|א-טמשהו שאני רוצה לשתף אתכם
הסיפור מתחיל לפני 8 שנים כאשר הכרתי את בעלי בפורום של נווה אקדמיה. בסוף שבוע של סדנה. יצאנו שנתיים בערך ולאחר מכן היו מגורים משותפים. החלטנו לחיות בקיבוץ של בעלי. לקחתי את כל הפקלאות. נפרדתי מההורים שלי, מהאחים שלי, מהאחיינים שאני כל כך אוהבת. ועוד קרובי משפחה ועברתי לחיות בקיבוץ בצפון - בקיבוץ גבע. בהתחלה הייתי במעמד של אורחת. ובשנים האחרונות אני במעמד של מועמדות לחברות. אתמול היתה הצבעה על קבלתי לחברות. אני כל כך
כועסת, פגועה ועצובה נורא. ברוב של 90 נגד נדחתי על הסף.ככדי להסביר הייתי צריכה לקבל 2\3 שליש מהקולות בעדי. היו בערך 100 בעדי וכמה חברים נמנעו. בקיבוץ הזה יש אנטרסנטים ויש משפחתולוגים שחושבים שאם אתקבל לחברות אני אהיה בתור לקבלת דירה חדשה. ברגע שאני אתקבל לחברות אנחנו באמת נהיה בין הראשונים הבאים לקבלת דירה חדשה. ואנשים מאוד נחמדים בגבע ממש לא רוצים את זה. מצב הדיור בכלל בגבע הוא די לחוץ. עכשיו הולכים לבנות עוד 4בתים חדשים וכבר קבעו מי יעבור ועדיין הצביעו נגד. יש קצת אנשים שלא מבינים איך אנשים הצביעו והם בעדי אבל חבל מאוד שזה לא השפיע בקלפי.
הסיפור מתחיל לפני 8 שנים כאשר הכרתי את בעלי בפורום של נווה אקדמיה. בסוף שבוע של סדנה. יצאנו שנתיים בערך ולאחר מכן היו מגורים משותפים. החלטנו לחיות בקיבוץ של בעלי. לקחתי את כל הפקלאות. נפרדתי מההורים שלי, מהאחים שלי, מהאחיינים שאני כל כך אוהבת. ועוד קרובי משפחה ועברתי לחיות בקיבוץ בצפון - בקיבוץ גבע. בהתחלה הייתי במעמד של אורחת. ובשנים האחרונות אני במעמד של מועמדות לחברות. אתמול היתה הצבעה על קבלתי לחברות. אני כל כך