אני מבולבל

[פילוסוף רוחני33]

מצד אחד נראה לי הגיוני מה שאבא שלי אמר לי ומה שאמרו לי בפורום פילוסופיה שאדם יגיד לי שלא שאל מה להאמין אלא מה העובדות והוא יכול להגיד שאני לא עונה לו ושאגיד כן או לא. מצד שני יש אנשים שאומרים לי שאפשר להגיד תעשה מה שאתה רוצה תחליט אם אתה מאמין לי ואני מצפה שתאמין לי ואני לא חייב לענות על השאלה. אני כבר לא יודע מה לחשוב. חשוב לדעת איך לדבר. אני גם רוצה לדעת איך אפשר גם להתעניין בתחביבים וגם לדבר על נושאים רגשיים ועל נושאים כלליים כמו מסגרות וגם לא להישמע שכלי מדי בגלל הדיבור על תחביבים.

 

[darkwich]

נכון, חשוב לדעת איך לדבר, אבל אני חושבת שאתה מנסה ליצור תבנית לוגית לתקשורת, ולדעתי זה לא נכון לעשות..
תמיד יהיו אנשים שיאמינו או לא יאמינו לך, לפעמים דעתם לא תשתנה, גם אם תראה להם עובדות..
אני מנסה להבין את הרצון שלך, אתה מחפש אנשים להתחברויות, או אתה מחפש את הדרך הכי נכונה בה תוכל לתקשר עם אנשים ולהשיג את המטרות שלך (שבינהם, חברויות)?

 

[פילוסוף רוחני33]

אני מנסה לדעת איך נכון בהיגיון להגיד דברים בבירור כדי להסתדר במצבים שונים, למשל בחקירות משטרה ובית משפט. איך לדבר, איך לענות, איך להטעות. אני מנסה ליישם את זה גם בחברויות. חשבתי שלהגיד שאני מצפה שתאמין לי זה כמו להגיד את הדבר עצמו, כי כשמספרים דבר תמיד או שמאמינים או שלא. אולי זה לא כך, כי השומע לא יסתפק באמונה לסיפור אלא ירצה לדעת עובדות. אני הסתבכתי בעבר עם אנשים מפוקפקים ומסוכנים כי לא ידעתי איך לענות להם, ואני לא מעוניין בזה שוב ויחד עם זה יש לי תקווה לשפר את הדיבור ואת העולם.

 

[darkwich]

לבנות דו שיח, על בסיס הגיון, יכול לעבוד כשתדע מה המטרה שלך מהדו שיח הזה.. לא בטוחה למה שתרצה להטעות את המשטרה, אבל במשפט וחוק, הגיון היא לא הדרך, אלא העובדות ופסיקות וחוקים... ההגיון לא צריך להיות שלך, ההגיון שלך לא תמיד זהה להגיון של האחר..
צריך להבין קודם מי נמצא מולך. מה התכונות והאמונות שלו, ולפי זה לבנות את הדו שיח.
זה נישמע מעוד מפחיד, להסתבך עם אנשים מפוקפקים.. אבל אנשים מפוקפקים שדורשים תשובה, דורשים אותה מסיבה מסויימת.. אם אין להם סיבה, לצערי הגיון לא יעזור בכל מקרה, וכדאי ללכת למקום בטוח.. אבל אם יש סיבה, בין אם יש לך את התשובה שהם רוצים ובין אם לא, תמצא דרך ההגיון שלהם, להסביר למה אתה לא הכתובת הנכונה, ולמה לך אין שום דרך לדעת מה התשובה..

 

[פילוסוף רוחני33]

כן את צודקת, אבל אני מניח שלהבין את ההיגיון ואיך לסדר את הדיבור ולענות במצבים שונים יכול לאפשר להסתדר יותר טוב. בחקירות למשל משתמשים בשיטות דיבור חכמות שיאפשרו להגיע למטרה. הדרך הנכונה להבין את הדיבור מעניינת אותי וחשובה לי.

 

[darkwich]

אוקי, פה צריך להכיר את הפסיכולוגיה של האנושות.. כל אדם שונה, אבל, יש תבניות כלליות של סוגי אנשים.. כשמאפיינים אדם בתבנית מסויימת, יש לך את הכיון ההתחלתי, אבל צריך לזכור שזה לא רובות, ובגלל שיש כלכך הרבה משתנים, צריך לפעמים גם לעבור תבניות.. יש גם כמה קווים כללים, שעובדים כמעט על כולם. אם תהיה אמפתי, תקששיב היטב לאדם, לא תשפוט ותתן לא להרגיש בנוח, אותו אדם יהיה לו הרבה יותר קל להפתח, או להאמין למה שאתה אומר.
חשוב אבל לציין, אני לא מדברת על משחק. אם תשחק אותה אמפתי, זה מורגש.. אתה צריך להיות כנה, ובאמת להכיל את מי שמולך.. ובאמת להקשיב.. זו הפעולה הראשונה וחשובה ביותר, בייצרת תקשורת עם מישהו אחר..

 

[פילוסוף רוחני33]

באמת היו אנשים שאמרו לי שאני צריך ללמוד יותר להקשיב. גם אני חושב שאני נוטה להקשיב יותר מדי לעצמי ולא לסביבה. בוודאי עניין שצריך אימון.

 

[פילוסוף רוחני33]

אנסח את השאלה יותר ברור: אם יש אדם שאני לחלוטין לא סומך עליו, אין לי שום אמון בו ואני יודע שלא יהיה ולא צריך להיות, האם בהיגיון מספיק להגיד שאני מצפה שיאמין לסיפור שאני מספר לו, אף שברור שהוא לא סומך אבל רק כי אני יכול לשכנע אותו בטיעונים, או שצריך להציג שקר כאמת, להגיד דבר לא נכון ולעשות כאילו יודעים שאלה העובדות? ולמה? מצד אחד, אדם לא מסתפק באמונה אלא רוצה לדעת עובדות ואם לא אמסור את העובדות יבדוק בעצמו. מצד שני, בכל מקרה כשאומרים לאדם דבר הוא מחליט אם להאמין או לא כי בכל מקרה אני יכול לשקר אז מה ההבדל מאשר להגיד שיבחר אם להאמין לסיפור או לא? אני רוצה לדעת מה בדיוק ההיגיון. אולי אפשר להגיד שאמורים להאמין לי כי אני יכול לשכנע בטיעונים אז לא צריך לענות ישירות על השאלה. אני מודע לכך שיש מצבים שלא כדאי בכלל לדבר, אבל חשוב לי לדעת את ההיגיון שיתאים למקרים שונים, למשל בבית משפט מושחת במדינה מושחתת.