ספר פרטיים. לא מאמינה שאני אוכל להרשות לעצמי את התשלום

אם הייתי יכולה, בהחלט הייתי דואגת לכך שהילד יהיה במקום בו הוא יהיה בטוח, יקנו לו ערכים שאני מאמינה בהם, והלימודים יהיו ברמה גבוהה, גם מהזווית שמפתחים את הילד לפי יכולותיו וכשרונותיו. אבל אפשר לחבר את זה לשרשור פנטזיות של ה-50 מליון, כנראה

 

[nina L]

מסכימה עם מה שכתבת. המצב אכן רע

ומטופל רע; דל, שטחי ולו מפאת קוצר תקציב, הרבה אזלת יד של המערכת והרבה טאטוא תחת השטיח. באמת מפתיע שלא ארע אסון עד כה. לדמוקרטי גם אני לא בטוחה שהייתי שולחת - לחברים שלי ילדה בבי"ס כזה והבנתי שהאנארכיה שוררת. כלומר לא בטוח שהם מצליחים ליישם את התיאוריות, ולפיהם נראה שאפשר להגיע שם למצב של כאמור אנרכיה, ריק ודלדול. אבל הילדה רק החלה ללמוד שם כשדיברתי אתם ולא התעמקתי. לידיד אחר שלי צאצא בבי"ס לטבע ביפו. שם אגב יש גם תלמידים במילגות. האמת, שלא התעלפתי ממה שראיתי, אם כי בהשוואה - הרמה של בתי הספר היסודיים בארץ היום מחפירה! - זה בסדר וסביר. הייתי שוקלת בכפוף לסעיף הזכיה בלוטו... תיאורטית אין לי בעיה עם הבועה. הדבר היחידי הוא שלא הייתי רוצה להלחיץ מדי את הילדים. לא רוצה מקום המהווה מכבש. חשוב שתהיה ילדות. לא מירוץ מטורף אחר משימות וציונים. חשוב שיהיה במידה. מבחינתי לגור במקום עם אוכלוסיה טובה מתמודד עם העניין במידה מסויימת- לא פותר, כמובן. הכרתי בי"ס יסודי במקום 'יוקרתי' - מן היקרים בארץ, עם צוות מורים, מנהלת וצוות טיפולי ברמה ירודה מאין כמותה. חבורת דודות נטולות בינה. שם אגב נתקלתי במקרי אלימות קשים ש'טופלו' בחידלון ובטאטוא נורא, כפי שתיארת והיוו פצצת זמן.

 

[nina L]

בעיה נוספת של ביה"ס הפרטי

היא שהחברים מתגוררים הרחק ומפוזר ולא בשכונה..

 

[NיקהNוני]

לא חושבת שחינוך פרטי הוא הפתרון

לאלימות. צר לי. זו נמצאת בכל מקום ואם לא בבית-הספר עצמו יכולה לפגוש את הילדים מחוצה לו. יותר מזה- יש הרבה "בני טובים" אלימים וגם אם "זירת ההתרחשויות" הבית-ספרית "תגזל מהם" (ואני בספק, מכיוון שניתן להסתירה בתחכום רב...) ימצאו מקום אחר להוציאה לפועל. אגב- בהרבה בתי ספר ו/או פנימיות יוקרה פרטיים פשוט מסתירים או מטאטאים מתחת לשטיח את מה שלא רוצים שהציבור יראה. אמנם מכירה סיפורים כאלה רק מהתרחשויות בחו"ל אבל מניחה שגם אצלנו לא ימציאו גלגל משופר יותר... מה שכן- לבתי ספר פרטיים האמצעים לברור ולהעסיק אנשים ראויים יותר מבלי לחשוש מחרב הועדים והקביעות ובכך לאפשר השכלה רחבה ומעמיקה יותר לתלמידים (בעניין חינוך- טרם גיבשתי עמדה...)

 

[זואי11]

מקרים של אלימות בין בני נוער קורים

כל כך הרבה לצערנו

רק כאשר זה נגמר במוות זה מגיע לתקשורת. רק לפני שבועות ספורים התנפלו נערים על חבורת בני 11 קרוב מאוד למקום בו אני גרה, בודדו את אחד הילדים (כנראה בגלל מוצאו) ופשוט עשו בו לינץ'. מזל שאחד הילדים האחרים הצליח להזעיק את אביו ב

וזה חילץ את הילד המסכן. "במזל" המקרה הזה הסתיים בבית חולים ולא בבית קברות.

לגבי שאלתך - לא מכירה מספיק את הנושא של בית ספר דמוקרטי. אבל אני לא הייתי מפרידה את הילדות ויוצרת עבורן בועה - כי אז הנחיתה בצבא תהיה קשה וכואבת. לא מאמינה גם בכל הגנים ובתי הספר ה"זורמים". חושבת שהמסגרת החינוכית האידיאלית היא כזו שמחד תכין את ילדינו לחיים ואלו מורכבים גם מאילוצים ומסגרות, ומאידך תאפשר להם גם להביא לידי ביטוי את הייחודיות והרצונות של כל אחד. בתנאים של היום זה יחייב אותנו לעבור לאיזר טוב יותר ואם יתאפשר אז בתי ספר פרטיים. איך עומדים בתשלומים? זה כבר שייך לשאלה של טלטל לגבי הפנטזיות

 

[nina L]

../images/Emo207.gif ומנצלשת לקטנטנים:מעון ציבורי

מעונות ויצ"ו/ נעמ"ת או אחר - מישהי התנסתה בכאלה מצויינים/ טובים או ש"חובה" פרטי? ותוכלו לציין היכן? (אפשר גם במסר. אשמח גם לאזהרות מפני) אני צריכה לעבור דירה (מרכז-הכל פתוח!) ומעון טוב - אחד הקריטריונים.

 

[המתרשמת]

רק משמועות...יש במרכז ת"א מעון של

ויצ"ו שנחשב מצויין. אם תרצי - אנסה לברר פרטים.

 

[הילה35]

ויצ"ו גבעתיים בהחלט מומלץ

 

[nina L]

תודה לכן!

 

[ממולדה]

כל אחד בוחר לו את המציאות שלו

ואני לא מבינה את "טיעון הבועה". יש אנשים שבוחרים לגור בכפר בגלל האוויר הנקי. האם עליהם לגור בעיר ולתת לילדיהם לנשום אוויר מזוהם, כדי שיהיו מוכנים גם לזיהום? אומנם לא נכון לגדל ילד בסביבה סטרילית לגמרי (פיזית, חברתית וכולי). אבל זה לא אומר שצריך לדחוף בפרצופו את כל הכיעור שקיים בעולם. במציאות הפרטית שלי אני מתרחקת מאלימות, מאיומים במכות, מקטטות רחוב, מפשע וגניבות וכולי. גם מאירועים שלא חוויתי על בשרי בעבר - לא צריכה לחוות את זה בשביל לדעת שלא רוצה להיות שם. וכשאני רואה אחד מאלה קורה, אני עוברת מדרכה (או מתקשרת למשטרה אם יש צורך). מדוע שאתן לילדי לחוות דברים כאלה באופן מכוון? לא כל ביה"ס הפרטיים הם דמוקרטיים - לפחות באזור ת"א יש עוד 4 סוגים שונים נוספים של בי"ס פרטי שאני זוכרת כרגע (לכל אחד יתרונותיו וחסרונותיו, אני מניחה). וכן, הייתי מתאמצת ושולחת - לו הייתי יודעת שביה"ס האזורי לא מספיק טוב. בזמנו, כשהיתה שיטת אזורי הרישום, אמא שלי עשתה שמיניות באוויר כדי שנירשם ונלך לבי"ס אחר (לא פרטי) שהיה 15 דקות הליכה - במקום בי"ס ברירת המחדל, שהיה בסוף הרחוב שלנו. ההבדל ביניהם היה שמיים וארץ, גם בסטיגמה של מי שהלך לכל בי"ס, גם בערכים שהמורים הקנו, גם באישיות של המנהל והמורים שעד היום אני זוכרת חלק מהם בחיבה. ועד היום אני מודה בלבי לאמא שלי שהחליטה כך.

 

[tutik1]

מסכימה איתך ממולדה.

ברור שבעולמינו אי אפשר לברוח מאלימות (מספיק רק לפתוח טלויזיה...), וברור שהאלימות יכולה להגיע גם ממקומות לא צפויים ועדיין, חושבת שאעשה הכל כדי לספק לבני את הסביבה שתיראה לי הכי טובה. לא מאמינה ב"להכין לחיים". החיים כבר יציגו את עצמם בפניו בדרך זו או אחרת, ובשלב כזה או אחר. ככל שאוכל לבחור אנסה לבחור עבורו מקום "מושלם" שיכול להיות. 0וברור שכל מסגרת לא תהיה כזו). לגבי סוג השיטה - כבר הרבה שנים אני חושבת, שפחות חשובה לי "השיטה", ויותר האנשים שנמצאים מאחוריה. ביישוב שאני גרה אפשר לבחור בין שני בתי ספר דמוקרטיים (בישובים סמוכים) ובשנה שנתיים הקרובות עומד להיפתח בי"ס דמוקרטי שלישי ביישוב עצמו. ממה ששמעתי, בין שני הב"ס הקיימים יש הבדל של שמיים וארץ. באחד האנרכיה שולטת, ובשני לא. באחד ההורים כמעט ולא מעורבים ובשני-המון, ואף קבוצה של הורים (שאת חלקם אני מכירה ומאד מעריכה) היא זו שהקימה את בית הספר. לעומת זאת יש ביישוב בי"ס ממלכתי באזור מאד נחשל מלא בעולים ובמצוקה, שהפכה בי"ס ירוד ביותר, לבי"ס שאני אישית התאהבתי בו (ובמנהלת). כל שנה הב"ס זוכה בפרסים. במסגרת עבודתי הקודמת יצא לי להיות בקשר עם המנהלת, ולבקר בבי"ס מספר פעמים ופשוט, כאמור, התאהבתי. הבי"ס יפהפה מבחינה חזותית (יש שם פרוייקטים של איכות הסביבה, והמוני פינות משחק וישיבה שנבנו עם הילדים על ידי אומנים מקומיים מחומרי פסולת), והכי הרשים אותי איך הילדים נכנסים לחדרה של המנהלת בהפסקות מיוזמתם, והיא מתייחסת לכל אחד, מכירה כל אחד, מוציאה כל הפסקה בעלי חיים ללובי והילדים עומדים בתור כדי לשחק איתם, פשוט מדהים. ... ולמרות כל מה שכתבתי, אין לי ספק שכשיגיע הרגע להחליט, יהיה לי מאד קשה....