איך עוברים את התקופה?

[בטוחה שנצליח]

איך עוברים את התקופה?

אני חייבת לשאול אתכן איך עוברים את ה-14 יום המתנה מהכוריגון לבדיקת הבטא, לא עובר רגע שאני לא חושבת על זה, אני בסך הכל ביום הרביעי מהכוריגון כך שנשארו לי עוד 10 ימים, אני פשוט לא יכולה לחכות חייבת לדעת עכשיו. החזה כואב לי, הפטמות קשות, ויש לי כאבים קלים בבטן התחתונה, אני מנסה לא לחשוב שזה סימנים של הריון, אולי זה פסיכולוגי, אך זה לא יוצא לי מהראש. מה לעשות איך להעביר את ה-10 ימים האלו. יש לי הרגשה טובה לגבי הפעם מפחדת להתאכזב....

 

[זקיקית]

מנסים לדבוק בשיגרה

אני שמונה ימים מהכוריגון וצריכה לחכות עוד כמעט שבוע, והציצי הרבה פחות כואב, ויש תנועות בבטן התחתונה ואני עדיין אופטימית, עם חיוך, הולכת לשיגרת יומי, לעבודה, לסידורים, לחברות, למשפחה, למספרה... מאחלת לך הצלחה פנומנלית הפעם, ולעצמי אותו הדבר - ילד/ה בריא/ה ומקסים/ה בעוד 9 חודשים בדיוק.

 

[חסידה בדרך]

רק תקווה

הסימנים מעודדים - והזמן בסוף עובר - דעי שזו רק ההתחלה... וכשתישמעי בטא חיובי.... לא יעבור לך הזמן עד הדופק.... וכשיהיה דופק לא יעבור הזמן עד השקיפות עורפית... וכן הלאה.... ואני מקווה שכך יעבור לך עד סוף החודש התשיעי.... כי רק הזמן והתקווה מרפאים. חיזקי ואימצי - והמשיכי לחשוב חיובי! (ולשמוע חיובי!!!)

 

[michalili]

רק תחייכי

גם לי היה מאוד מאוד קשה לחכות והאמת הייתה לי הרגשה לא טובה לא רציתי בכלל ללכת לעשות בדיקת דם אבל חברה שיכנעה אותי כל פעם שהייתי הולכת לעשות בדיקה לאחר מס' שעות המכשפה הייתה מגיעה. אבל בסוף הבטא יצאה חיובי ואני מאוד שמחה ובדיוק כמו שכתבו אחר כך יש דאגות רבות שהמס' יכפיל את עצמו ושיהיה דופק וכו' אז תחשבי אופטימי ואל תצפי יותר מדי כי זה מאוד כואב אחר כך ואני מחזיקה לך אצבעות ומקווה לשמוע בשורות טובות