איך ממשיכים הלאה????

תושתוש15

New member
איך ממשיכים הלאה????

שלום חברות יקרות,
לפני כמעט שבועיים עברתי הפלה לאחר שבשבוע 9 הפסיק הדופק.
מדובר בהריון שנקלט אחרי טיפול ivf ראשון ואני בטוחה שאני לא צריכה לפרט עד כמה הייתי שמחה.
אך כמו שהגיע מהר, כך גם נגמר מהר.
אולי אני אשמע דרמטית מידיי, אך מהיום השחור שבו נמסר לי שלעובר אין דופק, השתנו חיי.
אין יום שעובר ללא בכי,שום דבר לא מעלה לי חיוך והכל נראה לי עצוב וקודר.
לא מסוגלת להתרכז בעבודה ולא מסוגלת פשוט לנהל חיי שיגרה תקינים.כל דבר גורם לי לדמעות.
בעלי בניגוד אליי מאד אופטימי וקצת מתקשה להבין את מצבי.הוא אומר לי שאני חייבת להתגבר על זה ולהמשיך הלאה.הוא לא מבין שזה ממש לא קל כמו שהוא חושב.
אני מטבעי בן אדם פסימי וזה בכלל מקשה על כל העניין.
אשמח לעצות וטיפים מכל מי שלצערי עברה מקרה דומה,איך בכל זאת ממשיכים הלאה.
שנה טובה ופוריה ובשורות טובות לכולנו במהרה.
 

מקוםבלב

New member
היי תושתוש,

טבעי שתחושי כאב, צער, אכזבה מהאובדן.
אני מבינה לחלוטין שאת אומרת שחייך השתנו.כל כך ציפת להריון, קיווית שהכליהיה בסדר.
חשבת שברגע שעברת את המכשול של הטיפולים הכל יהיה בסדר.
ופתאום הגיע משהו שלא צפית אותו וערער לך את כל האמונות ומה שחשבת.
עברו רק שבועיים וזה בסדר להרגיש כך.
גברים בד"כ מתנהלים אחרת מאיתנו הנשים והראייה שלהם אכן יותר פרקטית .ומבחינתם. היה, נגמר, ממשיכים הלאה.
ברור שבפנים כואב ועצוב להם.אבל יש להם ,שוב בד"כ יכולת להמשיך הלאה יותר מהר.
אם את מרגישה שקשה לך להתמודד לבד, אולי כדאי לפנות לקבלת תמיכה .
שולחת חיבוק וניחומים.

ומאחלת המשך טוב.
 
מצטרפת

אני עברתי אותו מצב בדיוק כמו שלך באפריל האחרון עם טיפולי הזרעה רק..
שבוע 9 אין דופק. אין לי ילדים עדיין והיה זה הריוני הראשון, בת 31. בנסיונות כבר שנה וחצי. נשואה שנתיים.
העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה כמו שרשמה לך מקום בלב- לכי לטיפול. כלשהו.
אני חודשיים לאחר הגרידה המשכתי להרגיש את כל מה שאת כותבת!!!
הדיכאון היה עמוק כל כך שלחייך לא הצלחתי.
תוך כדאי עברתי עוד שני טיפולים שכמובן שלא צלחו כי מה לעשות שהנפש והבריאות שלנו מתפקדים כגוף אחד..
כשהנפש פצועה הגוף לא בריא.. ואז בעייתי לו לקבל הריון חדש.
לא הצלחתי לראות את האור בקצה המנהרה ולכן חיפשתי פתרונות.
לא היה לי קל כי ידעתי שאי צריכה לצאת מהדיכאון... אבל איך עושים את זה????
איך אפשר להפסיק לבכות שהלב כל כך כואב??
קראתי קצת באינטרנט והחלטתי לשלב רפואה משלימה.
הלכתי לטיפולי דיקור אצל בחורה מקסימה ששילבה עם הטיפול שיחות שכל כך הייתי צריכה כנראה.
מיד כשהתחלתי ללכת אליה הצלחתי לחייך שוב, להיות אופטימית, לקבל את מה שקרה לי ונקלטתי שוב.
לצערי אין לי סוף טוב לסיפור שכן היום עברתי את אותה החוויה שוב. אני לאחר גרידה שניה.
אבל אופטימית הרבה יותר..
וחזקה הרבה יותר..
והרבה זה בזכות הטיפול.
מאחלת לך לצאת מזה כמה שיותר מהר בשביל שתוכלי שוב להיכנס להריון ושהאושר יחזור לחייך.
אני פה אם את צריכה.
וגם אם את צריכה המלצה לדיקוריסטית המהממת הזו שמתעסקת בעיקר בבעיות פיריון והפלות.
 
תושתוש יקרה

היום מלאו שבועיים להפלה שעברתי, הפלה שניה בעקבות עובר שלא התפתח, אחרי 4 שנים של ניסיונות.
גם לי עדיין קשה לחזור לשגרה. נכון שלפי תיאורייך מצליחה יותר לתפקד, עובדת מחייכת, אך מתקשה לישון ולהתרכז.
כל אחת צריכה פרק זמן אחר כדי להתאבל לפני שהיא מצליחה לחזור לשגרה ולהתאושש.
הגברים לוקחים אחרת מאתנו את האובדן, אל תשכחי שאת נשאת את העובר בתוכך, וכבר חשת את השינויים המתחוללים, בשבילך זה היה הרבה יותר מוחשי.
ומנגד חשוב שתתגברי, כי כדי שהטיפולים יצליחו חשוב לשמור על אופטימיות, חיוך וכוח לחימה.
מצטרפת לאחרות שממליצות לך לפנות לעזרה מקצועית, בעיקר אם יש לך נטיה לפסימיות. כל טיפולי הפוריות אינם פשוטים טוב שתהיה לך אוזן קשבת תומכת ומקצועית בתהליך.
שתהיה לך שנה טובה ופוריה
 

שירלית28

New member
מאוד מזדהה...

והלוואי והיתה לי תשובה או מילים מנחמות.
אולי עצם הידיעה שאת לא לבד מנחמת..
אני עברתי גרידה לפני חודש ועדיין מאוד קשה לי, אבל מידי פעם יש רגעים קטנים בהם יותר טוב.
אני חושבת שפשוט צריך לתת לזה זמן, לקחת יום ביומו עד שלבסוף לומדים לחיות עם זה. לא רנאה לי שזה כאב שיעבור לגמרי (אותי בכל אופן זה מאוד שינה, בהרבה תחומים) אלא יותר משהו שלומדים לחיות איתו.
ואני בהחלט חושבת ששווה לשקול טיפול כלשהו שאת מתחברת אליו, נראה לי שזה מאוד יכול לעזור...
אצלי קצת עוזר לנסות למצוא את האור באפילה הגדולה- משהו קטן שעושה טוב, רגע קטן שיותר משמח. לנסות לעשות דברים למען עצמי. וכמובן לכתוב ולשתף- חשוב מאוד לדעתי.

מאחלת לך ימים טובים יותר ובקרוב!
 
למעלה