מאשה לשם שינוי
New member
בוקר טוב יום שלישי, פעמיים כי טוב.
אתמול היה מוצלח ביותר, ממש חסד אמיתי! בנוסף על עבודתי כשכירה, מפעם לפעם אני עושה עבודה כעצמאית. אתמול היה אחד הימים הללו, אבל נתבקשתי לסיים עד הלילה, והעבודה היתה עבור לקוח שפקפק במקצועיותי, מתוך תקווה שאני איזו "חאפרית" שאפשר לשלם לה גרוש וחצי. נעלבתי. אבל הבלגתי, שלחתי דוגמה לעבודתי, ולאחר קבלת אישור, התחלתי לעבוד. וכל מה שרציתי היה לעזוב את העבודה, להודיע ללקוח שיחפש לו מישהו אחר, ולשבת עם משהו מתוק ומסיס ושמן. עשיתי עם עצמי שני הסכמים, ועמדתי בהם: אחד, לנוח קצת לפני העבודה (ואחרי העבודה השכירה שלי) שני, לאכול רק אחרי שאתחיל את העבודה, כדי שאכילה לא תשמש אותי לדחיית העבודה, שהיתה קשה למדי. עמדתי בשני ההסכמים עם עצמי. ויצאתי מרוצה. עדיין לא קיבלתי את חוות דעתו של הלקוח, אבל אני לא עייפה מדי, אכלתי בדיוק לפי התכנון והצורך, ולא השתמשתי באכילה לדחיינות ונחמה, שהיו עולות לי בצער ובעייפות. מקווה שאם אחזור על ההתנהלות הזו מספיק פעמים, יפחת אפילו הצורך להשתמש באוכל לדחיינות ונחמה.
אתמול היה מוצלח ביותר, ממש חסד אמיתי! בנוסף על עבודתי כשכירה, מפעם לפעם אני עושה עבודה כעצמאית. אתמול היה אחד הימים הללו, אבל נתבקשתי לסיים עד הלילה, והעבודה היתה עבור לקוח שפקפק במקצועיותי, מתוך תקווה שאני איזו "חאפרית" שאפשר לשלם לה גרוש וחצי. נעלבתי. אבל הבלגתי, שלחתי דוגמה לעבודתי, ולאחר קבלת אישור, התחלתי לעבוד. וכל מה שרציתי היה לעזוב את העבודה, להודיע ללקוח שיחפש לו מישהו אחר, ולשבת עם משהו מתוק ומסיס ושמן. עשיתי עם עצמי שני הסכמים, ועמדתי בהם: אחד, לנוח קצת לפני העבודה (ואחרי העבודה השכירה שלי) שני, לאכול רק אחרי שאתחיל את העבודה, כדי שאכילה לא תשמש אותי לדחיית העבודה, שהיתה קשה למדי. עמדתי בשני ההסכמים עם עצמי. ויצאתי מרוצה. עדיין לא קיבלתי את חוות דעתו של הלקוח, אבל אני לא עייפה מדי, אכלתי בדיוק לפי התכנון והצורך, ולא השתמשתי באכילה לדחיינות ונחמה, שהיו עולות לי בצער ובעייפות. מקווה שאם אחזור על ההתנהלות הזו מספיק פעמים, יפחת אפילו הצורך להשתמש באוכל לדחיינות ונחמה.