בבית...

[הדבורה מאיה]

בבית...../images/Emo82.gif

אם מישהו שם לב, לא הייתי פה בימים האחרונים. הייתי מאושפזת וחזרתי רק היום. קשה להסביר מה עבר עלי, אני רק יכולה להגיד שלמרות כל מיני כעסים שעולים בעקבות אני די גאה בדרך שהתמודדתי הפעם. לא ברחתי. ובניגוד לפעמים אחרות, כשהרגשתי שהאדמה מתחילה להשמט מתחת לרגלי ושהבטחון שלי בעצמי הולך ונגוז, בחרתי לעצור את הנפילה עוד לפני הגעתי לתחתית התהום. ואולי, בגלל זה גם הצלחתי לצאת מהבור הזה מהר מהרגיל. מצרפת לכם שיר ששמעתי שוב ושוב שם, לבד, ושנתן לי קצת כוח להמשיך למרות הכאב.. שמחתי (מילים ולחן - דוד ד´אור) ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ דמיוני יקח אותי למקום שאין בו גבול שם החופש אמיתי והאושר לא כבול וכמו יזכיר לי רק לכמה רגעים שבתוכי עוד חי הילד התמים אשר פוקח שתי עיניים מאירות רוצה לראות, רוצה לראות שמחתי תיקח אותי למקום חם ומוכר שם ידעתי איך לצחוק צחוק עליז ומאושר וכמו נמוגו רק לכמה רגעים הכאבים שהצטברו עם השנים נאחז ידיים בעיניים עצמות פשוט להיות כאבי יקח אותי אל הארץ הקשה אל מראות אשר הטביעו חותמם בכל תחושה והמציאות אשר טופחת בפנים וממחישה עד כמה קל לגזול חיים ואיך למרות הנסיון והשנים אנחנו לא משתנים לא מבינים.. אני מצטערת אם נעלמתי ככה, ועוד יותר מצטערת שאכזבתי אנשים שאני אוהבת אבל לא מצטערת על איך שבחרתי להתמודד כי אולי רק בגלל זה אני כאן עכשיו. שוב כאן איתכם, גם אם עדין מתנדנדת וכואבת, מקווה לחזור לעצמי במהרה... אוהבת ומתגעגעת

מאיונת שלכם.

 

[מיכל..~]

../images/Emo23.gif

שמחה שחזרת לפה מחכה שתחזרי לעצמך..

שמרי על עצמך שולחת חיבוק..

 

[נעלמת]

מאמאיונת שלי...../images/Emo23.gif

גאה בך כל כך מדהימה שלי... מעריכה אותך על האומץ הזה המון. ועכשיו כשאת שוב פה...מקווה שתנוחי ותאספי את כל הכוחות הדרושים, אבל הכוחות שמאיה צריכה! אוהבת אותך כל כך.. מתגעגעת אלייך, מקווה שיצא לנו לדבר בקרוב.. שמרי על עצמך בבקשה

מחבקת אותך עכשיו חזק

 

[הדובון הקטן]

מאיונת~~~~~

סליחה???. אם משהו שם לב???. ברור שראינו שאת לא פה ... ודאגנו .... וחשבנו... והבנו... וביררנו ממקורות קרובים יותר היכן את! מאיונת אני שמחה שאת עצרת את הנפילה לפני שהגעת לתחתית שבתחתית גאה בך על זה! שמחה שחזרת מתגעגעת המונים הדובונית שלך

 

[חן1]

גאה בך יפיופה שלי.. ../images/Emo23.gif

 

[אלולה]

../images/Emo7.gif

מאיה, את לא קולטת את הקטע. זה לא בעיה שניסית להתמודד. זה שאת עושה לי את זה כל פעם מחדש... כמעט כל שנה דווקא יומיים לפני היום הולדת כמו תמיד גם כשיש ימים שהם שלי גם כל הזמן את באה עושה הצגות נותנת תקווה, ציפיות והולכת הולכת ומשעירה אותי לבד כאן. או בחתונה של קרוליין את לוקחת אותי אבל מתעלמת ממני לגמרי כאילו אני לא קיימת וזה לא רק זה. זה גם באותו יום בים. שאלתם אותי אם אני רוצה לבוא איתך. לא כל כך בא לי ללכת לים באותו יום אבל אני באתי, באתי רק בשבילך, להיות איתך. ואז את באה ומפנה לי את הגב. כאילו אני לא שם לא קיימת ואת מתעלמת ממני וממשיכה בשלך וגם כשהלכתי לא היה איכפת לך המשכת בשלך, לא הזיז לך אז אני פשוט מתייחסת כמו שהתייחסו אלי כמו שאת התייחסת ואת תרגישי כמו שאני הרגשתי אפילו לא זה כלום לעומת מה שאני הרגשתי. אני לא יכולה לתאר את זה אפילו. זה היה משפיל מעליב פוגע כואב המילים האלה הן כלום לעומת מה שאני הרגשתי. ואני מרגישה את זה כל פעם מחדש ואני לא יכולה לדבר לא יכולה להגיד כלום כי אני צריכה להתחשב כמו תמיד כמו כל החיים שלי מגיל חמש אני חייה ככה כבר עשר שנים והיום אני כבר בת חמש עשרה את יכולה לדמיין את זה אני יודעת שזה לא קל גם לך אבל אני לא יכולה להגיד כי כמו תמיד אני צריכה להתחשב שוב ושוב בכל דבר קטן אני לא יכולה להגיש מה אני מרגישה מה שאני רוצה להגיד מחשש שתפגעי שתביני לי נכון אני לא יכולה להגיד שאת שינית אותי שאם זה לא היה כל זה הייתי ילדה שונה מאוד שהכל יהיה אחרת שהמשפחה היתה אחרת אולי אפילו משפחה מאושרת יותר וזה לא שאנחנו לא אוהבים אותך. את רואה אפילו בזה אני מפחדת שתביני לא נכון שתנסי לפגוע בעצמך. אנחנו אוהבים אותך ורוצים אותך לידנו תמיד ואנחנו לא יודעים מה הייני עושים בלעדייך וגם אני אוהבת אותך מאוד. את חושבת שלי לא היה קשה שאני לא רציתי רק לקפוץ ולחבק אותך ולנשק אותך והייתי חייבת להיות עם מישהו או לעשות משהו כדי לא לחשוב עלייך כל הזמן ורציתי לדבר איתך אבל הייתי חייבת שתרגישי קצת, טיפה קטנה ממה שאני מרגישה שתחשבי פעם עליינו שתרגישי ותביני מה אני מרגישה וכל פעם שדיברת אלי או אמרת משהו כל כך רציתי לענות לך ולחבק אותך אבל לא יכולתי וכל הזמן כולם אמרו לי כל פעם שדיברתי איתם אמרו לי "את צריכה להבין אותה, קשה לה" כמו כל פעם להביןאותה קשהלה אולי פעם אחת תנסי להבין אותי להבין שקשה לי שגם לי קשה ורע וכואב ופעם אחת ללכת לפי מה שאני מרגישה במקום כל פעם ללכת לפי מה שאת מרגישה פעם אחת שיבינו אותי שיחשבו עלי כל החיים שלי אני במקום שני תמיד גם שאני הכי קטנה ואת הכי גדולה תמיד זה הפוך תמיד אני צריכה להבין אותך להתחשב בך לטפל בך תמיד זה הפוך אני רק רוצה שפעם אחת תביני אותי ותרגישי מה שאני מרגישה כל החיים שלי כל החיים ואני כן אוהבת אותך מאוד למרות שאני כועסת.

 

[הרקדנית]

מאיונת יקרה שלי...../images/Emo20.gif

שמחה שאת כאן איתנו שוב.. חסרת לי מאוד. ובמיוחד לקרוא אותך- רק מראה לי כמה באמת אני מתגעגעת.. אז לכי לך יקרה, תנוחי ותאגרי את כל הכוחות שולחת לך אני גם כמה

שקים של חיבוקים ואמונה שלך תמיד

לא שוכחת לעולם

 

[הדבורה מאיה]

...

ההסתרה היא הדרך המכאיבה ביותר. את לא צריכה להסתיר ממני מה את מרגישה אני מרגישה אותך גם ככה וזה שלפעמים לא יכולה להגיב במקום.. הלוואי ויכולתי להגיד שזו תקופה כזו והיא תגמר אבל שתינו יודעות מנסיון שההבטחות האלו הן כמו חול שזורים בעיניים והן עלולות לעוף עם הרוח. אני כן יכולה לומר לך שבניגוד לפעם - אני לא מוותרת. אני כן יכולה לומר לך שאת צריכה להגיד לי בכל פעם שאת מרגישה ככה כי לכל מקרה ומקרה שתארת יש לי הסביר שזכותך לבקש, ורובם בסיסם שאי הבנות קטנות שאפשר להבהיר. ואת יכולה להמשיך להיות הקטנה גם אם אני גדולה דפוקה. וכן. את יכולה לכעוס. רק תסבירי. השתיקה היא הצרחה הכי צורמת בי. את ההמשך אני כבר אגיד לך לבד רק רוצה לומר לך שאני אוהבת המון לא הפסקתי וגם לא אפסיק לעולם. כואב לי כשכואב לך. רק תגידי... כי זה יותר כואב כשאת לא.

 

[אלולה]

../images/Emo24.gif

ואת השאר תקבלי בבית...

 

[תל-אביבית]

מאיונת! כמה התגעגענו! ../images/Emo24.gif

איזה כיף לקרוא אותך שוב כאן, היית חסרה לנו. את וההודעות האלה שלך, מלאות כוח, גם כשאת כה שבורה. "בתוכי עוד חי הילד התמים, אשר פוקח שתי עיניים מאירות, רוצה לראות, רוצה לראות" מאיונת, הילד התמים והשמח עוד קיים בך, אבל בצורה קצת אחרת. את יותר בוגרת עכשיו ויותר מבינה, אני רק מקווה שיבוא היום שבו תביני שמגיע לך יותר ממה שאת נותנת לעצמך כרגע, הרבה יותר מזה!

אני גאה בך על זה שהתמודדת ועל איך שהתמודדת. גאה בך על זה שאת עוד כאן, נותנת את המיטב ממך. אבל אולי כדאי לך גם לתת קצת לעצמך?

מאיונת שלי, אני אוהבת אותך. את לא מאכזבת, אל תדאגי, אותנו את לא תאכזבי לעולם. להיפך! אם כבר, אנחנו גאים בך על היותך את, מאיה, מאיונת המקסימה שלנו. טוב לקרוא אותך כאן, דבורה.

עדי

 

[הדבורה מאיה]

פתאום הבנתי...

כמה חסרתם לי וכמה התגעגעתי. היה לי כל כך לבד ורק עכשיו הבנתי עד כמה. תודה שאתם פה.

 

[הרקדנית]

שיר יפה ואמיתי

אוהבת אותך מאיונת

Grenday - Time of yuor Life Another turning point, a fork stuck in the road Time grabs you by the wrist, directs you where to go So make the best of this test, and don`t ask why It`s not a question, but a lesson learned in time It`s something unpredictable, but in the end is right I hope you had the time of your life So take the photographs, and still frames in your mind Hang it on a shelf in good health and good time Tattoos of memories and dead skin on trial For what it´s worth, it was worth all the while It´s something unpredictable, but in the end is right I hope you had the time of your life. It´s something unpredictable, but in the end is right I hope you had the time of your life. It´s something unpredictable, but in the end is right I hope you had the time of your life

 

[הדבורה מאיה]

תודה לכולכם...

המון המון תודות, מעומק הלב. אוהבת כל כך, אף פעם לא תבינו עד כמה

 

[joyjoy]

קחי את הזמן מאיונת...

אף אחד לא מודד לך זמנים תתחזקי ותישעני על מי שאת רק יכולה.... גם אם את מתנדנדת וכואבת עוד יהיו ימים טובים יותר... אולי צריך לתת לזה עוד זמן / מילים: אריק איינשטיין לחן: יצחק קלפטר החיים עוד לא חזרו למסלולם הפצעים עדיין לא הגלידו אולי זה יישאר כבר לעולם אולי צריך לתת לזה עוד זמן מה יהיה ימים יגידו אולי צריך לתת לזה עוד זמן השמש הגדולה מופיעה תמיד בזמן הגשמים גם הם בסדר, יורדים הם בעיתם עולם כמנהגו נוהג שוקק בעצלתיים אבל משהו בלב זועק אל השמיים יום אחד ראינו אור בקצה המנהרה נקודה קטנה זוהרת מאירה באש קטנה התקרבנו לאיטנו מסרבים להאמין מלאכים עמדו בפתח שרים אשרי המאמין שלך אני