בדידות

[אלה444]

בדידות

שלום. אני אישה בסביבות גיל 50 .יש לי משפחה (בעל וילדים)חמה ואוהבת. הבעיה היא שאני לא מרגישה את זה ולא נהנת מיזה . מרגישה בודדה . הורי נפטרו שהייתי צעירה . לאחרונה קרו רצף של מקרים ,מספר אנשים קרובים אלי כולל אחים ואחיות ניתקו את הקשר איתי -כל מקרה וסיבותיו. אני מרגישה שהמעט שהיו קרובים אלי מתרחקים. יש לי אגו בשמיים.קשה לי לסלוח .לא מסוגלת ליצור קשרים חדשים. אף פעם לא הייתי טובה בזה. מרגישה בודדה חסרת אנרגיות. אני בוכה הרבה ונוצר מצב שאני טרודה בבעיות אלו ומפספסת את המשפחה היקרה שלי כל הזמן אני סביב הבעיות. מנתחת מה קרה לזה .. ולמה ... ואיך ... מרגישה במילכוד . מה היית מייעץ לי ?האם זה מעיד על דכאון? תודה מראש

 

[יעל ניסן]

בלי מיד לאבחן

ולקרוא לזה בשם, את מתארת תקופת משבר כלשהו. ניסית לגשת לאיש מקצוע?

 

[גרא.]

אלה444,בנוסף לתגובתה של יעל,דביר להניח שאת

בגיל 50 נכנסת ככל אשה בגילך למנופאוזה,תקופת הבלות,לה השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות,המעצימות את תחושות הבדידות.מכאן ההמלצה היא להבדק אצל רופאת נשים לקבלת טיפול תורפתי להקלת הסבל שלך.רצ"ב קישור הסבר על מנופאוזה.

 

[גרא.]

דביר=סביר.

 

[אלה444]

גרא שלום

תודה על תגובתך. אני בת47 ועדיין אין לי את הסימנים שקראתי אודות הקישור שצרפת. אשמח לשמוע ממך .הבט נוסף ואגב... כבר שנים שאני נמצאת באותה בעיה - עם עליות וירידות תודה

 

[גרא.]

אלה444,כתבת שאת בסביבות גיל 50,ולכן עלתה

האפשרות עליה כתבתי.ולכן עלצ מה שעלייך לעשות,כבר רמזה יעל.כדאי מאד שתפגשי עם פסיכיאטר בקופת חולים להערכה ראשונית של הקשיים שלך.יתכן והוא ימליץ לך על טיפול פסיכולוגי,שזה לכאורה מה שמתבקש מהמציאות שלך כפי שתארת אותה.