איך לשלב: עב' בית ופעילות לילדים ?

[גלגול2]

איך לשלב: עב' בית ופעילות לילדים ?

אני מעלה שאלה נדושה וחשוב לי לשמוע מ- אמהות על מנת להתעודד ולהרגיש שאני לא לבד. מרביתכן עובדות אם לא מחוץ לבית אז בבית ...או גם וגם (כמוני) אני עובדת עד 15:30 ובשעה 16:00 אוספת את הילדים מהגן. עולים הביתה ,אוכלים צהריים והם רצים לTV - דורשים לראות/ לשמוע ערוץ "לולי". בינתיים אני: - מפעילה מכונת כביסה (כמעט כל יום)יש ימים שיותר מאחת - רוחצת כלים במטבח - מסדרת את הבלאגן מליל אמש של צעצועים/ בגדים ושאר מיני מטלטלים (כשכבר לא נשארו כוחות בלילה לסדר) - מבשלת שיהיה משהו טעים וטרי לילדים ולנו (שבד"כ נגמר אחרי יום) וחוזר חלילה. - מטאטא את שאריות המזון והלכלוך מהרצפה. - בשעה 19:30 מקלחת , סיפור, בקבוק ו20:30 למיטות (לא תמיד עובד) - בשעה 21:00 אני מתפרקת לחלקיקים קטנים,קטנים... בין לבין סדר היום הנ"ל אני מנסה בשארית כוחותי לשבת איתם לשחק ,לצייר, צבעי ידיים פלסטלינה, סיפור, משחק השמיכה (מחבואים)...לפעמים לג'מבורי, או לחברים או לקרובי משפחה.. שאלת השאלות: איך לדעת לשלב בין עבודות הבית לפעילות לילדים?? כמובן שיותר חשוב החינוך, ההשכלה והמשחקים ...אבל אני יודעת שאחד בא על חשבון האחר !!! כך שאם אשב איתם אצטרך לעשות הנ"ל עד שעות הלילה. אשמח לקבל עצות/ תגובות...תודה מראש המתלבטת המותשת

 

[מיכל בן עזרא]

את לא לבד....

מעניין למה זה נשמע לי מוכר.....הייתי יכולה להישבע שזה הסיפור שלי כל יום....

בכל מקרה מאחר ואצלי זו אותה ההתנהלות גם להיות איתם וגם לסדר את ענייני הבית. אותי כל הזמן מטריד שהם רצים יש רלטלביזיה לראות בוב הבנאי....ואני רוצה בשעתיים שיש לנו לשחק ולהשקיע ולא לחכות רק לשישבת. אז גם אני מוטרדת אבל אני חושבת שסדר היום הזה דומה אצל רובנו ואם את בכל זאת מצליחה כל כך הרבה בין לבין וגם להיות איתם ולרצות את כולם אז את בסדר!!!!! ועל מנת שלא יבוא דבר על חשבון האחר לעשות כל יום משהו אחד מיוחד וגם לא חייב....לא חייבים להספיק הכל ביום אחד ואז.....גם לא תתפרקי לחלקיקים קטנים קטנים.....צ'או

 

[גלגול2]

טוב לשמוע שאני לא לבד.. וגם

אני חושבת שיש לי מאז ומעולם את הצורך לרצות כל - כ ו ל ם !!! גם להיות אמא מושלמת ואשת בית ואיש למופת! אבל לצערי - זה לא עובד...כי זה נורא קשה להיות הכל. אז אני צריכה להנמיך ציפיות מעצמי... זה לא פאייר שהבעל עובד וחוזר בערב , לעיתים בשעות מאוחרות והוא לא עושה חצי ממה שאני עושה ... אבל הבנתי שכך זה ב99% מהבתים העולם. אף אחד לא מספר לך שזה קשה להיות אמא , כולם מדברים שזה קוקי וחמודי- איזה קוקי ואיזה חמודי...רבותיי זה קשה!!!

 

[מיכל @]

קודם כל

ההשתמטות של הבעל מעבודות הבית זה לא מחויב המציאות! אני מוצאת שיש הרבה בעלים שבאמת חייבים לעבוד עד מאוחר ויש כאלה שמכורים לעבודה שלהם ושלפעמים בוחרים, במודע או שלא, להגיע הביתה מאוחר. אם אמהות יכולות להתגמש בשעות העבודה שלהן, למה לא האבות? ולגבי עבודות הבית - למה שלא תתחלקו בהם? לא שלא יהיו דברים שהוא יהיה אחראי עליהם? אני גדלתי בבית שבו אמא לא יודעת להפעיל את מכונת הכביסה! ואצלנו בבית הבעל שותף מלא ועבודות הבית מתחלקות בינינו. אולי דרושה פה שיחה רצינית והבהרת ציפיות (ולא ב-12 בלילה כששניכם עייפים והכיור מלא כלים). את נשמעת ממורמרת ובצדק, אבל האם הוא יודע את זה? ולתכל'ס - אני מגיעה הביתה ב-16:00 וקודם כל חייבת לאכול כי אני על תפוח וחצי מארוחת הבוקר. אז כל ההתארגנות מסביב לוקחת כ-20 דקות. בזמן הזה אני שמה אותם עם בקבוק מול הטלוויזיה או שהם משחקים ומעסיקים את עצמם. הם כבר יודעים שאני אתפנה אליהם אחרי שאוכל ולמרות שעדיין באים אלי ואומרים "אמא בואי לראות", הם מקבלים את התשובה שעכשיו אני אוכלת ואבוא לראות אח"כ. מהבחינה הזאת, אין לי רגשי אשמה שהם מול הטלוויזיה. גם אני בנאדם! לגבי שאר עבודות הבית - יש ימים שאני צריכה לבשל ואז אני מעמידה אותם לידי לעזור. עומר מאוד אוהב לעזור. עם יובל זה קצת יותר קשה כי הוא מאבד עניין אחרי 2 דקות ואז הוא קצת לבד.

שאר הדברים - כלים, כביסה וכו' - בין לבין אבל בעיקר בערב. אני משתדלת להיות איתם את השעתיים-שלוש עד שמתחיל נוהל ארוחת ערב ולמיטה. הבעל בד"כ אחראי על מקלחות והשכבה ובזמן הזה אני מספיקה לסדר קצת ולהכין לשנינו ארוחת ערב.

 

[גלגול2]

כשהבעל עצמאי זה יותר מורכב ../images/Emo4.gif

כשהבעל עצמאי

- זה יותר מורכב כי הוא המפרנס העיקרי (מה לעשות..) ובמבחן המציאות זה לא תמיד עובד , ז"א יש ימים שהוא מגיע מוקדם ב:19:00 או שעה יותר אז הוא אחראי על המקלחות כנ"ל שישבת , אבל האמת שהבחור חסר רגישות בידיים והוא חושב שהם חיילים בחיל נחתים, ושופך עליהם מים בכמויות (הבחור מאוהב במים והרבה) וכל פעם שהוא עושה להם מקלחת - זה נגמר בבכי ..שלהם.. אז אני מעדיפה לקלח אותם והוא מלביש ונותן פרוטק, תרופות ומה שצריך. הוא בעל מהדר

ועוזר באמת... אבל בזמן שהוא עושה פעולה אחת - אני מספיקה לעשות 4 פעולות.-( נשמע מוכר) אז עד שאני מבקשת - אני כבר עושה תוך כדי. הוא אחראי על מס' משימות בבית, אבל זקוק לתזכורות... תשמעי אני מבינה אותו - הוא אמר לי פעם שהוא חוזר מוטש הביתה אחרי לכל היום טיפל בלקוחות (הוא סוכן ביטוח) בכמויות, הוא מותש... הוא מציע אפילו שאקח עוזרת בית או כל עזרה אחרת. יש לי נערה שאיתה אני יוצאת לגינה פעמיים בשבוע ,מיד אחרי הגן. לשעה כי אח"כ מחשיך. ועם עוזרת בית שתנקה זה לא עובד- כי למחרת כאילו לא ניקו והרצפה שוב דביקה והבלאגן חוגג.. מקווה שיהיה יותר קל... אולי לעבוד פעמיים בשבוע במקום 3.. העבודה תחכה .. כל החיים עובדים , לא?

 

[orthy]

גלגול2-אצלנו זה בדיוק כך!!!

גם הבעל עצמאי וזה ממש קשה-השעות "יותר מדי גמישות"-לפעמים הייתי רוצה שהוא יהיה בעבודה מסודרת עד שעות קבועות ולא ימשיך אותה בבית אחרי שהוא מגיע בעשר(גם אני פה,לא??)אני גם עובדת אך רק 3 ימים בשבוע ובימים שאני לא עובדת הן איתי בבית עד שהוא חוזר בערב ומוצא אותי כמו אחרי מלחמה...עדיין לא מצאתי את שביל הזהב ורב המריבות שלנו סובבות סביב זה,מסכימה עם מיכל66 שיום העבודה של הבעל שווה יותר משל האישה אך זה לא מצדיק במיוחד כשגם את עובדת,במקרה שלך(וגם שלי) זה שהבעל עצמאי זה מפשט את העניין אם קובעים איזשהו יום שהוא חוזר מוקדם(הוא יכול לסדר את השעות שלו בצורה יעילה שגם תתאים לך)ולעשות דברים...גם אצלנו יש צורך בתיזכורות ונידנודים-כל הגברים כאלו,לא סתם אומרים שגברים מבינים רק רשימות("לא היה כתוב אז לא קניתי"). אם את מוצאת את הדרך הנכונה-שילחי לי מסר,אני כבר על סף הייאוש מלפתור את זה...

 

[גלגול2]

../images/Emo163.gifצריך לקבל את הרע במיעוטו ../images/Emo20.gif

גם אני עובדת רק 3 פעמים בשבוע עד 15:30 בערך. ובימים שאני לא עובדת אז יום הולך לי על סופר / שוק וניקיון כמו ניקיון הבית, כביסות, קיפולים ועוד... ואני גם קוסמטיקאית בבית - אז יום הולך על זה, כולל ימי שישי, קיצור מזה קריעה...אבל מהקוסמטיקה אני נהנית מכל רגע. אנחנו עדיין פועלים לכיוון שביל הזהב הזה... אבל אני יודעת שזה לא לנצח- כי יגיע גיל שהילדים יסדרו אחריהם (אני מקווה) ואז יהיה יותר קל והם גם יעזרו בבית.. (כמו אצל משפחות מרובות ילדים, ילד גדול עוזר לקטן יותר) לא שאני מתכננת עוד עשרה - זאת רק דוגמא... נקווה לטוב

 

[oshkvarek]

תעשי סופר מהאינטרנט זה יחסוך לך

בזמן. הלוואי שהיתה לי את האפשרות הזאת כשהם היו קטנים לעשות קניות באינטרנט. היום הם כבר גדולים, ובכל זאת אני עושה באינטרנט וחוסכת מלא זמן על השטות הזאת של הקניה. ואני ד"א עובדת חמישה ימים בשבוע, עד 16:30, מסוף חופשת הלידה שלי (כשהיו בני 4 חודשים).

 

[michal66]

אין לי זמן לקרוא הכל כרגע, אבל קראת

י את תחילת הדברים וחייבת להגיב לחלק אחד קטן (בנתיים, המשך יבוא אח"כ) "ההשתמטות של הבעל מעבודות הבית זה לא מחויב המציאות! אני מוצאת שיש הרבה בעלים שבאמת חייבים לעבוד עד מאוחר ויש כאלה שמכורים לעבודה שלהם ושלפעמים בוחרים, במודע או שלא, להגיע הביתה מאוחר. אם אמהות יכולות להתגמש בשעות העבודה שלהן, למה לא האבות?" ראשית, אני לא חושבת שהבעלים משתמטים מעבודות הבית. לגבי התגמשות בשעות העבודה, ובכן, למרות שזה לא פייר, ברוב המקרים יום עבודה של הבעל הוא שווה ערך כפול אם לא יותר מזה מיום עבודה של האישה. לצערי כך זה בארצנו הקטנטונת. ואם הבעל צריך לוותר על שעות עבודה על מנת לעזור בעבודות הבית זה לא משתלם אם יורדות לו שעות עבודה מהשכר החודשי. לפעמים יוצא שאני מקטרת שאני צריכה לקחת חופש לטובת דברים מסויימים הקשורים בבית או בילדים, אבל כשאני חושבת על זה שאם לא אהיה בעבודה, מקסימום נפסיד 200 ש"ח במשכורת שלי, אבל אם שלמה לא ילך נפסיד 1000 ש"ח...לא חבל? במקרים שאין ברירה, אז אין ברירה,אבל כשיש ברירה מה עדיף? זהו, לשאר הדברים אתייחס אחר כך ויש לי מה לכתוב רק שאין לי זמן עכשיו.

 

[גלגול2]

לא פייר אבל מסכימה איתך ../images/Emo163.gif

 

[Agnetta]

מה זה מוכר לי...חבל"ז

כמעט כמו אצלי. כל יום לטאטות, ולסדר, רק שאני עושה את זה אחרי שהם גומרים את הבלאגן בשעה 7 וחצי (אצלי הם במיטות כבר ב 7 בד"כ) ויש לי שאלה גם : אני אוספת את הילדים מהגן ב 4 הם אוכלים שם ארוחת צהרים ב 11:30 ומקבלים מעדן ב 14:30. יש לי תחושה שהם מורעבים בשעה 4. והרי ב6 אני רוצה לתת להם ארוחת ערב. אחד מהם כל הזמן רוצה לאכול מהרגע שהוא בא הביתה ועד לשעתה השינה. איך זה נישמע??

 

[גלגול2]

אולי לא אוכלים מספיק בגן ../images/Emo4.gif

נשמע לי מוכר- היתה לי תקופה כזאת וחשבתי שבגן מרעיבים אותם, עד שהילד ידע לבקש "עוד" מהגננת - ז"א מנה שניה. תבררי בגן - כ מ ה הם אכלו מנה , 2מנות, ובעיקר מה אכלו.. ומציעה פעם בכמה זמן לקפוץ לגן בשעת ארוחת הצהריים וראות תכל'ס מה הם באמת אוכלים. ז"א תשאלי מראש: "מה הם יאכלו היום?" ותודאי את זה ע"י זה שתגיעי לגן ותראי בעיניים שלך אם יש אמת בדבר. זה שהגננת מספרת שהם מכינים קציצות, פירה, שניצל ושאר מטעמים זה נחמד, אבל אין כמו מראה עיניים. ואם בכל זאת את רואה שהוא רעב- תקדימי את ארוחת הערב ל17:30, 18:00 לכי לפי הבטן של הילד ולא לפי השעון על הקיר. בהצלחה

 

[mirisss]

הילדים אוכלים מספיק בגן

אבל ילדים הם מטבעם גרגרנים, במיוחד בחורף כשנמצאים בבית ופחות עסוקים בלהוציא אנרגיה הם מחפשים כל הזמן לנשנש.

 

[גליונת]

נשמע נורמלי

גם אצלינו אוכלים ארוחת ערב בשש, וגם אצלינו רעבים כבר קודם. אני נותנת להם באוטו, בדרך חזרה מהגן, פרי או לחמניה או איזה שהוא נשנוש שיחזיק אותם עוד קצת.

 

[מיכל בן עזרא]

בעניין המורעבות

אצלי בדיוק אותו דבר...יש ימים שבפרוש אומרים לי שדור ועומר אכלו טוב בגן...ומ- 17:00 - 19:00 הם לא מפסיקים לטחון....ואז אני אומרת או שהתאבון בריא או....שהם אולי לא כ"כ אכלו בגן???? נראה לי שכדאי לבדוק כל יום בגן מה אכלו כדי שהגגנת תדע שמישהו עם היד על הדופק.....ולהקפיד שלא יבלסו מדי....

 

[gilal]

עד לפני שהבנות נכנסו לגן, ז"א כשהן

היו עם המטפלת, אז סדר היום שלי היה מאוד דומה לשלך למרות שברוב הפעמים העדפתי לנקות/לסדר/לבשל בלילה, אחרי שהן הלכו לישון וזה לבד היה ממוטט אותי. היוםף כשהן בגן, ולמזלי אני עובדת עד השעה 13:00 אז אני מספיקה המווון. ואז כשהן מגיעות מהגן איתן ורק איתן למעט הזמן שבו אני צריכה להכין להן ארוחת ערב ולשטוף כלים לאחר מכן ולנקות את הסביבה. אין ספק שכניסתם לגן והמעבר שלי למשרה חלקית עוזר לי המון לשמור על שפיות וכוחות מחודשים כאשר הן מגיעות מהגן (דרך אגב, מומלץ לכל האימהות). לענין הבעל, גם בעלי עובד עד מאוחר ובימים שבהן הייתי צריכה לנקות/לבשל/לסדר ומה לא, בעלי היה משתתף בכל. היום, שאני עובדת פחות קשה והוא ממש בטירוף (בעיקר בחודשיים האחרונים) אז אני פחות מצפה לשיתוף פעולה איתו, למרות שבסופ"ש יש שיתוף פעולה מלא. גם אצלינו, אימי לא ידעה מזה מכונת כביסה. עד היום (אבא שלי כבר מבוגר) הוא דואג לכביסה ובילדותי אני בהחלט זוכרת את אבא שלי שוטף כלים, שוטף את הבית, מטאטא ומה לא.

 

[orthy]

ואוו!! הייתי בטוחה שרק אני בסובכת

בהתלבטויות הללו... טוב לדעת שאני לא לבד בעניין...אני מנסה לשבור שיאים במתכונת "בזמן ש..."-בזמן שהן עסוקות לכמה דקות בלריב על משחק(וכך אני חפשייה מלהגן על העצצים והפחים ושאר חפצים חיוניים שאי אפשר להעלות)אני מפעילה מכונה רצה מחדר לחדר בתקווה לסדר,מעמידה משהו על הגז ותוך כדי שוטפת כלים(חבל על כל דקה)ואז כהן מגלות שאני במטבח יש התקהלות המונית סביבי שנגמרת במשיכות בחצאית כדי לטפס עליי עד שמישהו נופל בכיות מריבות-ואז צריך להעסיק מחדש...גם אני מרגישה שאני מתפרקת ולא מספיקה להשקיע בהן מספיק,מדברים כל הזמן על "ביצוע בסדר עדיפויות"-נשמע טוב בתאוריה אך עדיין לא מבוצע אצלי,לפי זה הכל נדחה ללילה ואז אין זמן לבעל(זה באמת מוגזם לבקש,לא?)ארוחת הערב נאכלת בסביבות הלילה(צריך גם לבשל לא?)צריך לארגן הכל לבוקר,הולכים לישון בשתיים וקמים ברבע לשש-מסכנים המטופלים שמקבלים אותי בבוקר אחרי 3-4 שעות שינה...ולמחרת-חוזר חלילה...נשמע לכן אנושי?ומה לגבי טיפול בעצמך?מיכל-לגבי שיחה עם הבעל,מה את יכולה להשאיר לו לעשר בלילה?את הבית?הכלים?שטיפה?טיאטוא?ואיזה בעל עושה את זה בשעות כאלו? לאור הנ"ל-אני חושבת שלנו הנשים מגיעה מדליה על כל יום שעובר,גם כשאנחנו "לא מספיקות כלום"-אני עושות ה-מ-ו-ן!!!

 

[גלגול2]

מילים כדורבנות ../images/Emo140.gif . מצאתי שותפה

סוף סוף אחרי מס' שרשורי תשובה, מצאתי שמהי דומה במטלות והעבודות... זה מה שניסיתי להסביר למיכל - שכשהבעל עצמאי , מפרנס עיקרי ונכבד בבית, קשה לבקש ממנו בשעות מאוחרות:"תעשה כלים, תשטוף רצפה, תכניס מכונת כביסה וכו'". אומנם הא עוזר בלסדר את הבלאגן שאחרי (כשהם במיטות) אבל רחמנות : הוא עובד די קשה במהלך היום , איך אפשר לבוא ולדרוש?! ממה שקראתי בשרשור ישנם יחידי סגולה (שאולי שכירים) ועוזרים יום-יום לאישה בבית, מה אני אגיד - אצלי זה לא ככה. בסופי שבוע הוא עוזר ככל יכולתו. האמת בהתחלה היה לי די קשה לקבל את זה שהוא נטול מטלות יום יומיות ואני - טורבינה מהלכת. אבל עם הזמן קלטתי שזה המצב והם לא ישארו קטנים לנצח.. כך שעם הגיל זה נהיה יותר קל- כי הם יעזרו יותר והיה אפשר לבקש מהם לסדר אחריהם. יודעת שיהיה טוב ושולחת

 

[michal66]

גלגול, יש לי חדשות בשבילך....../images/Emo26.gif

זה לא נעשה יותר קל כשהם גדלים

לגבי יסדרו אחריהם???? אממממ, תלוי בך. אם היום תלמדי אותם לסדר אחריהם ולאסוף את חפציהם הם ידעו גם בעתיד לעשות את זה,אבל אם לא תלמדי אותם מהיום כשיהיו גדולים זה יהיה הרבה יותר קשה. תאמיני לי אני מדברת מנסיון. הילדים שלי שיהיו בריאים, לא יודעים מה זה להחזיר למקום לבד, רק אחרי שאבקש מיליון פעם ואולי בסוף גם ארים את הקול

הדברים יזוזו. בזה אני אשמה, פינקתי אותם תמיד והם התרגלו שיש מי שאוסף אחריהם. ובלי שום קשר לסדר וניקיון, כשהם גדולים יש המוווון דברים להתמודד איתם וזה מאוד קשה ללא עזרת הבעל. ולא כל פעם שלמה נמצא פה בכדי לעזור לי להתמודד עם מצבים מסויימים. אז הרבה אני עושה לבד, ולפעמים מתקשרת אליו שיעזור אפילו דרך הטלפון או במצבים ממש קטסטרופלים, אני מתקשרת ומבקשת שיגיע מוקדם. ולגבי "טורבינה מהלכת", ובכן, אנחנו לא יכולות שלא להיות טורבינות,אחרת אין לנו חיים

זה מה שמניעה אותנו הנשים המין היפה והחזק

 

[orthy]

../images/Emo62.gif../images/Emo70.gifכמה פתרונות שמצאתי:

ראשית-הפסקתי לבשל כל יום,זה חוסך לי זמן,זה מרגיל ומחנך את בני הבית לאכול הכל ולא משנה ממתי...אני מבשלת פעמיים שלוש בשבוע כמויות גדולות.את הירקות שלהן-אני מכינה סיר ענק פעם בשבוע טוחנת מחלקת לשבע שמונה קופאות מקפיאה ויש לי לשבוע.עם הפרות אני מכינה כל פעם 3 מנות טוחנת ושמה במקרר. שנית-כביסות: אני מכניסה מכונה בערב(אחרי שאני אוספת ומוודאת שזהו,אין עוד)אחרי שהן מקולחות,בזמן שהמכונה עובדת אני עושה דברים אחרים(בד"כ מכינה בקבוקים,שוטפת כלים,מסדרת)ואז מכניסה למייבש,מקפלת אחר הצהריים ליידן בסלון(הן מולי,אני מראה,מדברת,שרה,מסבירה9וכך "מנצלת זמן". דבר שלישי והכי חשוב-לחלק בין העבודות שאת חייבת ויכולה לעשות כשהם ערים כמו קיפול כביסה,סידר בית(יחד איתם זוחלים אחרייך מחדר לחדר)ובין דברים שדורשים ניתוק מוחלט מהם(ואז את לא יכולה להשקיע הבם ולהיות איתם)שאפשר לעשות כשהם ישנים-כמו:שטיפת כלים,בישול. דבר רביעי-לקבוע שעת השכבה כמה שיותר מוקדמת ובכך לסיים את היום ולהשאיר זמן לדברים אחרים(אצלנו זה בין 7 ל-8)ואז לזכור שמדובר רק בכמה שעות...(שהן הכי קשות ביום...) בהצלחה