בני בן ה 23 חודש

[אנריאה]

בני בן ה 23 חודש

מתחיל להראות סימנים אקשניים ביותר, מרביץ צתמרד ובוחן אותנו יש לציין שזבנו את הארץ לפני שלושה חודשים יש טיפים או המלצות?

 

[brum]

כן הגעת רשמית לגיל השנתיים האיום

ברוכה הבאה לגיל המרדנות ובדיקת הגבולות קרי גיל השנתיים הידוע יותר בכינויו גיל השנתיים האיום - כלומר היה הופך לכזה גם ללא השינוי שהזכרת (אולם יתכן והשינוי החריף את העניין) מה שאת צריכה זה לא לוותר ולהציב לו את הגבולות בהן את מאמינה. עם זאת יש לתת פורקן לכעסים שלו שנובעים מעזיבת הארץ למרות שאני בספק אם ישנם הרבה - גיל שנתיים הוא גיל צעיר מדי כדי להתקשות להפרד ממעבר למקום אחר - אם החדר שלו בערך באותו עיצוב של החדר שהיה לו בארץ זה יעזור, וכן תמונות של האנשים שהוא מכיר מהארץ, בגיל הזה עדיין לא נקשרים ממש לחבורה של ילדים אבל יתכן שיש איזה ילד/ה שהוא נקשר אליה/ו באופן מיוחד ואז לנסות להשיג תמונה או לדבר באינטרנט בנוסף לדבר - כמה שאת חושבת שאולי הוא לא הבין יתכן מאד והוא כן והוא יפנים את זה בהמשך.

 

[פלגיה]

לא איום בכלל!

גיל שנתים הוא גיל מופלא ומקסים. פעם כבר הארכתי בנושא, אז אני מעתיקה הודעה ישנה שלי: קודם כל משנים זווית. זה לא גיל נורא, זה גיל נהדר. התינוק מפסיק להיות תינוק ומתחיל בצעדים הראשונים להיותו אדם עצמאי. לאדם עצמאי יש רצונות משלו והוא לא נותן שאחרים ירימו אותו, יוליכו אותו, יחליטו בשבילו.... אדם עצמאי הוא לא "ממושמע" הוא בעל רצון עצמאי. בדרך - יש הרבה שלבים שבהם ההתעקשויות הם על ריק, סתם, ומלאות כעסים ומריבות. אבל זה רק עד שהוא ילמד מהו רצון, ואיך ממשים אותו. לכן אני לא אתן "טיפים איך לגרום לה להקשיב ולא לעשות דווקא כל היום". הכיוון צריך להיות הפוך. את צריכה להקשיב לה, ולא להתחיל מלחמות על דברים לא עקרוניים. יש דברים שחייבים להיות לפי רצונך ודעתך - קשירה בכיסא בטיחות, לתת לך יד כשהולכים על המדרכה, לא לרוץ לכביש, לא להכניס אצבעות לתנור וכדומה. במקרים האלה את צריכה להיות מאוד נחושה ב"לא". אפשר להסביר, כדאי לתת אלטרנטיבה מה *כן* לעשות, אבל אין מקום לוויכוחים איתה. יש דברים שאפשר לתת בהם בחירה, אבל כדאי שהבחירה תהיה מוגבלת. ילדה בת שנתיים עוד לא יכולה לעמוד מול הארום ולהחליט איזה בגד היא תלבש היום, אבל אפשר לתת לה לבחור בין החולצה האדומה לגופיה הכחולה, ולכבד את הבחירה שלה. בחירות כאלה יכולות לעזור בניתוב המרץ והדווקא. אם את רוצה שהיא תשתה, אפשר לעבור מהוויכוח על "כן-או-לא רוצה לשתות" לשאלה "את רוצה בכוס או בבקבוק". אותו דבר עם אוכל ("קודם את העוף או קודם את הפירה?"), אותו הדבר בזמן המקלחת, הסירוק, החזרה מהגן, ההליכה לישון, וכל הדברים שצריך לעשות, אבל אין דרך מסויימת שחייבים לעשות דווקא אותה. בעיקרון הרעיון הוא תמיד אותו רעיון: לקבל את השלב בהבנה ובברכה כי לא לנצח תהיה לך תינוקת לבחור את המלחמות, ולהתעקש רק במקומות הכי חשובים (שאר הדברים יחכו לגיל מאוחר יותר) לכבד אותה כאדם הרוצה להיות עצמאי וגדול, גם אם היא איננה כזאת ברגע זה. להקשיב לה, ולתת לה לבחור. לנווט הרבה לעשיה (במקום "אל תקפצי על הספה" אפשר לומר "בואי תתגלגלי על המזרון הזה", במקום "אל תקשקשי על הקירות" להציע דף שעליו כן אפשר לצייר, וכך הלאה) את התיסכולים והצעקות מצידה לא בטוח שתוכלי לחסוך. לא בטוח שצריך לחסוך. הם חלק מהלמידה. לפחות תחסכי את התיסכולים והצעקות שלך

 

[א י ו ש י]

מכירה את תשובתך זו ונהנת כל פעם

מחדש שאני קוראת אותה

ומחייכת בכל פעם שאני אומרת לעצמי :אוף גם אני נמצאת שם בגיל שנתיים עם הילד ומשנה דיסקט יישר כוח על ההתמדה

 

[אנריאה]

היי יש משהו בדברייך רק שמאוד

קשה להתמודד עם הדברים לי לפחות קשה וגם אני מרגישה שאין לי כלים ובני הקטן והמדהים אינו מקשיב לי והכי מציק זה שהוא מרביץ לי

 

[אנריאה]

תודה רבה על תגובתך

תארתי לעצמי שזה פחות או יותר ונראה לי שהשפה החדשה קצת מקשה עליו איך מענישים? מה קורה כשהוא מרביץ לי ברחוב ואני לא יכולה להושיב אותו ב"פינה" החדר שונה לגמרי מזה שבארץ כי בארץ לא היה לו ועכשיו כן והוא מאוד שמח על כך ולגבי האינטרנט אנחנו עושים את זה הרבה וחשבנו שהוא קצת עצוב אח"כ והתלבטנו לגבי זה תודה בכ"ז

 

[פלגיה]

למה להעניש?

עונש צריך להיות הברירה האחרונה. איך להימנע מעונשים ניתן לקרוא במאמר הזה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1316&a=75281&c=7660&sc=0&ssc=0

 

[אנריאה]

איך הוגים את השם שלך?

את מהות המאמר ורוחו הבנתי בהחלט ואף חשתי בכך אולם בני אינו בן שמונה והבעייה אינה בשיעורי הבית הוא משטתח, מרביץ, נושך, משתולל ואני בהחלט לא רוצה להפליק לו או לאיים כי אני מרגישה שזו טעות ברגע שאני עושה את זה או כשהמילים יוצאות מפי. הבעייה שאני לא ממש יודעת איך להתמודד ואני מודה בכך אני זקוקה לספרות מקצועית יש המלצות?

 

[פלגיה]

מעברים בגיל שנתיים

שינויים ומעברים בגיל שנתיים הם לא פשוטים בכלל. זה בדיוק הגיל שבו הפעוט מגבש את תפיסת העולם שלו, ופתאום כל העולם משתנה. מהבחינה הזאת אין הרבה הבדל בין מעבר לעיר אחרת או לארץ אחרת. סביבתו הקרובה השתנתה מאוד, ו-ודאי שהמעבר משפיע עליו.