ביקורת על Ship Of Magic\רובין הוב

firefist

New member
ביקורת על Ship Of Magic\רובין הוב

ברובין הוב התאהבתי עקב עיתוי. בספרים הראשונים של סדרת "הרואים למרחוק" נתקלתי במקרה, למרות שדי נהניתי מקריאתם, הם לא השאירו בי מיוחד. אך הספר השלישי היה משהו מיוחד. השגתי אותו באחד הימים היותר אפורים שאני זוכר – והוא היה בדיוק מה שרציתי באותו היום. ספר מסע קלאסי של הגיבור, שהיווה גם ספר סיום מצוין לטרילוגיה, הצליח לסחוף אותי לבזבז עליו כמעט יום שלם ולקרוא אותו ברציפות מהבוקר עד הערב – דבר שלא ניתן לזלזל בו עקב עוביו של הספר (כ – 800 עמודים). ולכן חיפשתי זמן רב את הסדרה החדשה של הסופרת: The LiveShip Traders – או בתרגום חופשי לעברית: סוחרי הספינות החיות. הספר עוסק – כמו שמעידה שם הסדרה, במשפחת סוחרים, מעיר קטנה, אשר מה שמייחד את סוחרי העיר היא העובדה שיש להם ספינות מדברות, שעשויות מעץ קסום – כך שהם יכולים לעבור במקומות קשים, כי הספינה מסייעת להם בתהליך ההשטה. הסיפור מתחיל כאשר אביה של הגיבורה, אלתיה (Althea), נפטר בטרם עת ממחלה, והנערה, שכל חייה חלמה על קבלת הפיקוד על הספינה, מגלה לפתע שעקב גילה הצעיר הוריש אביה את הספינה לדודה (הרשע כמובן), קייל (Kyle). הספינה, שזה עתה התעוררה לחיים, חייבת על הסיפון נוכחות של בן משפחה אמיתי, בכדי שהיא לא תהיה עצובה – ולמטרה זו קייל לא ישמש, עקב העובדה שדם המשפחה לא זורם בעורקיו. אולם עקב העובדה שקרוב המשפחה היחיד שיכול לשמש על הספינה הוא ממין נקבה, ועקב העובדה שקייל מאמין שלנשים אין מקום בים – מוציא קייל את בנו הרוחני והמוכשר, וינטרו (Wintrow) מהמנזר בו הוא שהה, ומעביר אותו למרות התנגדותו החריפה, ועל ידי איומים ומכות, לספינה. הסיפור סובב סביב שני הצירים של אלתיה ווינטרו, וסביב סיפורם הטרגי, וכמו כן אנו מקבלים פרטים על שודד הים האיום קנית (Kennit) – שמקומו בטרילוגיה לא מתגלה עד סיום הספר הראשון. ובנוגע לדעתי על הספר: אין ספק שנכון לרגע זה, כשאני בתחילת הספר השני, הטרילוגיה עוד לא השאירה עלי את הרושם העצום שהרואים למרחוק הצליחה להשאיר, אולם, כמו תמיד, רובין הוב מצליחה לבנות מתח בצורה הדרגתית ויפה, לפתח את הדמויות בצורה עקבית ומדהימה, ואפילו להפתיע (הגיבורים שלה, יכולים להיפגע ולמות, איש אינו חסין). אני ממליץ לקרוא את הספר למרות אורכו (809 ע"מ), ולמרות שהעמודים הראשונים עלולים לשעמם – כי אולי לסופרת חסרה היכולת לתפוס את הקורא מהרגע הראשון, אך היא מצליחה לחפות על זה ביכולת תפיסה מדהימה בהמשך הסיפור. כמו כן, הערה נוספת שצריכה להיאמר על הספר, היא שהוא ספר פנטזיה שונה מספרי הפנטזיה הרגילים. הצד הדמיוני בו מתבטא בעיקר בקמיע מדבר ובספינות מדברות, אין כאן קוסמים או יצורים קסומים מעולמות אחרים, ההרגשה הכללית היא שלקחו את העולם שלנו, הוסיפו לו כמה תוספות קסומות, ויצא מה שיצא. אז מי שאוהב רק את הקסם והדמיון הרב שבפנטזיה, לא בטוח שייהנה מהספר.
 
למעלה